אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיעבוד קבוע מאוחר בזמן גובר על שעבוד צף הכולל תנית הגבלה אשר לא נרשמה

שיעבוד קבוע מאוחר בזמן גובר על שעבוד צף הכולל תנית הגבלה אשר לא נרשמה

תאריך פרסום : 09/09/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
2070-06
09/09/2008
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' חיות
3. ד' ברלינר


- נגד -
התובע:
1. תשתית ציוד ובינוי בע"מ
2. עו"ד דורון פרידמן - כונס נכסים

עו"ד דורון פרידמן
עו"ד דרור חורב
הנתבע:
1. עו"ד יעקב גרינוולד - כונס נכסים
2. רו"ח ישראל פניני - מפרק זמני
3. כונס נכסים רשמי

עו"ד יעקב גרינוולד
עו"ד יהודה לוי
פסק-דין

השופטת  ד' ברלינר:

1.        האם שעבוד צף, הכולל תנית הגבלה אשר לא נרשמה ברישומי רשם החברות, יגבר על שעבוד קבוע שנרשם כדין לאחר רישום השעבוד הצף? בית משפט קמא (כבוד השופטת ו' אלשייך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב) השיב בחיוב על שאלה זו ועל כך הערעור שבפנינו.

העובדות

2.        חברת תשתיות ציוד בינוי בע"מ (להלן: תשתיות ציוד) הינה חברה ליבוא משאיות מסוג DAF לישראל. חברת מיטב השדה בע"מ היא חברה הנמצאת בפירוק זמני ובכינוס נכסים (להלן: החברה שבכינוס או מיטב השדה). החברה שבכינוס רכשה מתשתיות ציוד משאית תוצרת DAF (להלן: המשאית). ביום 14.7.02 נוצר שיעבוד צף לטובת בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק) על נכסיה של החברה שבכינוס, מכוח אגרת חוב שערכה החברה שבכינוס לטובת הבנק ונשלח לרישום במרשם החברות. השעבוד נרשם במרשם ביום  1.12.02 (שעבוד מס' 5). באגרת החוב - נכללה הגבלה מפורשת על עריכת שעבודים נוספים (להלן: תנית ההגבלה), אולם בשל טעות של הרשם לא נרשמה תנית ההגבלה ופלט המחשב מטעם מרשם השעבודים לא הכיל אותה. כארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 27.3.03, נוצר שיעבוד קבוע לטובת תשתיות ציוד על זכויות החברה שבכינוס במשאית. שיעבוד אחרון זה נרשם ביום 15.5.03 במרשם החברות (שיעבוד מספר 10).

3.        ביום 9.12.04 מונה עו"ד דורון פרידמן ככונס נכסים (להלן: הכונס פרידמן) למימושו של השעבוד הקבוע שנרשם על המשאית של החברה שבכינוס לטובת תשתיות ציוד. באותו יום אוחסנה המשאית במחסן מורשה, לאחר שנמצאה על ידי כונס הנכסים במקום מסוים בו הוסתרה, לטענת תשתיות ציוד וכונס הנכסים פרידמן (להלן: המערערים), על ידי גורמים בחברה שבכינוס. ביום 13.12.04 מונה עו"ד יעקוב גרינוולד (להלן: הכונס גרינוולד) ככונס נכסים למימושו של השעבוד הצף שנרשם על נכסי החברה שבכינוס לטובת הבנק.

4.        במסגרת ניסיון להקל על מכירת פעילותה ונכסיה של החברה שבכינוס, הסכימו המערערים שהמשאית תימסר לכונס גרינוולד על מנת שייעזר בה לשם הוצאתה אל הפועל של מכירת החברה שבכינוס. במסגרת זו, הוסכם בין הצדדים כי שוויה של המשאית עומד על 325,000 ש"ח לפני מע"מ, סכום אשר ישולם למערערים אם תדחה בקשתם של המשיבים להורות כי השעבוד הצף גובר על השעבוד הקבוע.

ההליכים וההחלטה בבית משפט קמא

5.        הכונס גרינוולד ורו"ח ישראל פניני, שמונה כמפרק זמני של החברה שבכינוס (להלן: המשיבים 1 ו-2) פנו לבית המשפט קמא בבקשה בת שלושה ראשים - להורות על עצירת כלל הליכי המימוש של השעבוד הקבוע על ידי המערערים, להעביר את הליכי המימוש לפיקוחו של בית המשפט ולהצהיר כי זכותו של הבנק אשר לטובתו נרשם השעבוד הצף - עדיפה על זכותה של תשתיות ציוד שלטובתה נרשם שיעבוד קבוע על המשאית. המערערים התנגדו לבקשה בטענה כי השעבוד הקבוע גובר על זכותו של הבנק במשאית מכוח השעבוד הצף, שכן הבנק לא טרח לרשום את תניית ההגבלה בדבר שעבודים מאוחרים לשעבוד הצף, כנדרש.

