שמני נ' מדינת ישראל – צה"ל .

החלטה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 6 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, האלוף גדעון שמני, כיהן כנספח צה"ל בארה"ב, משנת 2009 ועד לחודש ספטמבר 2012, מועד בו סיים את תפקידו. ביום 1.11.12 יצא המבקש לחופשת פרישה והוא עתיד להשתחרר מצה"ל ביום 1.7.13.

3.בקשתו של המבקש הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנתיים הקבועה בסעיף 6 לחוק לגבי מי שמילא תפקיד בשירות הציבור בחוץ-לארץ. זאת לצורך עיסוק בתחומים הבאים:

א.פעילות לטובת פיתוח עסקי של חברות סטארט-אפ ישראליות בשוק האמריקאי. המבקש פירט, כי מהות העיסוק הינה בייעוץ לחברות הישראליות בכל הנוגע לגורמים אליהם כדאי להן לפנות לשוק האמריקאי וכן בקישור היזמים הישראליים למשקיעים פוטנציאליים בארה"ב. לדבריו, עיקר העבודה תתבצע בישראל, ובשלב זה, לא מתוכנן ביצוע של העבודה בארה"ב (אף שייתכן, כי הדבר יידרש בעתיד). כן ביקש המבקש להבהיר, כי המדובר בעבודה, שאינה נוגעת לתפקיד הצבאי שביצע בארה"ב וכך גם המשקיעים בארה"ב אליהם יופנו היזמים אינם גורמים שהוא בא עימם במגע במסגרת תפקידו הצבאי.

בעניין זה, בקשתו של המבקש הינה לקבלת היתר מיידי (נכון להיום, בחלוף כ-7 חודשים מסיום תפקידו כנספח צה"ל).

ב.מתן שירותי ייעוץ לאזרח ישראלי (תושב ישראל) המייצג קבוצה אמריקאית, שמעוניינת להשקיע בבניית פתרונות לחסכון בחשמל ברשות הפלסטינאית ובירדן. המבקש ציין, כי הוא לא הכיר את אותו אזרח ישראלי בעבר, ואינו מכיר את אנשי הקבוצה בארה"ב. הם אלה שפנו אליו, באמצעות נציגם בישראל. גם עבודה זו תתבצע בעיקר בישראל, ובשלב זה, לא מתוכנן ביצוע של העבודה בארה"ב (אף שייתכן, כי הדבר יידרש בעתיד).

בעניין זה, בקשתו של המבקש הינה לקבלת היתר מיידי (נכון להיום, בחלוף כ-7 חודשים מסיום תפקידו כנספח צה"ל).

ג.עיסוק בתחומים שונים בארה"ב, שאינם נוגעים לעניינים ביטחוניים ושאינם כרוכים במגעים עם גורמי שלטון או גורמים עימם היה למבקש קשר במסגרת תפקידו כנספח צה"ל בארה"ב, ובכלל זה, גם גורמים בצה"ל ובמערכת הביטחון של ישראל.

בעניין זה, בקשתו של המבקש הינה לקבלת היתר החל מחודש יוני 2013. דהיינו, תשעה חודשים מיום סיום תפקידו וכחודש לפני מועד פרישתו מצה"ל.

4.בכלליות, ביקש המבקש, כי תקופת הצינון תימנה מיום סיום תפקידו בפועל (ספטמבר 2012) ולא מיום פרישתו מצה"ל (1.7.13).

5.במסגרת נימוקיו לבקשה, טען המבקש, כי במסגרת תפקידו כנספח צה"ל הוא עסק בעיקר בתחומים שקשורים לשיתוף פעולה צבאי עם צבא ארה"ב, ולא עסק בתחומים הקשורים לרכש ולעסקאות ביטחוניות (נושא שטופל על ידי משלחת משרד הביטחון בארה"ב). בנוסף, שב והדגיש, כי התחומים שבהם ברצונו לעסוק עניינם בנושאים אזרחיים ואין להם נגיעה לחברות ביטחוניות בישראל או בארה"ב. המבקש הוסיף, כי אין בכוונתו לעסוק בתחום הביטחוני, ומתוקף כך, בקשתו לקיצור תקופת הצינון נוגעת אך לתחומי עיסוק שאינם בתחום הביטחוני. הוא התחייב להקפיד על האיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-3 לחוק, ולא לעסוק בעניינים ביטחוניים מול גורמים שלטוניים או גורמים עימם עבד במסגרת תפקידו כנספח צה"ל, עד תום שנתיים מסיום תפקידו.

