שליו ואח' נ' נתור יוניטל יוסי טורס ואח'

פסק דין כנגד הנתבעת 2

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו להם ולבני משפחותיהם, כפועל יוצא מעיכוב בטיסתם לנופש בתאריכים 25/7/10 ועד ה – 31/7/10.

1. לטענת התובעים, הזמינו באמצעות הנתבעת 1 נופש , להם ולבני משפחותיהם , בקוסטה ברווה בין התאריכים 25/7/10 ועד ה- 31/7/10, בטיסה אשר המארגנת שלה הינה הנתבעת 2. לטענתם הטיסה יועדה לשעה 5:00 , טרם יציאתם את ביתם פנו למודיעין רשות שדות התעופה על מנת לוודא כי הטיסה יוצאת במועדה והמענה אשר קיבלו הינו כי לא חל כל שינוי בשעת הטיסה ואולם, לאחר שהגיעו לשדה התעופה התברר כי מועד הטיסה נדחה לשעה 7:25. לטענתם גם כשהועלו למטוס בשעה המאוחרת לא החל המטוס בתנועה , לאחר שעה וחצי של המתנה במטוס, הודיע הקברניט כי קיים עיכוב בטיסה וכי ישוב לעדכן את הנוסעים בתוך 20 דקות , אלא שגם לאחר 20 דק' לא קיבלו עדכון כלשהו באשר למהות העיכוב ולפרק הזמן אשר הוא עוד עתיד להמשך. לטענת התובעים לאחר שהיו כלואים במטוס במשך כשלוש שעות לחוצות ולאחר שאף פנו למשטרה בנושא עיכובם במטוס ללא כל תנועה, הם הורדו מהמטוס והועברו על ידי הנתבעת 2 למלון בסמוך לנמל התעופה. כשהגיעו למלון, התבקשו להתכנס בשעה 21:00 על מנת לנסוע לטיסה, אשר יועדה לשעה 24:00 ואולם, כשהגיעו לשדה התעופה, התברר כי הטיסה נדחתה שוב לשעה 1:20 ולאחר מכן, שוב לשעה 4:00. לטענת התובעים, הנתבעת 2 ידעה מבעוד מועד על כך שמועד הטיסה היה כבר בשעה 4:00 ואולם, על מנת לחסוך בעלויות השהות במלון, הם הועברו לשדה התעופה בשעה מוקדמת יותר. הטיסה יצאה אמנם בשעה 4:00 ואולם, בכך לא תמה מסכת תלאותיהם של התובעים, באשר לטענתם עת הגיעו לברצלונה התברר כי אין כל נציג לשם הובלתם למלון בהתאם לתנאי החבילה אשר הוזמנה על ידם . משכך, נאלצו התובעים ובני משפחותיהם לנסוע במונית למלון.

לטענת התובעים, בנסיבות האמורות – הם זכאי לפיצוי בסך 9,667 ₪ בגין הפסד יום טיול וכן, לסך 1,100 ₪ בגין עלות ההובלה.

בשלב זה יובהר כי, הואיל ובמסגרת הדיון הגיעו התובעים לכדי הסכם פשרה עם הנתבעת 1 הנוגע לנושא ההובלה למלון – הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין, הרי שטענתם העומדת בפני נוגעת לנושא האיחור ביציאת הטיסה ועוגמת הנפש אשר היתה מנת חלקם כפועל יוצא מטיפול לקוי בנושא - המצויים לטענת התובעים באחריות הנתבעת 2 שהיא מארגנת הטיסה.

2.לטענת הנתבעת 2 , העיכוב בטיסה נבע משביתה בשדה התעופה ביוון אשר גרם להשבתת המרחב האווירי מעל ליוון ואשר הובילה לעיכוב בטיסות אשר נתיבן מעל יוון שאחת מהן היא הטיסה נשוא התביעה בפני. לטענת הנתבעת 2, בנסיבות האמורות אין להטיל עליה כל אחריות הואיל והגורם לעיכוב אינו מצוי בשליטתה ובאחריותה וכן, הואיל וטיפלה בתובעים בבני משפחותיהם באופן המיטבי אשר התאפשר בנסיבות כפי שנוצרו ובכלל זה העבירה אותם למלון תחת להותירם להמתין לטיסה הנדחית בשדה התעופה.

3. במסגרת הדיון בפני, העידו התובעים וכן, נציג הנתבעת 2. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.

4.ראשית , אין עוררין כי הנתבעת 2 הינה מארגן הטיסה- כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), תשמ"ב-1982 דהיינו היא זו אשר שכרה קיבולת בכלי טיס, כולה או מקצתה, לשם מכירתה לאחרים. אציין כי הנתבעת 2 לא טענה, במסגרת כתב ההגנה מטעמה, כמו גם במסגרת הדיון בפני, כי לא חלה עליה אחריות הואיל והאחריות מוטלת לפתחו של המוביל האווירי ,אלא שטענותיה התמצו בכך, שהשביתה הינה בבחינת כח עליון וכי עשתה את המירב בנסיבות כפי שנוצרו.

