שמשון זליג ושות חברה קבלנית בעמ נ' דוידזון ואח'

החלטה

בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה למילוי פסק הבוררות לפי סע' 29 לחוק הבוררות, התשכ"ה – 1968, שהוגשה במסגרת בקשת המבקשים לאישור פסק בוררות ובקשת המשיבים לביטול חלקי ו/או תיקון ו/או השלמה של פסק בוררות.

מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, בהקשר להסכם קומבינציה שנכרת בניהם בשנת 2002, התבררה במסגרת הליך בוררות שהסתיים בפסק בוררות הכולל פסק דין מיום 1/11/11, החלטה משלימה מיום 1/12/11 ופסיקתא. פסק הבוררות מקבל את תביעת המבקשים בחלקה ודוחה את התביעה שכנגד שהוגשה ע"י המשיבה. המבקשים הגישו בקשה לאישור פסק בורר ואילו המשיבה הגישה בקשה לביטול חלקי ו/או תיקון ו/או השלמה של פסק בוררות. במסגרת זו הוגשה הבקשה דנא לחיוב המשיבה להפקדת ערובה למילוי פסק הבוררות.

לטענת המבקשים, בבא ביהמ"ש לשקול מתן סעד על פי סע' 29 לחוק הבוררות, עליו ליתן את הדעת לכך שפסק הבוררות מהווה מעשה בית דין ואזי נטל השכנוע המוטל על שכמו של המבקש בבקשה על פי סע' 29 לחוק, קטן בהרבה מזה המבקש סעד זמני על פי סע' 16 לחוק, שכן אין מדובר עוד במצב לכאורי; על הצד המבקש את ביטול פסק הבורר מוטל להראות כי סיכויי הצלחתו לביטול הפסק גבוהים למרות הגישה המצמצמת במתן סעד מהסוג הזה. לטענת המבקשים, סיכויי המשיבה בבקשה לביטול אפסיים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם בעיקר לאור התחמקויותיה של המשיבה והתמשכות ההליכים.

המשיבה מנגד טוענת, כי הבקשה משוללת כל בסיס וזאת לאור העובדה כי המבקשים, על אף התחייבותם על פי הסכם הקומבינציה, לא רשמו את המקרקעין על שם המשיבה הגם שהתמורה המלאה שולמה למבקשים זה מכבר. לפיכך, לא רק שהבקשה לוקה בחוסר תום לב אלא ששווי המקרקעין שעדין בבעלות המבקשים וטרם נרשמו על שם המשיבה, על אף זכותה לרישום על שמה, עולה עשרות מונים על מלא סכום התשלום על פי פסק הבוררות. כן נטען כי סיכויי ההצלחה בבקשתה לביטול פסק הבוררות טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לצידה משמעותית בהעדר כל ראיה בדבר קושי לעמוד בתשלום שנפסק.

בבקשתה לביטול חלקי ו/או תיקון ו/או השלמה של פסק בוררות, תולה המשיבה את עיקר יהבה על הטענות בדבר חריגת הבוררת מסמכותה על פי סע' 22 לחוק הבוררות בהחלטה המשלימה מיום 1/12/11; הבוררת נמנעה מלדון ולהכריע בתביעה שכנגד בעניין רישום הבעלות ע"ש המשיבה וכי לא נתנה למשיבה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיה לעניין הפחתה של 15 ימים נוספים מחישוב ימי הפיצויים.

דומני כי במסגרת הבקשה דנא, מתייתר הצורך להידרש לסיכויי הבקשה לביטול חלקי ו/או תיקון ו/או השלמה של פסק בוררות, שכן בפסק הבוררות נקבע כי אין ספק שבמסגרת הסכם הקומבינציה מוטלת החבות הטכנית לרישום העברת הזכויות על עו"ד כהן (ב"כ המבקשים) וכי המבקשים חתמו על יפוי כח בלתי חוזר המסמיך את בא כוחם לבצע את רישום הבעלות ע"ש המשיבים – משמע – אין חולק על זכותה של המשיבה לרישום הזכויות על שמה והמבקשים אינם מונעים זאת, אלא שזכויות אלו רשומות עדין רשומות ע"ש המבקשים שלא בעטיים ודי בכך כדי להוות ערובה למילוי פסק הבורר. ודוק! העובדה כי פסק הבוררות קובע כי לא הוכחה מניעה מטעם המבקשים כנגד ביצוע העברה הזכויות, אינה מעלה ואינה מורידה, לעניין עצם קיומה של הערובה (הזכויות הרשומות) בידי המבקשים.

בנסיבות אלו אני קובעת, כי הזכויות במקרקעין (נשוא פסק הבוררות) יהוו ערובה למילוי פסק הבוררות ובהתאם ניתן צו מניעה האוסר בשלב זה את העברת הזכויות על שם המשיבה.

בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

התיק נקבע לדיון ביום 23/4/12 בשעה 9:00.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ב, 06 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.