6.המשיבה, מצידה, מסכימה לבקשתו של המבקש, ובכלל זה, לחישוב תקופת הצינון מהמועד בו סיים את תפקידו. זאת בכפוף לכך, שהמבקש יתחייב שלא לעסוק בעניינים ביטחוניים אל מול גורמים שלטוניים או גורמים עימם עבד במסגרת תפקידו כנספח צה"ל, עד תום שנתיים מסיום תפקידו.

7.הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

8.לנוכח הסכמת המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, באנו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשת המבקש – במלואה. נחה דעתנו, כי אין במקרה זה משום חשש ממשי שעיסוקו של המבקש בעיסוקים המבוקשים על ידו יפגע בתדמית המדינה או בטוהר המידות של השירות הציבורי, כאמור בסעיף 14(א) לחוק. זאת בהינתן, שתפקידו כנספח צה"ל לא כלל עיסוק ברכש או בעסקאות ביטחוניות אלא בשיתוף פעולה צבאי בלבד, ולנוכח כך, שהתחומים בהם מבקש המבקש לעסוק, אינם נוגעים לעניינים ביטחוניים כלל וכלל והינם שונים בתכלית מהנושאים בהם עסק במסגרת תפקידו כנספח צה"ל בארה"ב. הדבר גם מאיין את החשש, שמתן ההיתר למבקש יביא לחשיפה של מידע שהמבקש נחשף אליו במהלך שירותו, אשר עלול לסכן חיי אדם או לשבש או לגלות את דרכי פעולתו של הצבא (כאמור בסעיף 14א לחוק). בהקשר זה, ניצבת למולנו גם התחייבותו של המבקש, שלא לעסוק בעניינים ביטחוניים, כמו גם התחייבותו, שלא לייצג את לקוחותיו מול גורמים שלטוניים או גורמים עימם עבד במסגרת עבודתו כנספח צה"ל – עד תום שנתיים מסיום תפקידו. כן מצאנו, כי העובדה, שבשלב ראשון המבקש לא יהיה נוכח בארה"ב לצורך עיסוקיו, מפחיתה גם היא פגיעה אפשרית בטוהר המידות או במראית עין של פגיעה כזו. לכך מצטרפת העובדה, שפרישתו של המבקש מצה"ל נעשתה על פי תכנון מראש, בשל הגיעו לגיל פרישה, וללא קשר לעיסוק המבוקש. לבסוף, עומדת לזכותו של המבקש הצהרתו לפיה בזמן שירותו כנספח צה"ל הוא לא הכיר את הגורמים עימם הוא מבקש לעבוד. עובדות אלה, מפיגות את החשש, שהמבקש ניצל בתקופת שירותו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורמים עימם הוא מבקש לעבוד לאחר פרישתו.

בהינתן כל האמור לעיל, נוטה הכף לטובת קיצור תקופת הצינון כמבוקש.

9.אשר על כן, אנו קובעים, שהתקופה החל מסיום תפקידו של המבקש כנספח צה"ל (בחודש ספטמבר 2012) תוכר כתקופת צינון פנימי. בנוסף, תקופת הצינון של שנתיים הנדרשת על פי החוק, תקוצר באופן הבא: המבקש יוכל לעסוק בשני התחומים המפורטים בסעיף 3(א) ו-(ב) להחלטה זו – באופן מיידי. אשר לתחום השלישי המפורט בסעיף 3(ג) להחלטה – יוכל לעסוק בו המבקש החל מחודש יוני 2013.

על המבקש חל איסור לקיים מגע עסקי בעניינים ביטחוניים עם הגופים והפרטים עמם היה בקשרים במסגרת תפקידו כנספח צה"ל, וזאת במשך תקופה של שנתיים מיום סיום תפקידו.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.