במאמר מוסגר אציין כי ממילא , בהתאם לפסיקה, בנסיבות אלו, מוטלת גם על מארגן הטיסה האחריות לדאוג לרווחת הנוסעים ומשכך, יפה עשתה הנתבעת 2 עת לא ניסתה להגביל אחריותה ולחסות תחת הטענה ולפיה האחריות מוטלת לפתחו של המוביל האוירי ותו לא . בהקשר זה ראה - בר"ע (ת"א) 1293/07 השטיח המעופף נ' ראובן ניב ואח' (15.8.07) שם נקבע כי:

"אין לקבל את טענת המבקשת באשר להעדר יריבות בינה לבין המשיבים, שכן קיימת מצד המבקשת התחייבות חוזית כלפי המשיבים. המבקשת התקשרה עם המשיבים בחוזה, לפיו התחייבה לארגן עבורם חבילת נופש, שכללה, כאמור, לא רק את הטיסה אלא גם את הסידורים הנלווים, לרבות הסעות, מלון וכד'. כל תקלה שנובעת מתיאום רשלני או לקוי של החופשה מקימה אחריות כלפי המבקשת. כך למשל במקרה של הזמנה רשלנית של המלון, של הטיסות, או כל רשלנות אותה הייתה המבקשת יכולה למנוע בקפידה ראויה. כך גם לגבי אי מתן הודעה מראש על איחור משמעותי בטיסה, אם נודע לה אודותיו מבעוד מועד, והיא לא יידעה את המשיבים. ביטול או דחייה במועד הטיסה, אפילו כאשר מדובר בטיסת שכר (צ'רטר), במקרים בהם ניתן להוכיח רשלנות מצד המבקשת שארגנה את חבילת הנופש - מקימה אחריות כלפיה..."

(ראה בדומה גם : ת"ק (ת"א) 07-09-1564 איתמר יהודה חצור נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים), ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 5209-03-08 רביד יכין נ' חברת השטיח המעופף בע"מ (8/1/09) וכן, ת"ק (תל-אביב-יפו) 2578/06 גיפס דן נ' השטיח המעופף בע"מ (19.7.06).

5.משכך, השאלה העומדת לדיון בפני הינה האם הוכיחה הנתבעת 2 כי מילאה חובותיה כלפי התובעים ולא נהגה ברשלנות בנסיבות כפי שנוצרו. לטעמי וכפי שיפורט להלן, תשובה לשאלה זו הינה שלילית.

אציין תחילה, כי במסגרת כתב ההגנה מטעמה, טענה הנתבעת 2 כי הגורם לעיכוב היה שביתה ברשות שדות התעופה ורק במסגרת הדיון, פירטה טענתה וטענה כי מדובר בשביתה ברשות שדות התעופה ביוון אשר גרמה לכך, שלא ניתן היה להטיס טיסות מעל למרחב האוירי של יוון. טענתה זו של הנתבעת 2 נטענה מהפה אל החוץ וללא תמיכה בראיות כלשהן מלבד, כתבה אשר פורסמה במסגרת האינטרנט וממנה עולה כי אמנם במועד הנקוב היתה שביתה ברשות שדות התעופה ביוון.

גם מבלי שאתייחס להרחבת החזית בטענות הנתבעת , הרי שכל שהנתבעת טענה והוכיחה הוא קיום שביתה ברשות שדות התעופה היוונית ואולם, לא די בטענה סתמית זו, בכדי להרים את הנטל המוטל על הנתבעת 2 במקרה בפני, אלא שבכדי להרים את הנטל המוטל עליה, היה על הנתבעת 2 -לפרט הטענה ולהציג הקשר הסיבתי בין השביתה האמורה לבין העיכוב בטיסה ועוגמת הנפש אשר היתה מנת חלקם של התובעים כפועל יוצא ממנו על כל רכיביהם כפי שפורטו בכתב התביעה.

יפים לענין זה , דברי כב' השופט ברנר בת"ק (תל-אביב-יפו) 2578/06 גיפס דן נ' השטיח המעופף בע"מ (19/7/06):

" בדרך כלל לא תוטל אחריות על מארגן טיסות שכר בגין איחור בטיסה אך זאת לא בשל הגנתה של אמנת ורשה, אלא משום שלגופו של עניין בדרך כלל לא ניתן לייחס למארגן הטיסה אחריות לאיחור בטיסה.

הנתבעת טענה בחצי פה כי לה עצמה נודע על האיחור בטיסה רק ברגע האחרון, אך טענה זו נטענה בעלמא באופן כללי ובלא פירוט מינימלי כנדרש. כך למשל לא ברור באיזה שעה בדיוק נודע לנתבעת על הדחיה. מה שברור הוא שהנתבעת לא טרחה להודיע לתובעים על הדחיה בטיסה וגם לא עדכנה את רשויות נמל התעופה על מנת שימנע מצב שבו התובעים מתקשרים כדי לוודא את זמן היציאה ובשדה התעופה לא יודעים כלל על הדחיה...".

וכן, דברי בית המשפט ב), ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 5209-03-08 רביד יכין נ' חברת השטיח המעופף בע"מ (8/1/09)"

"השטיח המעופף היא מארגנת חבילת הנופש המהווה את הכתובת היחידה לפניות הנוסעים, ובתור שכזו מוטל עליה לארגן את הובלתם הבטוחה של הנוסעים, תוך עמידה בלוח זמנים סביר ומתן מענה ראוי. ככלל, לא ניתן להטיל עליה חבות בגין אירועים לא צפויים או כאלה שאינם מצויים בשליטתה, אולם לא ניתן לאפשר לה פטור מלא מכל אחריות למתן פתרון בעת התרחשות תקלות, במצבים בהם ביכולתה לעשות כן. "

במקרה בפני - היה על הנתבעת 2 להציג ראיות הנוגעות למועד בו התקבל אצלה המידע בדבר השביתה – אשר הוא רלוונטי לענין השאלה, האם היה באפשרות הנתבעת 2 לעדכן את מענה זמני הטיסות של רשות שדות התעופה באופן שיכל לחסוך לתובעים היציאה מביתם והמתנה בשדה התעופה- דא עקא, שהנתבעת 2 לא הציגה ראיות כלשהן הנוגעות למועד זה.