אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלילת פיצויי פיטורים בנסיבות של הפרת משמעת והפרת חוזה המהווים הפרת משמעת חמורה

שלילת פיצויי פיטורים בנסיבות של הפרת משמעת והפרת חוזה המהווים הפרת משמעת חמורה

תאריך פרסום : 20/12/2009 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
659-08
20/12/2009
בפני השופט:
1. סגנית הנשיא נילי ארד
2. שמואל צור
3. ורדה וירט ליבנה


- נגד -
התובע:
טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ
עו"ד אמנון מ. שילה
הנתבע:
אלכסנדר פסחוביץ
עו"ד שמואל נגר
פסק-דין

סגנית הנשיא נילי ארד

במהלך השנה בה הועסק בשירותה של המערערת, הפר המשיב באורח בוטה את חובת האמון האישי כלפי מעסיקתו. האם בנסיבות המקרה כפי שהוכחו, יש לשלול מן המשיב פיצויי פיטורים והאם יחויב לשלם למעסיקה פיצוי חוזי מוסכם. שאלות אלה הן, בעיקרו של דבר, מושא הערעור.

נקדים ונפנה למצע העובדתי וממנו נעבור ליישום הדין החל בעניין שלפנינו.

ההתקשרות החוזית בין הצדדים וסיומה    

2.      עיסוקה של המערערת - חברת טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ (להלן גם: החברה) בתחום חיתוך מתכות בלייזר. המשיב היה בעלים של חברת לייזר טכניק בע"מ (להלן: חברת לייזר) אשר פעלה באותו תחום. החברה רכשה מחברת הלייזר מכונת חיתוך לייזר וציוד אחר. ולאחר מכן, בחוזה עבודה אישי מיום 1.11.04 נקבעו תנאי העסקתו של המשיב בחברה בתפקיד "מכירות, תפעול הייצור וכל פעולה נדרשת נוספת בתחום חיתוך הלייזר". צוין בחוזה כי "עבודתו [של המשיב] ותפקידו דורשים מידה מיוחדת של אמון אישי" והוא התחייב "להקדיש את מירב זמנו ואת כל מרצו, כושרו, ידיעותיו, וניסיונו לעבודתו בחברה, לעבוד בה בנאמנות ולעשות כמיטב יכולתו לקידום עסקי החברה וענייניה" ו"להודיע לחברה מייד על כל עניין  או נושא, אשר יש לו בו עניין אישי והעלול ליצור ניגוד אינטרסים כלשהו עם עבודתו בחברה". כמו כן התחייב כי "במשך תקופת עבודתו בחברה, לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בכל עבודה או עיסוק אחרים או נוספים, בין בשעות העבודה ובין לאחריהן, בין בתמורה ובין שלא  בתמורה, אלא אם קיבל לכך את הסכמתה ואישורה של החברה מראש ובכתב"; וכי ללא הסכמת החברה בכתב ומראש "לא יעבוד או ייטול חלק, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל עסק... המתחרה בחברה או בעסקיה... לרבות עיסוק כבעלים עצמאי, בעל מניות, שותף, מנהל, סוכן, עובד, פקיד או יועץ".     

בנוסף, נקבע בחוזה העבודה פיצוי מוסכם לפיו: "בנסיבות המתירות על פי הדין בישראל שלילת פיצויי פיטורין ו/או פיטורין לאלתר ו/או נסיבות  המהוות הפרת חובות האמון ו/או הסודיות כלפי החברה הפסקת עבודתו... יחויב העובד בתשלום פיצוי מוסכם ומוערך מראש לחברה בגובה 10,000 דולר ארה"ב, אשר ישולם על ידו לא יאוחר מ- 14 יום ממועד פיטוריו בגין העילה האמורה....". זאת, מבלי לגרוע מזכות החברה לקיזוז סכום זה מכל סכום העומד לזכות העובד (להלן: הפיצוי החוזי המוסכם).

3.  תקופת עבודתו של המשיב בחברה ארכה כ-14 חודש. ביום 24.1.06 הודיע לו מנהל החברה ובעליה מר עודד סדן (להלן: המנהל) כי הוא מפוטר לאלתר ונתן בידיו מכתב פיטורים.

התביעה והתביעה שכנגד

4.      המשיב (להלן בפרק זה גם: התובע) הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סגנית הנשיא יהודית גלטנר-הופמן; עב' 3305/06) תביעה נגד החברה לתשלום פיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, ודמי שווי מניות בשיעור 3.33% (להלן: התביעה).

החברה ביקשה לדחות את התביעה בטענה כי התובע פוטר בשל עבירות משמעת חמורות ומעשים שגבלו בפלילים, עליהם עמדה בפירוט רב. בתוך כך, הטעימה בטיעוניה כי "הקש ששבר את גב הגמל" התרחש בבוקרו של יום הפיטורים, עת לקוח החברה, מר אמיר אייזנמן (להלן: מר אייזנמן), הודיע למנהל, כי התובע יעץ לו שלא להזמין עבודה מהחברה והפנה אותו לעסק מתחרה בבעלות חברו של התובע (להלן: מר בוחניק). אי לכך, ובהצטברות הנסיבות, טענה החברה, מוצדקת החלטתה לפטר את התובע לאלתר ללא פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

ב תביעה שכנגד, עתרה החברה לחיוב התובע בתשלום הפיצוי החוזי המוסכם ולפיצוי על הנזקים שגרם לה.