6.        החלטתו של בית משפט קמא ניתנה ביום 16.1.06. עמדת בית המשפט מגלה אמפטיה לטענת המערערים (שעמה הזדהה גם כונס הנכסים הרשמי, להלן: הכנ"ר) ולפיה מצב שבו לא ניתן להסתמך על פלט מרשם השעבודים - הוא מצב בעייתי שיכול להביא להטעיית צדדים שלישיים. יחד עם זאת, סבר בית המשפט כי זהו המצב החקיקתי, וכי ההלכה העולה מפסקי הדין שניתנו בבית משפט זה - הינה ברורה: "קביעת ערך קונסטיטוטיבי למרשם בפועל (ופועל יוצא מכך הטלת חובת הזהירות לבדיקת המרשם על בעל השעבוד הראשון) ראוי שתיעשה אך ורק על ידי המחוקק. ... עסקינן בפגיעה אפשרית בזכות הקניין, אשר ראוי שתעשה בחקיקה ראשית העומדת בתנאי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו." (ראה פסקה 2 לפסק הדין). פסק הדין אליו הפנה בית משפט קמא (כמו גם הכנ"ר) הוא ע"א 6400/99 מיראז' נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(4) 830 (2002) (להלן: עניין מיראז'). בעניין מיראז' נדונה השאלה האם יש לייחס מעמד קונסטיטוטיבי למידת הפירוט שבה נרשם היקפו של שעבוד במרשם החברות, או שמא המידע שנמסר לרשם בכתב על ידי מבקש הרישום (קרי המידע המצוי במסמכים שהוגשו לרישום- אגרת החוב והודעת המישכון) הוא הקובע את היקף השעבוד. באותו עניין נדונה השאלה לצורך הכרעה בין זכויות מתחרות במסגרת הסדרו של סעיף 169(ד) לחוק.

טענתם המרכזית של המערערים היא כי הסעיף הרלוונטי לענייננו, הוא סעיף 169(ב), שעל כן הלכת מיראז' איננה רלוונטית, והדברים יובהרו בהמשך. בית משפט קמא שב ואישר כי מצב הדברים הקנייני נקבע על פי הדין דהיום, במסמכי השעבוד עצמם (איגרת החוב), שעל כן לא ניתן לקבוע כי ניתן להסתפק בעיון בפלט המחשב מן המרשם שאיננו קונסטיטוטיבי, על מנת ליתן לשעבוד קבוע מאוחר לשעבוד צף שתנית הגבלה בו לא נרשמה בפועל בפנקסי הרשם - לגבור.

טענות הצדדים

7.       כאמור, המערערים טוענים כי הלכת מיראז' - איננה רלוונטית שכן עניינה בסעיף 169(ד). את הסוגיה בענייננו הסדיר המחוקק במפורש בסעיף 169(ב) לחוק. לשיטתם, סעיף 169(ד) שותק באשר למעמדו של הרישום, אולם סעיף 169(ב) אומר את דברו במפורש ומבהיר כי לדעת המחוקק, בסוגית התחרות בין שעבוד ספציפי מאוחר לשעבוד צף הכולל תנית הגבלה, מעמדו של המרשם - קונסטיטוטיבי.

8.        סעיף 169 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, דמ"י 761 (להלן: הפקודה או החוק), שכותרתו "תחולת שעבוד צף", אומר כדלקמן: 

"(א) מקום שאיגרת חוב או סדרת איגרות חוב מובטחת בשעבוד צף על נכסי החברה ולא הוצאו ממנו מקרקעין שלה, יחול השעבוד גם על מקרקעין שלה אף אם איננו רשום בפנקסי המקרקעין.

(ב) אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם.

(ג) שעבוד צף הכולל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב) אשר פרטיו נמסרו לרישום לפני ה' באדר התשל"ה (16 בפברואר 1975), והודעה על קיום ההגבלה הוגשה לרשם לפני י' בתמוז התשמ"א (24 ביוני 1981) ונרשמה בפנקס השעבודים שלו - יהיה עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום ההודעה בידי הרשם.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי" - לרבות מתן התחייבות כספית."   

           כפי שצוין לעיל, המערערים טוענים כי הסעיף הרלוונטי לעניין הינו סעיף 169(ב) ושגה בית משפט קמא כאשר פנה להלכת מיראז' שדנה בסעיף 169(ד). סעיף 169(ב) מציב שלושה תנאים מצטברים החייבים להתקיים על מנת ששעבוד צף קודם יהא עדיף על שיעבוד קבוע מאוחר לו, בניגוד לכלל לפיו שיעבוד קבוע מאוחר - גובר על שעבוד צף מוקדם, ואלה התנאים:

           א). נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