שמש בן ציון ורחל נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

בקשה למתן הפטר לחייבים - היא הבקשה לפני.

לקראת הדיון בבקשת ההפטר הגיש הכנ"ר תסקיר.

בהתאם לתסקיר הכנ"ר – ניהל החייב עסק לייבוא ולייצוא טקסטיל, והחייבת ניהלה חנות למכירת הסחורה של החייב; עקב פריצה למחסן שבו אוחסנה הסחורה וגניבת מלוא הסחורה שלא היתה מבוטחת נקלעו החייבים לקשיים בתזרים מזומנים עד שנאלצו לסגור את העסק ולפנות להליכים פשיטת רגל.

החייב יליד 1954 והחייבת ילידת 1963 ולהם ארבעה ילדים מהם שניים קטינים.

אין לחייבים כל נכסים, והם מתגוררים כיום בדירה שכורה שמממנת עמותת "אילני חסד".

בשל מצבו הרפואי אין החייב עובד.

התשלום החודשי בו חויב כל אחד מהחייבים עומד על סך של 150 ₪.

לאסיפות הנושים שהתקיימו לא התייצב איש מן הנושים.

הנושים הוזמנו לדיון אך למעט נושה אחת לא התייצב איש מהנושים – ומכך אני מסיקה כי אין לנושים האחרים ענין בהליך ובתוצאות הבקשה.

לדיון שהתקיים בבקשה למתן הפטר התייצבה כאמור נושה אחת – היא בעלת הבית שהשכירה את דירת המגורים לחייבים.

החוב לנושה נובע מדמי שכירות בגין מספר שנים בהם המשיכו החייבים לשהות בדירה – ללא תשלום השכר החודשי, עד שנאלצה לפנות לבית המשפט כדי לסלק את ידם של החייבים מן- הדירה שמדמי השכירות המשולמים לה היתה צריכה לחיות.

פסק הדין אכן ניתן לטובת הנושה, החייבים סילקו ידם מהמושכר וחויבו בתשלום דמי השכירות בגין התקופה שגרו בדירה ללא תשלום.

במהלך הדיון לא ראיתי ליתן החלטה מאחר שבידי החייב לא היה להציג לפני אישורים רפואיים לתמוך את דבריו; אפשרתי לחייב להציג האישורים כדי לתמוך בטענותיו כי אינו עובד בשל המצב הרפואי ולא בגלל סיבה אחרת.

החייב אכן הציג אישורים רפואיים מהם למדתי כי הוא נכה בשיעור של 60%; כי הוא סובל ממחלה לבבית וכי עבר צנתורים ועוד עולה מהאישורים כי בנוסף למצבו הפיסי הירוד גם מצבו הנפשי אינו תקין.

מתסקיר הכנ"ר עולה כי עמדתו היא למתן הפטר לשני החייבים.

לאחר ששקלתי את הנסיבות, נתתי דעתי לתום הלב של החייבים ודרך התנהגותם לפני פשיטת הרגל – למדתי כי אין כל טענה לחוסר תום לב ביצירת החובות, גם במהלך ההליך שילמו החייבים בדרך כלל את התשלומים כסדרם, הבאתי בשיקולי את היקף פרעון החובות, ולאור הסכום החודשי הנמוך שהושת על החייבים בשל מצבם, אינני סבורה כי יהיה ממש בהותרתם בהליך, הבאתי בשיקולי גם את פרק הזמן בו שוהים החייבים בהליך זה (משנת 2006), כי אין להם כל נכסים וכי לא צפוי שינוי בכושר ההשתכרות לאור האישורים הרפואיים שהוצגו לי ולאור גילם של החייבים ומאלה ראיתי לאפשר להם לנסות ולשקם עצמם בפתיחת דף חדש בחייהם.

לציין כי נתתי דעתי לעניינה של הנושה, לחובות שהותירו החייבים בגין אי תשלום שכר דירה, וכן לעובדה כי לצערי לא תוכל הנושה להפרע כדי שכר הדירה שאמור היה לשמש לה לקיומה, יחד עם זאת לאור מצב החייבים ובשל חוסר התוחלת להמשך שהותם של החייבים בהליך, והסכום החודשי הנמוך שהוטל עליהם על ידי הכנר המשקף את יכולותיהם – לא ראיתי תועלת ממשית בהמשך ההליך.

אני נעתרת לבקשת החייבים ומורה על הפטר מותנה.

ההתנאה היא כי החייבים ישלמו לקופת הכינוס את חוב הפיגורים בסך 400 ₪ תוך 30 ימים וכן ישלם כל אחד מהם תשלומים חודשיים למשך 10 חודשים נוספים (מידי חודש), קרי, כל אחד מהם ישלם לקופת הכינוס סך של 1,500 ₪ בסך הכל (מעבר לחוב הפיגורים).