שירותי בריאות כללית - שאלת מיסוי על דמי טיפול מקצועי ששולמו בגין עובדיה למוסדות

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא, האם יש לכלוֹל בחישוב ה"שכר" ו"הכנסת העבודה" שבגינם חויבה המערערת במס שכר ובמס מעסיקים, גם את דמי החבר/הטיפול המקצועי ששולמו בגין עובדיה למוסדות ההסתדרות. 

המערערת (שירותי בריאות כללית - אגודה עותומנית) הגישה בשנים 2010-2006 דוחות מס שכר ושילמה את המס על פיהם. כן שילמה המערערת למשיב מס מעסיקים על פי חוק מס מעסיקים בהתאם לדיווחיה החודשיים והשנתיים. בשנת 2010 פנתה המערערת למשיב וטענה כי אין לראות בדמי החבר/דמי הטיפול ששולמו בגין עובדי המערערת למוסדות ההסתדרות כחלק מהשכר של העובדים אלא כהוֹצאה מותרת בניכוי לצורכי מס בידי העובד, ולפיכך המערערת זכאית להחזר בגין מס השכר ומס המעסיקים ששילמה ביֶתֶר בתקופות הנקובות בבקשה. המשיב סירב לבקשת המערערת בנימוק כי דמי חבר ודמי טיפול הינם סכומים אשר משלם העובד, בעוד שהמעביד אינו משלם את התשלום האמור, אלא מנכה אותו משכר העובדים. שנות המס נשוא ערעור זה הן 2006-2010.

א.     העובדות המוסכמות על הצדדים

1. הצדדים הסכימו ביניהם על עובדות מוסכמות שאציג אותן להלן כלשונן;
2. המערערת היא ''מוסד ללא כוונת רווח' (להלן : "מלכ"ר") כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 (לעיל ולהלן: "חוק מע"מ"), וכנגזר מכך, חייבת בתשלום מס שכר מכוח הוראות סעיף 4(א) לחוק מע''מ, וזאת באחוזים מהשכר (כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מע"מ) שהיא משלמת לעובדיה.
3. המערערת מדווחת למשיב על הכנסותיה כמוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה הפטור ממס הכנסה מכוח סעיף זה.
4. המערערת נחשבת ל"מעסיק" כמשמעותו בחוק מס מעסיקים, התשל"ה 1975- (לעיל ולהלן: "חוק מס מעסיקים"), ובהתאם, חויבה (עד למועד ביטול חוק מס מעסיקים) בתשלום מס מעסיקים מסך כל הכנסת העבודה ששילמה לעובדיה. זאת, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק מס מעסיקים.
5. המערערת ועובדיה כפופים, בין היתר, להסכמים קיבוציים עם ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י וארגוני עובדים/ארגונים יציגים נוספים מכוח סעיף 25 (א)( 3) ו 25- (א)( 3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") ובכללם ההסתדרות הרפואית בישראל (ביחד להלן: "מוסדות ההסתדרות").
6. לפי הסכמים אלה, על כל מעסיק - ובכלל זאת המערערת - לנכות משכרו של כל עובד שהינו חבר באיזה ממוסדות ההסתדרות דמי חבר, בשיעור שייקבע מעת לעת (להלן : "דמי החבר") ; ודמי טיפול מקצועי-ארגוני (להלן: "דמי הטיפול") מכל עובד שאינו חבר באיזה ממוסדות ההסתדרות ואף אינו חבר בארגון עובדים/ארגון יציג אחר.
7. ניכוי דמי החבר ודמי הטיפול הינם בהתאם להוראות סעיף 25 (א)( 3) ו 25- (א) (3ב) לחוק הגנת השכר.
8. דמי החבר ודמי הטיפול מועברים על-ידי המעסיק - ובכלל זאת המערערת - למוסדות ההסתדרות.
9. עובדי המערערת - כמו גם עובדים אחרים הכפופים להסכם הקיבוצי - זכאים לבחור האם להצטרף כחברים לאיזה ממוסדות ההסתדרות אם לאו. במקרה שבחרו להצטרף כחברים, עליהם לשלם (באמצעות המערערת-המעסיק) את דמי החבר. אם, לעומת זאת, עובדי המערערת בחרו שלא להצטרף כחברים כאמור, עליהם לשלם (באמצעות המערערת-המעסיק) את דמי הטיפול.
10. על פי אתרי האינטרנט של ההסתדרות הכללית ושל ההסתדרות הרפואית בישראל, מוסדות ההסתדרות פועלים לחיזוק מעמד העובדים בכלל מגזרי העבודה ולחתימת הסכמי עבודה קיבוציים, אשר תכליתם היא שיפור תנאי העסקה, הענקת ביטחון תעסוקתי ותנאים סוציאליים במקום העבודה, כאשר מוסדות אלה מציעים את שירותיהם הארגוניים והמשפטיים על-מנת לעזור לכל עובד הזקוק לעזרה במימוש זכויותיו.
11. על פי אתרי האינטרנט של ההסתדרות הכללית וההסתדרות הרפואית בישראל, מעבר לפעילותם הכללית של מוסדות ההסתדרות כאמור בסעיף 9 לעיל, הנעשית לטובת כלל העובדים, עובד שמשלם את דמי החבר זכאי גם לקבל הטבות שונות, כגון : כמפורט באתרי האינטרנט של ההסתדרות החדשה. בעוד שעובד שמשלם את דמי הטיפול המקצועי אינו זכאי להטבות האמורות אלא רק לייעוץ וייצוג משפטי (בדיני עבודה בלבד) בתשלום.
12. עובד המבקש להיות חבר באיזה ממוסדות ההסתדרות אינו זכאי לשלם דמי חבר בסכום נמוך יותר מהמפורט לעיל אף אם יוותר על זכאותו לחלק מההטבות.
13. ההפרשות הסוציאליות שהמערערת מפרישה בגין עובדיה הינן על סכום השכר לפני ניכוי דמי חבר/דמי טיפול.

ב. ההליכים עד כה