אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שינוי גובה הפיצויים בתביעת התלויים ובתביעת העזבון

שינוי גובה הפיצויים בתביעת התלויים ובתביעת העזבון

תאריך פרסום : 19/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
4641-06
19/12/2007
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. ס' ג'ובראן
3. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד יוסף אסולין
הנתבע:
1. עיזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל
2. קלימנס כרכבי
3. שאדי כרכבי

עו"ד חיים גלזר
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

רקע עובדתי ומשפטי

1.        ביום 14.6.2000 אירעה תאונת דרכים. חנא כרכבי ז"ל, יליד שנת 1958 (להלן: המנוח), שהמשיב 1 הוא עיזבונו, נהרג בתאונה. רעייתו, המשיבה 2, ילידת שנת 1960, וכן בנו הצעיר - המשיב 3, יליד שנת 1984 - נפגעו בתאונה. לבני הזוג בן בגיר נוסף, יליד שנת 1982, שלא היה מעורב בתאונה. לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה שנסבה על נזקי הגוף של המשיבים 2 ו-3 בתאונה, על נזקיהם של המשיבים 2 ו-3 כתלויים, וכן על נזקיו של המנוח עצמו במסגרת תביעת העיזבון. המחלוקת התייחסה לשיעור הפיצויים בלבד, ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי (כבוד הנשיאה ב' גילאור) הוא המונח בפנינו בערעור ובערעור שכנגד.

2.        בית-המשפט קמא פתח בבחינת תביעתם של המשיבים 2 ו-3 לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה. המשיבה 2, שסבלה עוד קודם לתאונה ממחלת פרקים, נפגעה בתאונה באופן חמור. לאחר בחינת חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על-ידי המומחים מטעם בית-המשפט, נקבע כי נכותה המשוקללת בעקבות התאונה היא בשיעור של 67.4%. בית-המשפט קבע גם כי בשל מחלת הפרקים שממנה סבלה, כאמור, עוד לפני התאונה, תוחלת חייה הצפויה היא עד לגיל 75 שנים. על בסיס קביעותיו אלה, פסק בית-המשפט למשיבה 2 פיצויים כדלקמן: 185,146 ש"ח עבור כאב וסבל, 100,000 ש"ח עבור עזרת הזולת בעבר ו-750,000 ש"ח עבור העתיד, 70,000 ש"ח עבור הוצאות רפואיות, 25,000 ש"ח עבור הוצאות התאמת דיור, ועוד 100,000 ש"ח עבור צורכי הניידות. לבנם הצעיר של בני הזוג, המשיב 3, שנכותו הצמיתה הועמדה על שיעור של 5% בגין צלקות, נפסק "פיצוי בגין הנזק הלא ממוני ופיצוי בגין נזק כללי בהתחשב בשיעור נכותו הרפואית, שאינה תפקודית" - סכום של 45,000 ש"ח.

3.        כאן פנה בית-המשפט המחוזי לתביעת התלויים, שהתייחסה לראשי הנזק של אובדן תמיכה ואובדן שירותים. בית-המשפט בחן את יכולת ההשתכרות של המנוח לפי הנתונים שבאו בפניו, והעמיד אותה על סך של 3,755 ש"ח לאחר ניכוי מס. לצורך חישוב הפיצוי עבור אובדן התמיכה נזקק בית-המשפט לשיטת הידות, ומצא כי עבור התקופה שמיום התאונה ועד הגיעו של המשיב 3 לגיל 18 שנים (כשנתיים לערך) הפיצוי המגיע הוא בסכום של 51,738 ש"ח. עבור התקופה שלאחר מכן ועד ליום פסק-הדין, נפסק פיצוי בסך של 73,020 ש"ח. בגין התלות בעתיד, עד הגיעו של המנוח לגיל 67 שנים, נפסק סכום של 278,054.72 ש"ח. הפיצוי עבור אובדן תמיכה בעבר ובעתיד הסתכם, לפיכך, בסך של 402,813 ש"ח. עוד פסק בית-המשפט לתלויים פיצוי בסכום גלובאלי של 100,000 ש"ח בגין אובדן שירותי בעל ואב, וכך התקבל פיצוי כולל לתלויים בסכום של 502,813 ש"ח.

4.        מכאן עבר בית-המשפט המחוזי לדון בתביעת העיזבון, בראשי הנזק של הוצאות קבורה, נזק לא ממוני ואובדן כושר השתכרות של המנוח "בשנים האבודות". בשני ראשי הנזק הראשונים נפסקו, בהתאמה, סכומים של 15,000 ש"ח ו-46,286 ש"ח. הפיצוי בגין אובדן ההשתכרות "בשנים האבודות" הועמד על סך של 221,585 ש"ח, כאשר סכום זה מתחלק בין שלוש תקופות בדומה לתביעת התלויים, באופן הבא: 18,024 ש"ח לתקופה הראשונה, 42,255 ש"ח לתקופה השנייה, ו-161,306 ש"ח לעתיד. בית-המשפט נקט, ובדין עשה כן, בדרך של חישוב "דינאמי" המשתנה עם התקופות, אולם נפלו בחישוב מספר משגים, שעל מקצתם אין כיום מחלוקת בין הצדדים, והכל כפי שיובהר בהמשך הדברים.

