ת"א
בית משפט השלום רמלה
|
5550-06
28/10/2010
|
בפני השופט:
זכריה ימיני
|
- נגד - |
התובע:
שמסיאן
|
הנתבע:
1. חברת יונברסל משאיות ישראל בע"מ 2. סוסנה מוביג בע"מ בע"מ 3. מכון דרום פתח תקוה
|
פסק-דין |
פסק דין
השאלות העומדות לדיון הן:
האם הנתבעות או מי מהן אחראיות לנזקים שנגרמו לתובע בגין רכישת המשאית הנזכרת בכתב התביעה? אם כן;
מהו סכום הפיצויים שעל כל אחת מהנתבעות לשלם לתובע?
אם תחוייב הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום כלשהו, האם על הנתבעת 2 לפצותה או לשפותה בגין סכומים אלו?
כללי:
בעלי הדין:
בכל הזמן הרלוונטי לתביעה:
התובע הינו נהג משאית;
הנתבעת 1 הינה יבואנית משאיות איסוזו בישראל, ולה המוסך המרכזי המטפל במשאיות אלו (להלן-"יוניברסל"). במסגרת עיסוקיה הציעה הנתבעת 1 משאיות יד שנייה לרוכשים פוטנציאליים;
הנתבעת 2 (להלן-"סוסנה") הנפיקה לתובע חשבונית מס על רכישת המשאית הנזכרת להלן מאת יוניברסל;
הנתבעת 3 מפעילה מכון לרישוי שנתי של כלי רכב (להלן-"המכון").
סיפור המעשה:
בסוף שנת 2004 ביקש התובע לרכוש זיכיון על קו חלוקה של חב' זוגלובק (להלן-"זוגלובק"). ביום 14.12.04 חתם התובע על זכרון דברים על מר ירושלמי מנשה לפיו מוכר מר ירושלמי לתובע קו חלוקה של זוגלובק בתמורה לסך 100,000 ₪ + מע"מ.
ביום 25.1.05 חתם חוזה בין התובע לבין זוגלובק אודות קו החלוקה. בסעיף 5(א) לחוזה התחייב התובע כדלקמן:
"להוביל את המוצרים של החברה בכלי רכב בעל ארגז קירור מבודד בעל קיבולת ומעמס מתאים ומספיק לכמויות הנדרשות להזמנת הלקוחות... על הרכב להיות משנת ייצור שלא יעלה על יותר משלוש שנים משנת ייצורו."
(ההדגשה שלי – י.ז.)
בחודש ינואר 2005 פנה התובע אל יוניברסל ובקש לרכוש משאית משומשת. יוניברסל הציעה לו משאית מסוג איסוזו מ.ר. 4899300 (להלן-"המשאית"), שהייתה כבת 10 שנים. התובע ראה את המשאית פעמיים לפני שרכש אותה מאת הנתבעת, ידע את גיל המשאית, אך לא לקח אותה לבדיקה למכון בדיקה לפני שרכש אותה. בפעם השלישית הגיע התובע יחד עם אשתו, ורכש את המשאית.
ביום 19.1.05 מסר התובע לחב' יוניברסל שיק על הסך 1,706 ₪ עבור אגרת רישוי שנתי למשאית.
ביום 25.1.05 שילם התובע את התמורה עבור המשאית בסך 42,463 ₪, וקיבל את המשאית לחזקתו ולבעלותו. השיקים שמסר התובע עבור רכישת המשאית היו לפקודת יוניברסל.