אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטמפר ואח' נ' ועדת השגה לזרים-משרד הפנים מדינת ישראל

שטמפר ואח' נ' ועדת השגה לזרים-משרד הפנים מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
41761-07-13
19/12/2013
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
1. אהרן יהודה שטמפר
2. מאיה גימרי

הנתבע:
ועדת ההשגה לזרים – משרד הפנים מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

העתירה שבכותרת – עניינה החלטת המשיב לסרב לבקשת העותרים להתחיל בהליך המדורג בעניינם לפי "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (נוהל 5.2.0009). העותרת היא, לפי הנטען, "ידועה בציבור" של העותר.

הרקע לעתירה

העותר 1, מר אהרן יהודה שטמפר, הוא אזרח ישראל יליד 1936. העותרת 2, גב' מאיה גימרי, היא אזרחית נפאל ילידת 1970. העותרת נכנסה לראשונה לישראל ביום 25.2.2004 כעובדת סיעודית, באשרת ב/1, אשר הוארכה לה מעת לעת ועד ליום 29.4.2009. במהלך תקופה זו, הועסקה העותרת אצל שבעה מעסיקים שונים. במהלך חודש יוני 2010 הגישה העותרת בקשה למקלט, וביום 26.7.2010, במסגרת הבקשה, הונפק לעותרת רישיון ישיבה זמני (מסוג 2(א)(5)), שהוארך לה מעת לעת ועד ליום 22.11.2011. ביום 24.4.2012 הגישו העותרים בקשה למתן מעמד עבור העותרת ("הבקשה"), בהתאם לנוהל 5.2.0009, וזאת בטענה שהם "ידועים בציבור". לבקשה צירפו העותרים תעודות, תלושי שכר ומכתבים מילדיו של העותר. ביום 30.7.2012 נערך לעותרים ראיון לבחינת כנות הקשר הזוגי. בו ביום נערכה ועדה לשכתית אשר החליטה לדחות את הבקשה מהטעם שלא הוכח כי הקשר בין העותרים הוא כן ואמיתי. ביום 22.8.2012 נשלחה לעותרים תשובת המשיב הדוחה את הבקשה, והעותרת נדרשה לעזוב את הארץ בתוך 14 ימים. העותרים הגישו ערר על החלטת המשיב, ולאחר שהערר נדחה, הוגשה השגה לועדת ההשגה לזרים. ביום 19.5.2013 החליטה יו"ר ועדת השגה לזרים, כי בטרם תוכרע ההשגה יש לקיים לעותרים ראיון נוסף, וכי הפעם יערך ראיון "מעמיק ויסודי". הראיון הנוסף לבחינת כנות הקשר הזוגי נערך ביום 28.5.2013, והעניין שב להכרעת ועדת ההשגה לזרים.

החלטת ועדת ההשגה לזרים

ועדת ההשגה לזרים, בהחלטתה מיום 4.7.2013, דחתה את השגת העותרים לגופה. על-פי ההחלטה, התשתית הראייתית שהציגו העותרים והתייחסות אליה היו אלה: ראשית, רשימה שמית של אנשים המאשרים בחתימתם "קיומו של קשר" בין העותרים. נקבע בהחלטה שערכה של רשימה זו אינו רב שכן אותם אנשים "אינם מעידים על טיבו של הקשר הזוגי ואופיו". העותרת נשאלה לגבי ארבעה מתוכם והשיבה (לגבי שניים) שאינם מוכרים לה. מכאן יש ללמוד על העדר האפשרות לקבוע את מהימנות הרשימה (סעיף 14 להחלטה). שנית, הסכם ממון שאושר על-ידי בית משפט לענייני משפחה ביום 30.4.2012 (תה"ס 9724-04-12). הסכם זה, כך צוין, מלמד דווקא על קיומה של הפרדה רכושית מלאה ואי-שיתוף כלכלי, המחזקים את המסקנה בדבר חשש לכנות הקשר (סעיף 20 להחלטה). שלישית, העותרים הציגו מכתבים נוספים: מכתב מאת יו"ר ועד המושב בו מתגוררים העותרים; מכתב מאת שני ילדיו של העותר; מכתב מאת מר אופיר מטס המתגורר במושב ומכתב נוסף מאת רב העיר שלומי, שלדבריו העותרים מתנהלים כבני-זוג לכל דבר ועניין. נקבע בהחלטת ועדת ההשגה לזרים שמכתבים אלו "[ה]מעידים לכל היותר על מגורים משותפים" (סעיף 15 להחלטה). בהחלטה צוין שלא די באסמכתאות שהציגו העותרים כדי להרים את הנטל המוטל עליהם להוכחת קיומם של "חיים משותפים".

