עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
60520-06-13
24/07/2013
|
בפני השופט:
ראובן שמיע
|
- נגד - |
התובע:
נתן שטרית
|
הנתבע:
1. משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש 2. עיריית בית שמש 3. הועדה לתכנון ובניה 4. משה מונטג – יו"ר ועדת משנה וועדת רישוי לתכנון ובניה 5. דניאל צרפתי – מהנדס העיר וחבר ועדת רישוי לתכנון ובניה 6. ועדת רישוי לתכנון ובניה – עיריית בית שמש 7. עו"ד מתי חותה – מנכ"ל העירייה
|
|
החלטה
בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה.
לטענת ב"כ המבקש, המבקש הוא יו"ר ועדת ביקורת וחבר מועצת העיר מטעם האופוזיציה. לדבריו, חברי מועצת העיר אינם מקבלים שכר בעבור תפקידם הציבורי ופעילותם נעשית ללא תמורה ועל חשבונם וכספם הפרטי. לדבריו, מדובר בעתירה בעלת אינטרס ציבורי מובהק. למשיבים מערכת עירונית המממנת את הגנתם המשפטית, כשההוצאות ממומנות על ידי קופת הציבור וראוי הוא שהחוק יאפשר מימון הוצאות משפטיות כגון אלה, גם לחברי אופוזיציה. לדידו, יש לאפשר לאנשי האופוזיציה לבקש סעדים בבית משפט, מבלי שאלו יינזקו כלכלית.
לטענת ב"כ המשיבים, הנימוק העיקרי והיחידי לבקשה לפטור מאגרה הוא היות המבקש יו"ר ועדת ביקורת וחברת מועצת העיר מטעם האופוזיציה, יחד עם זאת, המבקש שכח לציין שגובה האגרה עומדת על פחות מ-2,000 ₪. לדבריו, אין בתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") סעיף הולם המקנה פטור מאגרה בנסיבות המתוארות על ידי המבקש, וכי הוא אינו טוען לזכאותו על פי אחת מהתקנות. לטענתו, בניגוד לטענה כי מדובר בעתירה בעלת אינטרס ציבורי מובהק, אין מדובר בעתירה שעניינה ציבורי בלבד, שכן נשוא הבקשה הוא אחיו של המבקש. ב"כ המשיבים הוסיף כי בפני המבקש עומדת דרך חילופית לטיפול בנשוא העתירה במסגרת סמכויות ועדת הערר המחוזית.
המדינה בתגובתה ציינה כי יש לתת פטור מאגרה רק במידה והמבקש עומד בתנאים האמורים בתקנות. לדבריה, במקרה שלפנינו המבקש כלל לא טען שאין ביכולתו לשלם את האגרה ולא צירף כל נימוק רלוונטי אחרת, ולכן היא מתנגדת למתן פטור.
ב"כ המבקש טען בתגובה, כי נוצר מצב לא מאוזן לפיו השלטון ממומן על ידי הציבור, ואילו חבר מועצת העיר שאינו נמנה עם השלטון, נאלץ לממן את עתירתו וייצוגו המשפטי על חשבונו הפרטי. לדבריו, המשיבים מסכימים בחצי פה שמדובר בעניין ציבורי אך מנסים למקד את תשומת הלב כאילו מדובר בעניין הקשור באחיו. לדידו, ראוי להסתפק בסכומים שהמבקש כבר הוציא מכיסו הפרטי ולא להשית עליו הוצאות נוספות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
תקנה 14 (ג) לתקנות קובעת שזכאות לפטור מאגרה מותנית בהוכחת שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, השני, עילת התביעה נשוא בקשת הפטור מאגרה בעלת סיכוי. ההלכה הפסוקה מורה כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ראה ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (פורסם במאגרים, 31.12.89).
בענייננו, המבקש לא התייחס כלל לתנאים הקבועים בתקנות, ודי בכך כדי לדחות בקשתו. אוסיף, כי אין בעובדה שהמבקש נציג ציבור מטעם האופוזיציה כדי להצדיק פטור מתשלום אגרה.
הבקשה אפוא, נדחית.
המבקש ישלם את האגרה בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, העתירה תימחק ללא התראה נוספת.
ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.
ראובן שמיע, רשם