שמאי ואח' נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ

החלטה

בפני בקשה להעברת הדיון לבית המשפט השלום ולחילופין איחוד הדיון בתביעות והתרת ייצוג על ידי עורכי דין.

הבקשה הוגשה בשבע תביעות אשר הוגשו בבית משפט לתביעות קטנות ואשר בכל אחת מהן התובעים הינם בני זוג אשר השתתפו כנוסעים בטיול אשר אורגן על ידי המבקשת לדרום אמריקה.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים אשר כולם התנגדו הן להעברת הדיון לבית המשפט השלום והן, לייצוג באמצעות עורך דין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לבקשה, החלטתי לדחות הבקשה ולהלן יפורטו טעמי.

הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום :

1. ההוראה שעניינה העברת תובענה מבית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט השלום, מצויה בסעיף 60 (ב) לחוק בתי משפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 וקובעת כדלקמן:

"בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן , או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות".

2.את הוראת סעיף 60(ב) הנ"ל יש לפרש לאור תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות. מוסד זה מאפשר הכרעה בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית, בדרך מיוחדת המצטיינת בפשטותה, גמישותה ויעילותה. יפים לענין זה, דברי בית המשפט העליון , מפי כבוד השופט ד. לוין, ברע"א 292/93 אריה סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח (3) 177 , עמ' 189-191:

"מוסד התביעות הקטנות נועד לסייע לאזרח ולצרכן הקטן, ולמעשה לכל אדם אשר חש כי נגרם לו אי צדק, אלא שבשל הקשיים הכרוכים בפניה לבתי המשפט האזרחיים הרגילים אינו יכול או אינו מעוניין להביא את עניינו בפני צינורות השיפוט המקובלים....

באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים. ...

בענין זה יודגש כי אופיים של ההליכים הינו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם בפני ערכאה שיפוטית. אלא שבכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמליות ופישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: על אף שהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית לשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן."

על רקע זה , נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יש לראות כל אחד ואחד מההסדרים הנוגעים לבית המשפט לתביעות קטנות כאילו הוא נועד להבטיח הליך פשוט, זול ומהיר וברוח זה עלינו לפרש גם את ההוראות הנוגעות לסמכותו של בית משפט זה.

3.לאור האמור , נקבע כי ראוי שההעברה לבית משפט השלום תעשה באותם מקרים בהם מדובר בענין עקרוני , מורכב או בעל חשיבות (ראה : בר"ע (מחוזי י-ם) 732/03 עירית ירושלים נ' טחורש, תק-מח 2003(4), 9636 )

4.מן הכלל אל הפרט . במקרה שבפני , לטענת המבקשת מדובר בשבע תביעות אשר הינן דומות במהותן הואיל וכולן עוסקות בטענות המועלות על ידי התובעים בהקשר לטיול אחד. המבקשת מוסיפה וטוענת כי ההפרדה אשר בוצעה על ידי התובעים לשבע תביעות, הינה מלאכותית ולפיכך, יש להתייחס לסכום המצרפי של התביעות – 63,000 ₪ ומשכך, להעביר את הדיון לבית המשפט השלום.

5.לא מצאתי ממש בטענת המבקשת ואפרט:

א.תחילה, אין המדובר בפיצול מלאכותי של התביעות אלא מדובר בתובעים אשר אין בינהם כל קשר זה לזה מלבד יציאתם לטיול משותף .

ב.אין ממש בטענה כי התביעות הינן זהות. לענין זה , העילות המפורטות בכתבי התביעה הינן דומות בחלקן ובחלקן שונות- לשם הדוגמא בלבד אציין כי , בת"ק 47622-05-10 קיימת טענת התחשבנות מול המול המבקשת אשר אינה קיימת ביתר התביעות, בת"ק 47576-05-10 התובע טוען, בין היתר כי הינו חולה סכרת והמבקשת לא התחשבה בצרכי התזונה המיוחדים שלו ובת"ק 47601-05-10 אין טענות כנגד המדריכה .

ג.זאת ועוד, גם וככל שקיימות עילות דומות, הרי שעל כתפי כל אחד ואחד מן התובעים מוטל הנטל הנפרד להוכיח את כתב תביעתו ואין כל הכרח לקשור את התובעים זה לזה , מקום שאין הם מעוניינים בכך. לענין זה, ככל שיאוחד הדיון בתביעות (בהבדל מאיחוד התביעות גופן) – יהיה בכך, משום הקלה בהליכים המשפטיים של הנתבעת אשר לא תצטרך להביא עדיה והגנתה מספר פעמים אלא שראיותיה ירוכזו בפעם אחת ואולם, אין בכך כדי לעמוד לרועץ למבקשים אשר כאמור כל אחד מהם עומד אל מול הנתבעת בפני עצמו .

ד. זאת אף זאת, עיון בתיקים מעלה כי אין המדובר בתיקים סבוכים אלא בתביעות פשוטות יחסית אשר מוגשות תכופות לבית משפט זה. לענין זה, אין בעובדה שהוגשו מספר תביעות אשר ערכן המצרפי עומד על 63,000 בכדי לשנות את מהותן ואת עובדן היותן , כאמור, תביעות אשר אינן מורכבות המתאימות לדיון בפני בית משפט זה. זאת ועוד, כאמור סכום כל תביעה ותביעה עומד על 9000 ₪ ומשכך, אין כל הצדקה לחייב כל תובע ותובע בהעברת התביעה לבית משפט השלום , העברה אשר שלא מן הנמנע תגרום להוצאות ויתכן כי יהיה בה אף משום סיכול פניית התובעים לבית משפט ומיצוי זכויותיהם , ככל שהן קיימות.