זאת ועוד, על-פי ההחלטה, עיון בפרוטוקולי הראיונות שקוימו לעותרים מגלה כי "לא ניתן לקבוע שמדובר בקשר זוגי כן ואמיתי ולא בקשר מסוג אחר" (סעיף 15 להחלטה). נקבע, שהתקבלו תשובות שונות לגבי נסיבות היכרותם של העותרים והמפגש הראשוני ביניהם. נסיבות ההיכרות נותרו – אם כן – "עמומות" (סעיף 17). עוד צוין שעולה מהראיונות שהעותרת אינה יודעת מי הם חבריו של העותר והיכן העותר מנהל את חשבון הבנק שלו. העותר לא ידע מהו המועד בו חל יום הולדתה. מצופה היה שבמסגרת קשר של שלוש שנים, ידעו העותרים פרטים אלו. שיקולים נוספים אשר צוינו בהחלטה היו פער הגילאים שבין העותרים (למעלה מ-30 שנים), וכן, היסטוריית השהייה של העותרת, המלמדת שהעותרת "שמה לה למטרה להסדיר מעמדה בישראל בכל מחיר" (סעיף 22). בכלל זאת – מעבר ממעסיק למעסיק, בדרך של נטישה והגשת "בקשת סרק" למקלט. בשל נימוקים אלו נדחתה ההשגה כאמור. מכאן העתירה שלפניי.

העתירה

בעתירה נטען שהעותרים מקיימים חיי אישות מלאים ומנהלים משק בית משותף וחיים משותפים, וכי הם בני זוג "ידועים בציבור". לטענת העותרים, נפל פגם בהחלטת המשיב בכך שלא ניתן משקל ראוי למכלול הראיות, וזאת חרף היותן ראיות כבדות משקל להוכחת כנות הקשר בין העותרים. המשיב התעלם גם מהשימוע שנערך לעותרים. ההחלטה, אם כן, לוקה בהיעדר מידתיות ובחוסר סבירות קיצוני. היא אינה מתייחסת למכלול בקשת העותרים והיא אינה מנומקת, בפרט לעניין הקביעה שמדובר בקשר חסר כנות.

לגופם של דברים נטען ראשית, שהראיון שנערך "היה דומה יותר לחקירה בהליך פלילי" (סעיף 34 לעתירה). שנית, שהסיבה לכך שהעותרת טענה שאינה מכירה שניים מהחתומים על הרשימה המאשרים את הקשר בין העותרים (מתוך ארבעה שנשאלה עליהם) – היא שהעותרת אינה מכירה אותם בשמם, אלא בייחוסם המשפחתי. כך גם גם לגבי שמות חבריו של העותר. שלישית, אין סתירה בנסיבות היכרותם הראשונית. מדובר בהבדלים קטנים, וחסרי משמעות מהותית. רביעית, כי בעובדה שהעותר אינו זוכר את מועד יום הולדתה של העותרת אין כדי להצביע על חוסר כנות של הקשר. חמישית, מאחר שהעותרים החליטו כי עם פטירתם רכוש כל אחד מהם יועבר לידי ילדיו, הרי שאין עניין לעותרת בחשבונות הבנק והרכוש של העותר, ולפיכך היא אינה מקפידה לדעת את פרטיהם. שישית, כי פער הגילאים אינו רלוונטי לסוגיית כנות הקשר. שביעית, כי המכתבים שהוצגו בפני המשיב – די היה בהם כדי לבסס תשתית ראייתית מספקת להוכחת כנות הקשר. לפיכך התבקש לבטל את החלטת המשיב, ולהעניק לעותרת מעמד שיאפשר את המשך שהייתה בישראל, בהתאם להוראות "נוהל ידועים בציבור".

התשובה

בתשובה התבקש לדחות את העתירה. בתשובה פורטו ההבדלים השונים והסתירות בגרסאות העותרים, כפי שבאו לידי ביטוי בראיונות שקוימו עימם. נטען שמדובר בסתירות מהותיות. עוד נטען שהמראיין קיים שיחה טלפונית עם מר אופיר מטס, שלא יכול היה להעיד בוודאות כי העותרים אכן מנהלים משק-בית משותף. המשיב הדגיש עוד, שעיון בסעיפי הסכם הממון שנחתם בין העותרים מגלה שקיימת הפרדה הרמטית בענייני רכוש. יש בכך כדי להטיל ספק בכנות הקשר. ועוד נטען, שלאורך השנים הוכיחה העותרת שמטרתה היא לרכוש מעמד בישראל פעם אחר פעם. בשים-לב לפער הגילאים שבין העותרים, הרי שיש בכך כדי להדגיש את הנטל המוגבר המוטל על העותרים להוכיח שהם ידועים בציבור. זאת בפרט נוכח העובדה שהבקשה להסדרת המעמד הוגשה לאחר שהעותרת שהתה בישראל שלא-כדין. בסיכומם של דברים נטען שהראיות שהובאו לעניין כנות הקשר לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל על העותרים בנסיבות אלה, ולא הוכח שבין העותרים מתקיים קשר של ידועים בציבור כן ועמוק, מהסוג המצדיק הענקת מעמד בישראל על-פי הנוהל. החלטתו של המשיב עמדה בדרישת הראייה המנהלית. החלטתו היא ראויה, סבירה וחוקית, ואין בה עילת התערבות.