5.        סוגיה נוספת שבית-המשפט המחוזי נדרש לה נוגעת ליחס שבין תביעת התלויים לתביעת העיזבון. תביעות אלה, כך הטעים בית-המשפט המחוזי, "הן שתי תביעות חילופיות והתובעים שהם גם יורשים וגם תלויים, זכאים לחלופה הגבוהה מבין שתי החלופות" (ההדגשה במקור). בית-המשפט ציין כי לא הוגש לו צו ירושה והניח, לצורך ההליך שבפניו, כי חלקו של הבן הבכור בעיזבון עומד על 25% (70,718 ש"ח) והיתרה (212,153 ש"ח) מגיעה למשיבים 2 ו-3. בנסיבות אלה, כך נקבע, תביעתם של המשיבים 2 ו-3 כיורשים של העיזבון נבלעת בתביעתם כתלויים במנוח. לבסוף, פסק בית-המשפט המחוזי כי אין לנכות מסכום הפיצויים את קצבת הנכות הכללית המשולמת למשיבה 2, וזאת משום ששיעור הקצבה כפי שהיה לפני התאונה נותר בעינו גם אחריה. לעומת זאת, את קצבת השירותים המיוחדים נקבע כי יש לנכות, כמו גם את התשלומים התכופים ששולמו.

הערעור והערעור שכנגד

6.        כנגד פסק-דין זה הוגשו הערעור והערעור שכנגד שבפנינו. לטענת המערערת, חברת הביטוח, הפיצוי ששולם למשיבה 2 בגין עזרת הזולת גבוה יתר על המידה בנסיבות העניין. עוד טוענת המערערת כי הפיצוי שנפסק לתלויים מביא בחשבון את הכנסתו המלאה של המנוח, ו"ברור כי הכנסה זו כוללת גם את חלקו של המנוח בידת החיסכון, ככל שהיה נותר כסף לחיסכון". המערערת סבורה, לפיכך, כי לא היה מקום לפסוק פיצוי עבור "השנים האבודות", וכי מכל מקום, כל סכום שנפסק לעיזבון במסגרת ראש הנזק של "השנים האבודות" ראוי לנכותו מהפיצוי שנפסק לתלויים. במסגרת הדיון בעל-פה שהתקיים בפנינו, נשמעו טענות שונות באשר לסוגיה הכללית הנוגעת לנפקותה של "יד החיסכון" במסגרת תביעת התלויים. בא-כוח המשיבים העלה את האפשרות להביא בחשבון תביעת התלויים את "יד החיסכון". חישוב כזה, כך הניח, היה מייתר את הצורך בחישוב נפרד של תביעת העיזבון. בא-כוח המערערת טען בפנינו כי אפילו אם נוסיף את "יד החיסכון" לתביעת התלויים, "תבלע" תביעת העיזבון בתוכה. טענה נוספת שהעלתה המערערת בערעורה היא כי לא הוכחה זכאותו של הבן הבכור כיורש, וממילא גם לא היה מקום, כך לדבריה, לפסוק לו כל פיצוי.

           בערעור שכנגד, מעלים המשיבים טענות במספר ראשים. לטענתם, לא היה מקום לקבוע כי תוחלת חייה של המשיבה 2 קוצרה בגין מחלת הפרקים ממנה סבלה עוד קודם לתאונה, בהיעדר חוות-דעת בתחום הראומטולוגי. טענה נוספת נוגעת לאופן חישוב הפיצויים בגין הפסד ההשתכרות של המנוח "בשנים האבודות". לדעת המשיבים, חישוב נכון היה מוביל לפיצוי גדול יותר בתביעת העיזבון, אשר לו יש להוסיף את הפיצוי לתלויים בגין אובדן שירותים.

           עיינו בטענות הצדדים ובחומר שלפנינו וראינו לנכון לשנות את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ככל שהוא נוגע לחישוב הפיצויים המגיעים לתלויים ולעיזבון, וליחס שבין שתי התביעות הללו. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי באופן עקרוני יש להביא בחשבון את "יד החיסכון" גם בחישוב הפיצוי לתלויים, אולם באופן מעשי מתייתר הצורך הזה כיוון שהדין הקיים מוביל לתוצאה הנכונה.

