שמאי שושנה ואחרים... נ' דורסט תעשיות ריהוט בע"מ ואח'

פסק דין

מונחת בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה עקב טעות קולמוס בבקשה אחרת בתיק זה (בקשה מס' 9), ולהכרעה במחלוקת בין הצדדים לגופו של עניין, לאחר שהתקבלו כל התגובות.

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי ההחלטה הקצרה בבקשה מס' 9 אכן ניתנה בשל טעות קולמוס, וזאת באשר אכן לא קיימת הסכמה בין הצדדים שניתן היה לאשרה "כמבוקש". אי לכך, אין מנוס מלבטל החלטה זו ולדון במחלוקת לגופה.

עניין לנו, למעשה, בבקשה לשני סעדים שונים – ביטול התקשרות שביצע המפרק בעניין נכסי קניין רוחני של החברה, ודרישה לתשלום דמי שכירות במעמד של הוצאות שכירות.

עיינתי בטענות הצדדים, ומצאתי כי דין הבקשה להדחות, על שני-ראשיה.

אכן, קיימים מקרים בהם מחויב מפרק (ואין נפקא האם הינו מפרק זמני או מפרק קבוע) שהחזיק בנכס, לשלם דמי שכירות במעמד הוצאות פירוק אף אם לא הפיק מכך תועלת. אלא מאי? בנסיבות המקרה, הרי לא רק שאין עסקינן במצב בו פעל המפרק בנכס, אלא עניין לנו הלכה למעשה במצב בו הופר הסכם השכירות הפרה יסודית חודשים ארוכים טרם הפירוק, כאשר לכל אורך התקופה לא שילמה החברה מאומה, ואילו המבקשים – בעלי הנכס "ישבו בחיבוק ידיים", ונמנעו לאורך כל התקופה מנקיטת הליכים מתבקשים לסילוק ידה של החברה. המפרק, מצידו, לא קיבל לידו אלא עסק מתפורר אשר הסתבר עד מהרה כבלתי ניתן להפעלה כלשהי. יוער, כי בסופו של דבר לא פונתה החברה כלל ועיקר מן הנכס, אלא תחת זאת הועבר הסכם השכירות למשקיע אשר רכש את נכסי החברה.

במצב דברים זה, ונוכח התנהלות כה תמוהה מצד המבקשים-משכירים, הרי שנקל לראות כי לא עלה בידם לעמוד ולו בנטל המינימלי של החובה להקטנת הנזק. במצב זה, וודאי שאין כל סיבה לאפשר להם לזכות ב"חלק הארי" של קופת הפירוק המדולדלת, במעמד עדיף של הוצאות פירוק, דבר אשר אף עשוי להפריע, אם לא לסכל, נקיטת פעולות בתיק הפירוק מכאן ואילך.

בכל האמור בסעד השני, הרי שאין עסקינן אלא בחזרה נוספת על בקשות גורפות כנגד המפרק והליכי המכר, אשר נדונו בפירוט במסגרת פסק-דיני בבקשה מס' 13 בתיק זה, ונדחו בפסק-דין מפורט ומנומק. אי לכך, וודאי שאין כל מקום לשוב ולהידרש אליהם פעם נוספת.

סוף דבר; דין הבקשה לביטול החלטה להתקבל; אולם תוצאתו של מהלך זה אינו אלא דחיית בקשת המשכירים לגופה, על שני חלקיה. בנסיבות המקרה, יישאו המבקשים בהוצאות המפרק ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ₪ + מע"מ, אשר יישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, ד' אייר תש"ע, 18 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.