פסק הדין של בית הדין האזורי

5.      בית הדין האזורי דחה את רכיבי תביעתו של התובע, מלבד חיוב החברה (להלן בפרק זה: הנתבעת) בתשלום פיצויי פיטורים בלבד, משנמצא כי פיטוריו לאלתר היו כדין. עיקר ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין בהקשר זה היו אלה:

התובע לא חלק על כך ש"במהלך תקופת עבודתו נתן ייעוץ ללקוחות הנתבעת, בתחומי עיסוק של הנתבעת ללא ידיעתה" וכדי לשמור על קשרים יעץ להם לפנות למקומות אחרים; התובע אף לא חלק על כך ש"הפנה לקוחות של הנתבעת לביצוע עבודות מתכת, אך טען כי עשה כן לתומו בשל קשרי הידידות שנוצרו בינו ובין אותם לקוחות כאשר מדובר בעבודות שהנתבעת לא הייתה יכולה לבצע". התובע הודה כי הפנה לקוחות החברה מבלי שקיבל אישורו של המנהל וללא ידיעתו. ובלשונו: "לא ראיתי לנכון לספר לו". מתצהירו של התובע הוברר, כי הכיר את מר בוחניק במסגרת עבודתו בענף המתכת, זמן רב לפני תחילת עבודתו בחברה. התובע אף אישר בעדותו את היכרותו עם מר אייזנמן ואת פגישתם ביבנה. בכך נמצא תימוכין לנטען בתצהירו של מר אייזנמן (עליו לא נחקר) כי באותו מעמד הציע לו התובע לבצע עבודות החיתוך במפעלו של מר בוחניק.

מר יורם בוחניק אישר בעדותו כי התקיימו יחסי חברות בינו לבין התובע, כי התובע קישר בינו לבין "קניין של רב בריח במסגרות גסה" וכי ביקר ביחד עם התובע במפעל "זאט" העוסק אף הוא בחיתוך מתכת, בנוגע לבקשה להצעת מחיר בתחום זה.

לאור העדויות וחומר הראיות שהובאו בפניו קבע בית הדין האזורי, כי "התובע עסק במהלך תקופת עבודתו בנתבעת בענייניו הפרטיים וביצירת קשרים עסקיים עם לקוחות, על מנת לעזור לחברו מר בוחניק"; כי ניהול ענייניו הפרטיים נעשה במהלך שעות העבודה ללא ידיעת המעסיקה; כי הוכח שבמהלך פגישה בהשתתפות התובע עם לקוח החברה - מר אייזנמן ומר בוחניק, נמסרה "עבודה מסוימת לביצועו של מר יורם בוחניק, אשר לאור עדותו ניתן היה לבצע עבודה זו במכונת הלייזר, שנמצאה אף בבעלותה של הנתבעת".

6.      נוכח התנהגותו זו של התובע, קבע בית הדין כי טענת הנתבעת לפיה פיטוריו לאלתר נבעו מהתערערות האמון בו "הינה טענה ראויה ולגיטימית" ובהפרת האמון מצידו, אף הפר את הסכם העבודה. אי לכך, נדחתה תביעתו לתמורת הודעה מוקדמת. זאת, בהעדר הוכחה לתחולתו של הסכם קיבוצי על יחסי העבודה בין הצדדים ומתוקף ההוראה שבסעיף 52 ל"הסכם קיבוצי כללי - תקנון העבודה" שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית (להלן: תקנון העבודה) .

      עם זאת, קבע בית הדין האזורי כי חומרת מעשיו של התובע אינה מצדיקה שלילת פיצויי פיטורים. זאת, משהנתבעת לא הוכיחה כי לקוח אחד עזב בגין התנהגותו של התובע; אף לא הוכח שהתובע עסק בעבודה נוספת במהלך עבודתו בגינה קיבל תמורה כלשהי; ולא הוכח כי התחרה בעסקיה של הנתבעת או כי "גילה ללקוחות מתחרים את מחיר מוצריה". עוד צוין, כי רק "לאחר שפוטר ולאחר תום תקופת האבטלה" עבר התובע לעבוד בחברה בבעלותו של בוחניק. בנסיבות אלה, ולאור ההיבט העונשי של סעיף 53 לתקנון העבודה והפרשנות הדווקנית הניתנת לו, הגיע בית הדין למסקנה כי לא הוכח שהתובע עבר עבירות המדורגות במדרג הגבוה ביותר בסעיפים 52 ו-53 לחוקת העבודה, בגינן יש לשלול ממנו פיצויי פיטורים. אי לכך, חויבה החברה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסכום כולל של  8,750 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פיטוריו.

נדחתה התביעה שכנגד

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