שטרן נ' מדינת ישראל

החלטה

1.הבקשה שבפניי הינה בקשת המבקש, באמצעות בא כוחו לביטול צו איסור שימוש ברכב, צו שניתן ע"י קצין משטרה מטעם המשיבה בו הורה להשבית את הרכב מ.ר. 3984835 (להלן:"הרכב") למשך 30 יום מיום 10.7.2011 וזאת בחשד לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על הוראות פק' התעבורה ותקנות התעבורה.

2.ב"כ המבקש טוען כי לא הוא נהג ברכב וכי הוא "נתפס" בהיותו ישוב ברכב כשהרכב במצב של עצירה, עוד טוען ב"כ המבקש כי כנגד המבקש ניתנו 2 צווים, האחד הפוסל אותו מלנהוג ברכב למשך 30 יום בנוסף לצו איסור השימוש ברכב.

המבקש הוא הבעלים של הרכב ולטענת המבקש לא הוא ביצע את העבירה של נהיגה בזמן שכרות, נכון שהוא היה במצב של שכרות, אך הוא טוען כי הוא לא נהג ברכב, על כן מבקש הוא – ב"כ המבקש, שלנוכח תקופה שחלפה מיום מתן ההחלטה, להורות על ביטול צו האיסור ברכב, הוא העמדתו על התקופה של ההשבתה עד להיום.

ב"כ המבקש מגייס נימוק נוסף לבקשתו בכך שהוא גרוש מאשתו, ממנה יש לו ילדה ועפ"י הסדרי הראיה הוא זכאי לראות אותה לפרקי זמן שנקבעו ע"י בית הדין והיא נמצאת במרחק רב ממקום מגוריו, ועל מנת לראות אותה ולקיים את הסדרי הראיה, זקוק הוא לרכב, הגם שהוא לא ינהג בו, כך שאשתו שאיתה התחתן לאחרונה, תנהג ברכב.

העונשים המצטברים של פסילה מנהלית למשך 30 יום במצטבר לאיסור השימוש ברכב, הם עונש לא מידתי בטרם הורשע המבקש בדין.

3.מנגד, מתנגדת ב"כ המשיבה לבקשה, מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות, המבקש נמצא תחת השפעת אלכוהול כשהוא ישוב במושב הנהג ברכב, בצומת כביש 4 לרח' ביאליק כשמנוע הרכב פעל ולא היה דומם, חזקה היא שהוא נהג ברכב, הוא הבעלים והוא המשתמש ומבצע העבירה וכמות האלכוהול שנמצאה בכל ליטר אוויר נשוף היא גבוהה פי שלושה מהכמות המותרת עפ"י החוק.

4.המדובר בצו אשר ניתן ע"י קצין המשטרה מכוח הסמכות שהוענקה לו ע"י המחוקק, שהתלבט רבות לפני חקיקת הסעיף 57 א' לפק' התעבורה, שהרי הצו לאיסור שימוש ברכב הינו מיועד למי שלא ביצע עבירה, כל מטרתו היא לתת בידי המחוקק ובידי רשויות האכיפה חגורה נוספת להדק אותה סביב צווארם של עברייני תנועה אשר לא בחלו באמצעים וביצעו עבירות, שלמצער הוא הפכו להיות מכת מדינה בתאונות שבהם קיפחו רבים את חייהם.

עניין היות המבקש כמי שנהג ברכב היא שנויה במחלוקת, הגם שהוא משלים עם מר גורלו במובן של קבלת הצו בדבר פסילה מנהלית ואינו מבקש לבטל אותו.

5.בהתחשב בכל האמור לעיל סבור אני, ולנוכח המחלוקת הראייתית בדבר מי שביצע את העבירה של נהיגה בשכרות, ככל שבוצעה עבירה כזו, וככל שאנו עוסקים בדיון מקדמי עוד בטרם הורשע המבקש בדין, שהרי אין באיסור השימוש כדי להוות מקדמה על חשבון עונש.

6.התוצאה היא שחרף כל המחלוקות, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומעמיד את תקופת איסור השימוש ברכב על 20 יום מיום 10.7.2011, כך שהרכב מ.ר. 3984835 יוחזר למבקש עם מסמכי הרכב ביום 31.7.2011 עד השעה 10:00.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"א, 28/07/2011 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט

הוקלד על ידי: סיגלית סגל