אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטר המטען הינו ראיה כלפי המבטח לקבלת הטובין כפי שהם מפורטים בשטר.

שטר המטען הינו ראיה כלפי המבטח לקבלת הטובין כפי שהם מפורטים בשטר.

תאריך פרסום : 16/06/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7779-09
03/06/2010
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
HDI Hannover International
עו"ד ערן שלח
הנתבע:
בתי זיקוק לנפט בע"מ
עו"ד ג'ון הריס
עו"ד יואב הריס
החלטה

א.           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גינת והשופטים שטמר וזרנקין) מיום 13.7.09 בתיק ע"א 4944/07 בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת שרון-נתנאל) מיום 30.8.07 בתיק א' 5764/05; בפסק דין זה חויבה המבקשת לפצות את המשיבה בסכום של 568,533 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית, בהתאם לפוליסת ביטוח ימי ובעקבות חסר במטען.

רקע והליכים

ב.            המשיבה רכשה מטען דלק מחברה זרה, והמבקשת, חברת ביטוח אוסטרית, ביטחה את הובלתו הימית של המטען מרוסיה לישראל. כמות הדלק שנמדדה במיכל בנמל המוצא נרשמה בשטרי המטען וכן בתעודות הביטוח (כ-71.9 אלף טון). כמות הדלק שנמדדה באניה מיד עם הטענתה היתה זהה כמעט לזו שנמדדה בנמל. ואולם, כמות הדלק שנמדדה בהגיע המטען לישראל היתה קטנה בכחמש מאות טון מזו שנרכשה ושצוינה בשטרי המטען. המשיבה פנתה למבקשת בתביעת פיצוי על הדלק החסר, ומשזו סירבה לשלם, תבעה אותה המשיבה בבית משפט השלום, וזכתה בתביעתה. המבקשת עירערה לבית המשפט המחוזי. טענתה המרכזית היתה, כי על האניה בנמל המוצא לא הוטען מלוא כמות הדלק שנרכשה, כי החסר נוצר בשלב שתעודת הביטוח עדיין לא חלה בו, וכי בשל כך אין עליה חובה לפצות על החסר. כך נטען, כי שטרי המטען אינם יכולים לשמש כראיה לנכונות תכנם באשר לכמות הדלק, כי יתכן שהספק לא סיפק את מלוא המטען מלכתחילה, ולחלופין, כי יתכן שהחסר נוצר בשלב ההטענה על האניה, והביטוח אינו חל בשלב זה.

ג.            בפסק דינו (מיום 13.7.09) דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נקבע, כי שטרי המטען משמשים ראיה לכאורה לנכונות תכנם, גם מבלי שיתמלאו תנאים שונים המופיעים בחוק הסחר הימי העותומני (להלן החוק העותומני). בהקשר זה נקבע, כי סייג שהופיע בשטרי המטען לגבי כמות המטען הוא כללי (ולא מיוחד וספציפי), ואינו מספיק כדי לשלול את כוחם של שטרי המטען כראיה. בשאלת תחולת הביטוח נקבע, כי משהופיע בתעודת הביטוח הביטוי: "from warehouse to warehouse" (ממחסן למחסן) נכנס הביטוח לתוקפו עם צאת הסחורה ממקום אחסונה בנמל המוצא, וחל גם על נזק שנגרם בעת טעינתה על האניה. לבסוף, בשאלת זכות התביעה מכוח תעודת הביטוח, נקבע כי משהופיע בה הביטוי: "Claims payable to the holder of this certificate" ("תביעות הן בנות תשלום למחזיק תעודה זו") מסופקת הגנה ביטוחית גם לספק, כל עוד הסחורה והתעודה בידיו (בהנחה שהביטוח כבר חל, כמובן); הודגש, כי בצורת מכירה מסוג CIF (cost, insurance, freight) בה מצויים הדלק, סידורי המשלוח והביטוח באחריות הספק, היה זה הספק אשר דאג להזמנת הביטוח מלכתחילה. על כן נקבע, כי אכן היה חסר במטען, כי על חסר זה חלה תעודת הביטוח, וכי היה בידי המשיבה לתבוע מכוחה. יצוין, כי במסגרת ההליכים הקודמים הגיעו הצדדים לשורה של הסכמות בשאלות עובדה אשר קיבלו ביטוי בפסק דינו של בית משפט השלום, וביניהן הוסכם, "כי היה הבדל קטן וזניח בין הכמויות הרשומות בשטרי המטען ובין המדידות באניה בעת הטעינה, וכי בחישוב הכמות באניה, לא נלקח בחשבון פקטור VEF" (פקטור VEF (Vessel Experience Factor) משקף "שאריות" של מטענים קודמים במכולת האניה). כאמור, הערעור נדחה והמבקשת חויבה בתשלום הפיצוי למשיבה, וכן בתשלום הוצאות משפט. יצוין, כי המבקשת לא ביקשה את עיכוב ביצועם של פסקי הדין הקודמים, וממילא לא אושר עיכוב שכזה, אך למרות זאת לא שילמה את שהוטל עליה.

