שיף נ' עיריית רחובות

פסק דין

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות האירועים

המבקש הגיש ביום 14.2.12 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין (להלן: "בקשת האישור").

המבקש מחזיק ב"אדמה חקלאית" בתחומה המוניציפאלי של המשיבה בשטח של 2,141 מ"ר. המבקש מחויב בארנונה בגין 3000 מ"ר (3 דונם). המשיבה מחייבת נכסים מסוג "אדמה חקלאית" לפי יחידת שטח מלאה של דונם, ובעיגול כלפי מעלה. המבקש חויב בארנונה בגין שטח קרקע שהוא אינו מחזיק בו. החיוב הוא בניגוד לתקנה 3 בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות ההסדרים") ובניגוד להוראות צווי הארנונה של המשיבה לפיהם שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה יהיה במטרים רבועים.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור –"כל ציבור מחזיקי האדמות החקלאיות בתחומה של העירייה [המשיבה] אשר שילמו את הארנונה לעירייה במהלך 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה שבכותרת [בקשת האישור – מ' נ']" (סעיף 8.1 בבקשת האישור).

המשיבה טענה בתגובתה, בין היתר, כי תקנה 4 בתקנות ההסדרים קובעת כי ניתן להטיל ארנונה על "אדמה חקלאית" לפי מ"ר או לפי דונם וכי בצווי הארנונה שלה נקבע בהתייחס ל"קרקע חקלאית" כי החיוב בארנונה יהיה לפי דונם; כי נוכח התעריף הנמוך ל"אדמה חקלאית", הרי שחיוב לפי מ"ר משמעו כ-3 אגורות בשנה (0.02947 ש"ח) היינו, סכום זניח שקשה אף לרישום מבחינה חישובית; כי עיגול כלפי מטה משמעו כי מי שמחזיק בפחות מדונם של אדמה חקלאית לא יחויב כלל בארנונה.

בטרם התקיים דיון הגיש המבקש בקשה להוספת אסמכתא – החלטתו של השופט גריל בת"מ18289-02-12 עמר נ' עיריית חדרה (27.2.13).

בדיון שהתקיים לפניי ביום 24.3.13 הביעו הצדדים נכונות לנסות להביא לסיום התיק בהסכמה.

ביום 20.5.13 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להארכת "המועד הקובע" למתן הודעת חדילה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 27.5.13.

ביום 21.7.13 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה הראשון"). נוכח העובדה שלא הייתה זהות בין הקבוצה שהוגדרה בהסדר הפשרה הראשון לבין זו שבבקשת האישור (בניגוד לסעיף 8(ז)(1) בחוק תובענות ייצוגיות) הוריתי לצדדים לתקן את הסדר הפשרה הראשון או את בקשת האישור באופן שתהיה הלימה מלאה בהגדרת הקבוצה שבהסדר פשרה לזו המוגדרת בבקשת האישור (החלטה מיום 22.7.13). החלטה דומה ניתנה בהתייחס להסדר הפשרה השני שהגישו הצדדים ביום 13.8.13, שכן גם שם הקבוצה כללה חברי קבוצה שלא נכללו בבקשת האישור (החלטה מיום 3.9.13).

ביום 4.9.13 הגישו הצדדים הסדר פשרה שלישי – הוא ההסדר שלפניי (להלן: "הסדר הפשרה"). בהסדר פשרה זה הקבוצה הוגדרה באופן התואם את זו המוגדרת בבקשת האישור. על כן הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 18(ג) בחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים: במקומון של המשיבה וב"ישראל היום" (להלן: "ההודעה"). כמו כן הוריתי על משלוח העתקים מבקשת האישור, מהסדר הפשרה ומההודעה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.

ביום 17.9.13 הודיעה המשיבה כי ההודעה פורסמה כאמור לעיל.

ביום 30.12.13 הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי היועץ המשפטי לממשלה "אינו מוצא לנכון להתערב" בהסדר הפשרה.

ביום 12.1.14 הודיעו הצדדים כי לא התקבלו אצלם התנגדויות או כל הודעה אחרת בעניין הסדר הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה. הודעות או בקשות כאמור לא הוגשו גם לבית המשפט.

עיקרי הסדר הפשרה

הקבוצה –"כל ציבור המחזיקים בתחום שיפוט העיר רחובות, אשר נדרשו לשלם ושילמו, ארנונה כללית בסיווג 'אדמה חקלאית' כהגדרתה בצו הארנונה של העירייה, עבור חלק יחסי של דונם, כאילו החזיקו בדונם שלם, וזאת בגין התקופה שהחל מיום 14.2.2010 (24 החודשים שקדמו ליום הגשת התובענה) ועד ליום הגשת התובענה 14.2.2012 שהינו המועד שממנו ואילך תיקנה העירייה את אופן החיוב".

החל מחודש אפריל 2013 חדלה המשיבה לחשב את הארנונה בגין "אדמה חקלאית" לפי דונם שלם והחיוב נעשה לפי מ"ר (ר' תצהיר מנהל הארנונה שצורף להודעת הצדדים מיום 20.5.13).

המשיבה מתחייבת להשיב לחברי הקבוצה (לפי בדיקת המשיבה, בתקופה של השנתיים שקדמו להגשת בקשת האישור מדובר ב-1,624 מחזיקים) את הסכומים שנגבו מהם ביתר בשל ההפרש הנובע מחישוב לפי דונם מלא במקום לפי החלק היחסי של הדונם בו החזיק כל אחד מחברי הקבוצה (להלן: "ההשבה"). השבה זו תתבצע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.

אופן ביצוע ההשבה: ההשבה תהיה בתוך 30 יום מאישור הסדר הפשרה. בהתייחס לחשבונות ארנונה פעילים – ההשבה תיעשה באמצעות זיכוי חשבונות הארנונה של חברי הקבוצה. בהתייחס לחשבונות ארנונה שאינם פעילים – ההשבה תיעשה בעין.