מהלכת אטינגר ועד היום

7.        בעקבות פסק-הדין שניתן בע"א 140/00 עיזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, פ"ד נח(4) 486 (2004), שבו הוכרה הזכאות לפיצוי בגין ראש הנזק של הפסד יכולת ההשתכרות של המנוח "בשנים האבודות", התעוררו מספר שאלות, שברבות הזמן הוכרעו בבית-המשפט העליון. שאלה מרכזית נגעה לדרך חישוב הפיצויים עבור "השנים האבודות", והיא הוכרעה לראשונה על-ידי בית-משפט זה בפסק-הדין בע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 11.4.2006). בפסק-דין נוסף נישנו העקרונות והובהרה דרך החישוב: ע"א 5638/06 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח תאבת חוסאם ז"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 10.5.2007). עוד התעוררה שאלת היחס שבין תביעת העיזבון הכוללת את ראש הנזק של "השנים האבודות" לבין תביעת התלויים הכוללת פיצוי עבור הפסדי תמיכה. שאלה זו זכתה להתייחסות בעניין אטינגר, והיבטים נוספים ומרכזיים שלה נדונו בע"א 4431/05 "המגן" - חברה לביטוח בע"מ נ' צרור (טרם פורסם, ניתן ביום 10.8.2006). בענייננו, מתעוררות הן שאלת אופן חישוב הפיצויים, הן שאלת היחס בין התביעות השונות - ואנו מוצאים לנכון להבהיר ולסכם את המצב הנורמטיבי שהתגבש בפסיקה שצוינה.


תביעת התלויים, תביעת העיזבון, והיחס שביניהן

8.        מותו של אדם עקב מעשה עוולה עשוי להקים עילת תביעה הן לתלויים והן לעיזבון. תביעתם של התלויים באה בשל הנזק שהוסב להם עקב מות הנפגע, והיא נסבה על הפסדי הממון שנגרמו להם. תביעתו של העיזבון היא בגין נזקיו של המנוח עצמו. העיזבון בא בנעליו של המנוח, ובשל כך נפסק כי "משקבענו כי יש להכיר בזכות התביעה של הניזוק-החי בגין אובדן יכולת ההשתכרות ב'שנים האבודות', יש להכיר, מניה וביה ובהיעדר הוראה סטטוטורית אחרת, גם בזכות התביעה של העיזבון באותה עילה" (עניין אטינגר, בעמ' 553). התביעות של התלויים מזה של העיזבון מזה הן, כאמור, תביעות מובחנות ומובדלות, אך יש ביניהן גם תחום של חפיפה.

א. תביעת התלויים

9.        תביעת התלויים כוללת פיצוי בגין הפסד התמיכה של המנוח בקרוביו. "הכלל הרחב הוא, שאין התלויים זכאים לפיצויים אלא על הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות המנוח... אך גם בגדר הנזקים הממוניים, לא כל נזק שנגרם להם הוא בר-פיצוי, אלא רק אובדן התמיכה הכספית הנובעת מתלותם המשפחתית במנוח" (ע"א 64/89 גבאי נ' לוזון, פ"ד מח(4) 679 (1994)). הפסדי תלות אלה מתבטאים בהפסד של החלק בהכנסתו של המנוח שהיה משמש לכלכלתם ולמשק הבית (הפסדי התמיכה מהכנסה), ובהפסד של שירותים נוספים שהיה עשוי לתת כבן זוג וכהורה (תמיכה שאינה מהכנסה). חישוב המרכיב הראשון של הפיצוי - הפסד התמיכה שהייתה באה מתוך ההכנסה - נעשה, בהיעדר נסיבות המצדיקות הליכה בדרך אחרת, לפי שיטת הידות. בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה, שהיא בגדר חזקה עובדתית המושתתת על אורח החיים של המשפחה הממוצעת, כי הכנסתו של אדם משמשת לקיומם של כל בני המשפחה ולהוצאות קבועות כלליות. באופן מעשי, כאשר מיושמת שיטת הידות במסגרת תביעת התלויים, מצורפת הכנסתו הפוטנציאלית של הנפגע להכנסת בן-הזוג, אם ישנה - זו "הקופה המשותפת" - והסכום שמתקבל מחולק במספר "ידות" לפי מספר בני המשפחה התלויים, בתוספת יד אחת למנוח ויד אחת למשק הבית. מספר הידות איננו קבוע, אלא "דינאמי", כיוון שבהגיע הילדים לבגרות הם אינם נחשבים לתלויים עוד, והיד המיוחסת להם אינה מובאת בחשבון (על דרך חישובה של תקופת התלות והמודדים הרלבנטיים בעניין זה ראו דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף 1229-1225 (מהדורה חמישית, 2003)). שיטה זו נועדה לחלץ את ערכה הכספי של יד הקיום של הנפגע. הפיצוי לתלויים בגין אובדן התמיכה מההכנסה עומד על הכנסתו של הנפגע בהפחתת יד הקיום (ראו ע"א 32/60 פלקסברג נ' המנהל הכללי של רכבת ישראל, פ"ד יד 1629 (1960); וכן עניין גבאי הנ"ל). כאמור, להפסדי התמיכה מהכנסה עשוי להתווסף מרכיב נוסף של פיצוי עבור אובדן שירותי בן זוג והורה (ראו: ע"א 482/89 עיזבון אביר ז"ל נ' פרבר, פ"ד מז(3) 107(1993)). שיעורו של מרכיב זה נקבע לפי נתונים שבאו בפני בית-המשפט, ולעיתים בדרך של אומדנה.

ב. תביעת העיזבון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