טענות הצדדים

ד.            בבקשה הנוכחית - שהיא מפורטת ביותר - מתבקשים ביטול פסקי הדין הקודמים, וקביעה כי אין המבקשת חייבת בפיצוי למשיבה. נאמר, כי יש מקום לדיון בגלגול שלישי כדי להבהיר את תחולתם של שני חוקים שונים בנידון דידן, החוק העותומני אל מול פקודת הובלת טובין בים (להלן הפקודה), במיוחד מקום שהצדדים הסכימו על תחולת החוק האנגלי. כן נטען, כי לא הוכח הנזק, שכן אין לראות בשטרי המטען ראיה קבילה לכמות המטען שהוטענה על האניה; כי בהתאם לסעיף 6 לפקודה אין הכלל בדבר שטר מטען כראיה לכאורה חל במקרה של מטען בלתי ארוז; כי בהתאם לחוק הסחר הימי העותומני (סעיפים 103-102) אין שטר המטען משמש ראיה כיון שהספק לא חתם עליו, ויש להבחין בין המקרה דנא לבין הנקבע לגבי סעיפים אלה בפרשת ספקטור (בר"ע (חיפה) 904/00 ספקטור ושות' בע"מ נ' קונטיננטל (לא פורסם), שם הוכר שטר מטען כראיה לכאורה למרות העדר חתימות מספקות); וכי שטר המטען כשר כראיה לכאורה ביחסים שבין המוביל הימי לבין בעל המטען, ולא ביחסים בין המבוטח למבטח. נטען, כי שטרי המטען כללו הסתייגות מועילה - תקפה - לגבי כמות המטען, ועל כן אינם יכולים להוות ראיה לעניין זה. נוכח האמור, נטען כי לא היה מקום לתת משקל מכריע לשטרי המטען, ומשכך לא הרימה המשיבה את נטל ההוכחה.

ה.           עוד נטען, כי מאחר שהמודדים לא התחשבו במקדם VEF, העובדה שהמשקל על האניה דמה למשקל שבשטרי המטען מצביעה על חסר, שכן באופן רגיל, אי התחשבות במקדם תביא למשקל גבוה יותר על האניה. בעניין אחר נטען, כי ביטוח "ממחסן למחסן" חל מרגע עזיבת המטען את מחסן הספק, כך שאינו מכסה מטען שנותר במחסן ולא יצא ממנו, כפי שיתכן שקרה פה. כן נטען, כי תעודת הביטוח אינה תעודה למוכ"ז אלא שטר בר פירעון לפקודת המשיבה, ועל כן לא היה תקף ביחס לספק, כך שנזק שנגרם לפני היות הסחורה ברשות המשיבה, אינו כלול בביטוח, שכן לא נוצרה בשלב זה זיקת ביטוח; קרי, נזק או סיכון שנגרם עובר להטענה המלאה על האניה אינו מבוטח. הוסף, כי הספק לא יכול היה להמחות את התעודה למשיבה, משזו לא הוצאה לפקודתו.

ו.             המשיבה עתרה למחיקת הבקשה על הסף, נוכח העובדה שדמי הביטוח הנפסקים לא שולמו חרף אי הגשתה של בקשה לעיכוב ביצוע. נתבקשה תגובת המשיבה לעניין זה, ובה נאמר, באופן מובן מאליו כביכול, כי אין כלל המונע בקשת רשות ערעור בלא ששולם הסכום הנפסק וללא שנתבקש עיכוב ביצוע. לכך אדרש בהמשך.

ז.             בתגובתה, דוחה המשיבה את טענות המבקשת. לעניין מקדם VEF במדידת המטען על האניה נאמר, כי משמדובר באניה שלא נשאה מטענים קודמים, אין צורך בחישוב המקדם (המשקף "שאריות" של מטענים קודמים), וכן שטווח חצי האחוז שהמבטחת פטורה לגביו כולל כל אי דיוק שיכול היה להיות תוצאה של אי חישוב המקדם. עוד נטען, כי המבקשת מנסה לאחוז בחבל משני קצותיו - גם לטעון כי חוק הסחר הימי העותומני לא חל בישראל בעניינים הנוגעים לפרשה דנא נוכח פקודת הובלת טובין בים, גם לנסות להיבנות מסעיפים 103-102 לחוק העותומני לעניין שטרי המטען, וגם לטעון לתחולת הדין האנגלי על האירוע. הוטעם, כי הנתון המרכזי הרלבנטי בעניין הביטוח הוא כמות המטען הנקובה בתעודת הביטוח, ושבהתאם לה שולמה התמורה לספק וחושבו דמי הביטוח למבקשת. נטען, כי היקף הכיסוי הביטוחי הוא כאמור בתעודת הביטוח - הן מבחינת כמות המטען, הן מבחינת שווי הביטוח; זאת, אף אם הנזק נגרם בטרם עבר המטען לבעלות הקונה, כל עוד הוצאה תעודת הביטוח והנזק נגרם במסגרת שקבעה התעודה (ממחסן למחסן). לגבי שטרי המטען נטען, כי הם מהוים ראיה לכאורה גם ביחסי מבטח-מבוטח, במיוחד מקום בו תעודת הביטוח מציינת אותם במפורש. נאמר, כי ההסתייגות המופיעה בשטרי המטען היא כללית ונעדרת תוקף. עוד נטען, כי נוכח הוראות פקודת הובלת טובין בים, אין צורך בחתימת הספק על גבי שטר המטען. לעניין סעיף 6 לפקודה, נטען כי סעיף זה בוטל בדין האנגלי; וכי ממילא אין הוא חל ביחסי מבטח-מבוטח. בתשובתה ברשות לתגובת המשיבה חזרה המבקשת על עיקר טענותיה.

