פסק דין
1.לפני תביעה שטרית. התובעת, שיווק ברזל אחים שעבאן בע"מ (להלן: "החברה") הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שני שיקים על סך 500 ₪ כל אחד שזמני פרעונם 15.3.08, 15.4.08, משוכים על ידי הנתבע לפקודת "עלי חליל" (להלן: "השיקים"). השיקים משורטטים אך סחרותם אינה מוגבלת.
2.התנגדותו של הנתבע לביצוע השטרות התקבלה והתיק הועבר לפסים של דיון מהיר.
3.בתצהירו טוען הנתבע שאינו מכיר את החברה, אין לו ולא היה לו כל קשר עימה, עסקי או אחר, לא מסר לה את השיקים ואינו יודע כיצד הגיעו לידיה. הוא אינו חייב לחברה מאומה, היא קיבלה את השיקים ללא תמורה ופועלת בחוסר תום לב ואף במרמה. לאחר בדיקת השיקים עלה כי אחד מהם נמסר לחברת רבינוביץ מברשות ואביזרי בית בע"מ.
את שני השיקים מסר הנתבע לעורך דין עלי חליל (להלן: "עורך הדין") עבור טיפול בכתב תביעה שהוגש לבית הדין לעבודה. עורך הדין לא סיים את הטיפול בתיק כפי שסוכם עמו, והפסיק לייצג את הנתבע שביקשו להשיב את השיקים לידיו. בנוסף הודיע הנתבע לעורך הדין על ביטול השיקים וביקשו לא להפקידם ולא למסרם לאיש. למרות בקשות להחזרת השיקים, עורך הדין לא החזירם. הוא פעל בחוסר תום לב ושלא כחוק עת מסר את השיקים בידיעה שבוטלו. עקב הפסקת הטיפול בעניינו והעדר תמורה מצידו של עורך הדין, הנתבע אינו חייב בתשלום כלשהו לו או למי מטעמו. החברה מנסה לעשות עושר שלא כדין על חשבון הנתבע.
4.החברה הגישה תצהיר מטעמה, שאינו מכיל תוכן כלשהו אלא מצורפים לו המסמכים שבידיה בלבד – חשבוניות, התראות והעתק השיקים. החשבונית שהוציאה החברה הינה לכבוד הנתבע, בפרטיה נרשם "עבור חומרי מסגרות". החודש שבתאריך הוצאתה אינו ברור לחלוטין, כנראה מדובר ביום 17.1.08.
בהמשך הגישה החברה תצהיר מפורט בו הוסבר כי החברה קיבלה את השיקים בתמורה לחומרי ברזל ומסגרות שמכרה למסגר אחד מבין לקוחותיה הרבים. החשבונית הוצאה בתום לב על שם הנתבע, לבקשת המסגר שמסר את השיקים וטען כי ביצע אצל הנתבע עבודות מסגרות. טרם הגשת השיקים לביצוע נשלחו לנתבע התראות שנותרו ללא מענה. כל טענותיו של הנתבע מתמקדות במישור שבינו ובין בא כוחו ואינן רלבנטיות.
5.הנתבע, שעמד על ניהול ההליך בעצמו, ללא יצוג, הגיש ביום שמיעת הראיות מסמך שכותרתו "בקשה" ואליו מצורפים מספר מסמכים, בהם התראה מיום 13.5.08 מב"כ החברה וכן העתקי שיקים שמשך לעורך הדין, על שני צידיהם.
6.בישיבת 23.10.11 הנתבע ומנהל התובעת והצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.
דיון והכרעה
7.הצדדים שלפני אינם צדדים קרובים לשטר, כיום אין מחלוקת כי לא בוצעה ביניהם כל עסקה. אלא, שאף אם אניח, הנחה שבאה להיטיב עם הנתבע, כי הוא רשאי להעלות כלפי החברה טענות שיש לו ביחס לעסקת היסוד שבמסגרתה נמסרו השיקים, אין בכך להועיל לו.
8.הנתבע טען כי השרות שנתן לו עורך הדין לא השביע את רצונו. בחקירתו הודה הנתבע כי עורך הדין הגיש תביעה נגד מעבידו וכי עורך הדין היה אמור לקבל ממנו שכר טרחה בסך 8,000 ₪, לפי חישוביו שלו: "הוא הגיש את התביעה נגד בעל הבית...אני הייתי חייב לתת לו 8000 ₪ שחישבנו שזה הסכום שצריך לחשב לפי 15% מסך הזכייה" (עמ' 5 ש' 13-16).
לעומת דברים אלה, בחקירתו במסגרת הדיון בהתנגדות, אמר הנתבע כי עורך הדין לא נקט בהליכי הוצאה לפועל לגביית הכסף שנפסק לטובתו וזו הסיבה שהפסיק את היצוג (פרו' 23.11.10 עמ' 1 ש' 20-23).
מכל האמור לעיל עולה כי ניתנה תמורה כלשהיא עבור השיקים גם אם לא לשביעות רצונו של הנתבע.
כבר בהחלטה בהתנגדות הופנה הנתבע לחוסר הבהירות וחוסר העקביות בגרסתו (החלטת כב' הרשמת דנה עופר מיום 23.11.10). מאז ועד עתה לא תוקנו כשלים אלה.
9.הנתבע מודה כי נתן סה"כ 5 שיקים לעורך הדין, מתוכם שלושה נפרעו ושניים בוטלו (פרו' 25.9.11, ש' 13-16). יש בכך הודאה נוספת מצידו בכך שמגיע לעורך הדין תשלום.
הנתבע לא הגיש תביעה כנגד עורך הדין והסביר זאת בכך שאינו יכול להגיש תלונה נגדו, יכול להגיש תביעה רק נגד המדינה, לא נגד עורכי דין, לא רוצה להידון עוד 10 שנים מולו (עמ' 6 ש' 6-8). למעשה, הנתבע אף לא שלח לעורך הדין מכתב המפרט טענותיו, טענות שטיבן לא הובהר אף בדיון לפניי. הנתבע קיבל את מכתב ההתראה של החברה מיום 13.5.08 ואף למכתב זה לא הגיב.
10.מכל האמור עולה כי החברה הינה לכל הפחות אוחזת בשיקים נשוא התביעה, שהינם שיקים שסחרותם לא הוגבלה ולפיכך זכאית להציגם לפרעון. אף אם סיחרה את השיקים לפני כן לגורם אחר, הרי שסחרותם לא הוגבלה בשום שלב, כך שאין כל מניעה לאחיזתה בהם. הנתבע לא הוכיח קיומה של הגנה כלשהי שעשויה להצדיק הימנעותו מפרעון השיקים.
11.הנתבע טען בסיכומיו כי החקיקה מנדטורית, ישנה, וחסרת הגיון (עמ' 6 ש' 11-14). בית משפט זה אינו מחוקק את החוקים, תפקידו ליישמם.
12.לפיכך, הנני דוחה את הגנתו של הנתבע ומורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 08-10659-08.