שלום-נעמן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהחלטתה מיום 8.11.12 קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 53% נכות רפואית מיום 18.11.10.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 14493-01-12 בו נתתי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה:-

"הגענו להסכמה לפיה עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) אשר תתייחס לממצאי הבדיקות הבאות:

בדיקת EMG מיום 12/08/11 ( EMG רגליים), בדיקת בר ה מיום 02/08/11 וכן למכתבו של פרופ' רייכנטל מיום 18/06/11.

המערערת וב"כ יוזמנו לדיון בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניי נים שלעיל ובכלל זה לגבי בדיקת ה- EMG והבדיקה הקודמת ב- 22/11/10."

3.המערערת טוענת כי הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין מאחר שלא בדקה את המערערת, לא התייחסה כלל לבדיקת EMG גפיים עליונות וטעתה בקשר לפענוח של בדיקת EMG גפיים תחתונות עת כתבה שהבדיקה מדגימה רק "חשד" לרדיוקלופטיה.

כן טוענת המערעת כי הועעדה טעתה לגבי בדיקת ה-BERA כאשר קבעה שהמערערת לא זכאית לאחוזי נכות מאחר שהסתמכה על בדיקת שמיעה מחודש ינואר 2009 שנתיים לפני בדיקת ה-BERA. בנוסף טוענת המערערת שהוועדה התעלמה מהאבחנות של פרופ' רייכנטל שהצביע על טנטון ומעלה דיון באשר להתכנות שהמערערת סובלת מטרשת נפוצה.

לאור זאת מבקשת המערערת להחזיר את עניינה לועדה רפואית בהרכב אחר שתפעל על פי פסק הדין מכוחו התכנסה.

4.ב"כ המשיב טוענת שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הוועדה התייחסה לבדיקות אליהן נדרשה בפסק הדין ולכן דין הערעור להידחות.

5.הוועדה נשוא הערעור, כתבה בפרק ז' להחלטתה:-

"הוועדה עיינה בפס"ד בית הדין האזורי לעבודה בב"ש מיום 3.6.12.

נוירולוג- הוועדה עיינה בתוצאות EMG ובמכתב פרופ' רייכנטל מ- 18.6.11, בבדיקת ברה, יש חשד להפרעה בהולכה בעצב שמיעה מימין, לציין שבדיקת ברה היא בדיקה בלתי ספציפית ומעלה חשד לבעיות או באוזן פנימית או ... מרכזית (במוח), לשלילת בעיות במערכת העצבים, בוצעו בדיקות נוספות המומלצות ע"י פרופ' רייכנטל, עיון במכתב פרופ' רייכנטל לא מדובר על שום מחלה פעילה במערכת עצבים או באוזן הפנימית. בדיקשמיעה מיום 19.1.09 היתה תקינה MRI מוח לא . . .עדות לתהליך באוזן פנימית או מחלה נוירולוגית אחרת (ממצא בהיפופוזה לא קשורה לתוצאה של ברה, מדובר בפתולוגיה אחרת בגינה קיבלה אחוזי נכות), מבחינת ממצאים בבדיקת ברה, אין נכות, בדיקת EMG רגליים, מיום 12.8.11 (חשד לרדיוקלופטיה L5+S1 דו צצדית ויש לציין שבבדיקה קלינית נוירולוגית בזמן הוועדה וגם בהמשך בדיקת אורטופד היתה תקינה ולא הצביעה על שום נזק שורשי. בממצאי בדיקת ה-EMG אין שום ביטוי קליני ואין נכות.

סובלת מתסמונת כאב מופשטת, ואובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה בגינה קיבלה אחוזי נכות".

6.הוועדה נדרשה בפסק הדין להתייחס לבדיקת EMG רגליים מיום 12.8.11, לבדיקת BERA מיום 2.8.11 ולמכתבו של פרופ' רייכנטל מיום 18.6.11.

7.באשר לבדיקת EMG הוועדה כתבה שאין בבדיקת ה-EMG שום ביטוי קליני ואין נכות, מדובר בקביעה רפואית ואין מקום להתערב בה.

באשר לבדיקת ה-BERA כתבה הוועדה שבבדיקה יש חשד לבעיה באוזן והסבירה שלשלילת בעיות במערכת העצבים בוצעו בדיקות נוספות, הוועדה הפנתה גם לבדיקת שמיעה מחודש 9/09. בהחלטת קבעה הועדה שבממצאי בדיקת ה-BERA אין נכות ולכן לא ניתן לומר שנפל פגם משפטי בהחלטתה, מדובר במסקנה רפואית מתוך הבדיקה ואין מקום להתערבות בית הדין בעניין זה.

פרופ' רייכנטל כתב במכתבו שהוא ממליץ על בדיקת MRI ויתכן שיש להביא בחשבון חשש לטרשת נפוצה. הוועדה הסבירה שעיון במכתבו של פרופ' רייכנטל לא מלמד על שום מחלה פעילה במערכת העצבים או באוזן הפנימית, לכן גם בעניין זה לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

הוועדה נדרשה להתייחס למכתב לצורך קביעת דרגת נכות ומשקבעה שהמכתב לא מלמד על מחלה פעילה לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

8.סופו של דבר- לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הוועדה פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה ודין הערעור להידחות. אך מובן שאם מצבה של המערערת יחמיר פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעה להחמרה ע"פ המועדים הקבועים בחוק.