דיון והכרעה

ח.           לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל מקום בו מתעוררת שאלה ציבורית או משפטית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). דומני, כי המקרה שלפנינו אינו מעלה שאלה שכזו, למרות מאמציה הראויים לציון של המבקשת לטעון כן. המבקשת אמנם מציגה שאלות עקרוניות שונות, שכבודן במקומן, אך רובן ככולן אינן נדרשות לשם הכרעה בסכסוך הקונקרטי, ולכן אין בהן כדי להצדיק דיון שיפוטי - בפעם השלישית - בעניינם של הצדדים דנא.

ט.           אקדים ואומר, לעניין אי תשלום ואי הגשת בקשה לעיכוב ביצוע על-ידי המבקשת, כי היא לוקה בחוסר ניקיון כפיים, בבואה בפני בית משפט זה לאחר שעשתה דין לעצמה ולא שילמה את חיוביה על פי פסקי הדין של הערכאות הקודמות; וזאת, מבלי שביקשה ומבלי שניתן לה עיכוב ביצוע של פסקי הדין. התנהלות מעין זו אין להלום. המקבל פרמיית ביטוח צריך להיות נכון לשלם דמי נזק, בודאי מקום שהחיוב נקבע בשתי ערכאות שיפוטיות. לא ראיתי לנכון שלא לדון בבקשה, כיוון שעיקרו של נושא הגביה מקומו בהליכי הוצאה לפועל. עם זאת, איני מוציא מכלל אפשרות כי במקרים מסוימים יהא לסיטואציה מעין זו משקל גם בעצם הטיפול בהליך ההשגה, מתוך שעסקינן במכלול אחד בסופו של יום. מכל מקום, במקרה דנא נדרשתי לנושאים לגופם בלא התיחסות לעניין זה בדיון המהותי, אך בודאי יש לתת לכך ביטוי בהוצאות.

חישוב משקל המטען

י.             איני רואה להיכנס מחדש לשאלת חישובו של משקל המטען על האניה תוך שקלול מקדם ה-VEF, שאלה שכבר הוכרעה באופן מספק בערכאות הקודמות. בבית משפט השלום נקבע, כי ההסכמה בין הצדדים על חסר שאינו בר פיצוי בגובה 0.5%, כוללת בתוכה כל גורם הקשור למדידה ומאפייני המטען, ובכללם ה-VEF, ועל כן אין מקום לייחס משקל מיוחד לאי חישובו של המקדם במהלך המדידה על האניה (השוו ע"א 293/87 קו-צינור אילת אשקלון בע"מ נ' Skandia Versicherungs Aktiengesellschaft (לא פורסם)). בנוסף, לא נשמעה טענה לסתור את טענת המשיבה כי אין לייחס למקדם משקל משמעותי מקום בו מיכלי האניה נקיים, כבמקרה דנא. בשל כך, ההסכמה כי "היה הבדל קטן וזניח בין הכמויות הרשומות בשטרי המטען ובין המדידות באניה בעת הטעינה" אינה מובילה, כפי שמנסה המבקשת לטעון, למסקנה כי על האניה הוטענה כמות קטנה משמעותית מזו המצוינת בשטרי המטען. לכאורה ההיפך הוא הנכון - בנסיבות המקרה דנא, הדמיון בין הכמות שנמדדה על החוף לכמות שנמדדה על האניה מוביל דווקא למסקנה כי לא נוצר חסר עובר להטענה על האניה, ויצוין כי טענות המבקשת בעניין זה נטענו בעלמא. ודאי שאין זה מתפקידה של ערכאת ערעור, לא כל שכן בגלגול שלישי, לברר מחדש שאלות שבעובדה.

שטר המטען כראיה לכאורה

יא.         טוענת המבקשת כי שטר המטען אינו יכול לשמש ראיה לכאורה כלפי המבטח. חוק הסחר הימי העותומני מורה כדלקמן:

102. כל שטר מטען ייערך בארבעה העתקים לפחות... ארבעת ההעתקים ייחתמו ע"י המטעין וע"י רב החובל...

103.     שטר המטען שנערך כאמור לעיל מהוה הוכחה בין כל הצדדים המעונינים במטען, וביניהם לבין המבטחים, אלא אם כן האחרונים ממציאים הוכחה הפוכה.

פקודת הובלת טובין בים גוברת על החוק העותומני. כך מורה סעיף 9 לפקודה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