שמאע נ' שלמה חביב - חברה לעבודות עפר צנרת מים ביוב וניקוז ואח'

פסק דין

זוהי תביעה קטנה ע"ס 25,729 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעות בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שאירעה בעיר טבריה ביום 23.6.13.

על פי הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה הנ"ל, "רכב התובע נסע הנתיב השמאלי בכביש בו 3 מסלולים לפתע מצד ימין חוצה לרוחב הכביש רכב הנתבע ופוגע ברכב התובע" (סעיף 1 לכתב התביעה).

כתוצאה מן התאונה ניזוק רכב התובע בצדו הימני. הנזקים שנגרמו לרכב פורטו במסגרת חוות דעת שמאית אשר צירף התובע לכתב תביעתו, שבמסגרתה גם הוערך שווי הנזקים.

הנתבעות, בכתב הגנתן כנגד התביעה, הכחישו את טענות התובע בכתב התביעה ועתרו לדחיית התביעה נגדן. נטען על ידי הנתבעות, כי " ... במועד התאונה רכב הנתבעים (כלי עבודה קטן) חצה את הכביש, רכב התובע, שנסע בנתיב השמאלי הפונה שמאלה בלבד, לא שמר על נתיבו תוך נסיעה במהירות גבוהה במיוחד פגע ברכב הנתבעים" (סעיף 3 לכתב ההגנה).

במהלך הדיון שנערך לפני היום, שמעתי בקצרה את עדויותיהם של התובע והנתבע. לאחר שמיעת העדויות ושקילת הטענות לכאן ולכאן שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל אך זאת באופן חלקי בלבד.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק להלן באופן תמציתי.

מעדותו של התובע לפני עלה כי התובע נסע בנתיב השמאלי המיועד לפנייה שמאלה בלבד, כאשר התובע לא התכוון לפנות שמאלה אלא להמשיך בנסיעה ישר לעבר חניון הנמצא במרחק קצר יחסית לאחר הצומת.

הנתבע בעדותו לפני ציין, ועדותו בעניין זה לא נסתרה, כי התחיל לנסוע רק לאחר שאוטובוס שנסע בנתיב האמצעי, בכיוון נסיעת התובע, עצר בעצירה מוחלטת ולידו, בנתיב הימני, עצר רכב פרטי, בכדי לאפשר לנתבע לחצות את הצומת, בה בוצעו באותה העת עבודות בכביש. הנתבע, כך העיד, נסע במהירות איטית למדי.

בנסיבות, יכל הנתבע להניח כי עם עצירת שני הרכבים במסלולים הימני והאמצעי, בכיוון נסיעת התובע, לא יגיח רכב בנסיעה מן הנתיב השמאלי ביותר, המאפשר פנייה שמאלה בלבד, ויחצה את הצומת.

בפועל, ובניגוד לתמרורים הקיימים במקום, המשתקפים במוצב נ/1, נסע התובע בנתיב השמאלי ובמקום לפנות שמאלה בצומת, נסע קדימה תוך חציית הצומת לעבר החניון השני לאחר הצומץ עליו עמד בחקירתו.

בנסיבות אלו, וככל שעסקינן בחציית צומת, ואף ללא כל קשר עם האמור, היה על התובע לנקוט משנה זהירות ולוודא כי הצומת פנויה מכלי רכב חולפים וזאת על אחת כמה וכמה מקום בו שני הרכבים שנסעו מימינו עצרו בעצירה מוחלטת על מנת לאפשר לנתבע לחצות את הצומת.

מטבע הדברים כללי הזהירות המוגברים הנ"ל חלים אף על הנתבע שחצה בעצמו לרוחב את אותה הצומת.

בנסיבות העניין, הריני סבורה כי האחריות לקרות התאונה רובצת על התובע ועל הנהג ברכב הנתבעת בחלקים שווים, ובהתאם, ובהעדר מחלוקת בעניין הנזק הישיר שנגרם לרכב התובע (המוערך בחוות דעת השמאי שלא נחקר), הריני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 12,364 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (28.11.13), ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף לסך הנ"ל, ישלמו הנתבעות ביחד ולחוד לתובע את הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעות.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ד, 12 יוני 2014, בהעדר הצדדים.