מהלך הדיון

להשלמת התמונה יצוין, שביום 24.10.2013 התקיים דיון לפניי, בו נטען על-ידי העותרים שקיים חומר נוסף אשר הוגש למשיב ולתיק בעניינם של העותרים (תמונות) – חומר אשר לא הובא בעתירה (עמ' 3, שורות 10-15). התבקש לבחון הצורך בהגשת ראיות נוספות (עמ' 7, שורות 4-5). ביום 29.10.2013 הוגשה הודעה מטעם המשיב ובקשה למתן פסק-דין, ובמסגרתה צורפו שלוש תמונות, אשר היו לפני המשיב, אך נטען שאין בהן כדי לשנות את ההחלטה (סעיף 2). ביום 7.11.2013 הגישו העותרים הודעה ובקשה להגשת ראיות נוספות, בה הם טענו שבעת שהגישו מלכתחילה את הבקשה, הם רצו להגיש למשיב תמונות רבות נוספות, ואולם המשיב סירב לקבלן, וברר מתוכן את הרצויות לו. התבקש על ידם לצרף גם חוות-דעת מאת עובדת סוציאלית, גב' אלגרה דוידי, פקידת סעד מיום 30.10.2013 (כלומר, לאחר הדיון שהתקיים לפניי). ביום 1.12.2013 נמסרה הודעה מטעם המשיב ובה התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה להגשת ראיות נוספות. ביום 4.12.2013 נמסרה הודעת-תגובה מאת העותרים, במסגרתה נטען כי המשיב העלים עובדות בכך שנמנע מלציין שלפני כשבועיים ימים נערך ראיון לבתו של העותר, אשר הדגישה את כנות-הקשר שבין הצדדים.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי בהרחבה את טענות באי-כח הצדדים וכן את העותר עצמו במהלך הדיון שהתקיים לפניי, מסקנתי היא שדין העתירה להתקבל, ויש לאפשר לעותרת להתחיל בהליך המדורג, הקבוע ב"נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (נוהל 5.2.0009) וכפוף ליתר התנאים שבו. אסביר:

כידוע, שיקול הדעת בהענקת רשיונות ישיבה מסור בידי שר הפנים, ובעניין זה שיקול-הדעת הוא רחב ומבוסס בכל מקרה ומקרה ועל-פי התשתית העובדתית הבאה לפניו ((בג"צ 1173/07 יון נ' משרד הפנים, בפסקה 14 (2.12.2009)). הנוהל מושא העתירה שלפניי מעגן את נכונותה של המדינה לאפשר לאזרח זר לרכוש מעמד של תושב קבע בישראל מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי. הרציונל שבבסיס מדיניות זו הוא ההכרה בכך שגם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמאלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ – ובלבד שמדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, בסעיף 11 (16.3.2006)).

עם זאת, ברי שנטל ההוכחה בנדון הוא על העותרים, ובמיוחד כאשר מדובר בטענה למעמד מכח היות העותרים "ידועים בציבור" (עע"מ 4332/06 ספרו נ' משרד הפנים, בפסקה ט' (21.9.2006); עת"מ (ת"א) 2152/08 רמוס נ' משטרת ישראל (27.5.2009); עניין אורן, בפסקה 35). ועוד, נטל זה משמעותי אף יותר מקום שבו הבקשה להסדרת מעמד הוגשה בעת שהעותרת שהתה בישראל בלא מעמד מוסדר – כפי המצב בענייננו (ראו פרשת אורן, פסקה 32). אלא שגם תחת נטל הוכחה מוגבר זה ככלל ובנסיבות המקרה בפרט, מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב ולהורות על קבלת העתירה כאמור; והכנסת העותרת תחת כנפיו של ההליך המדורג. ומדוע?

עיון בהחלטה מושא העתירה דנן – לסרב לבקשת העותרת לאפשר לה להתחיל בהסדרת מעמדה לפי הנוהל – מעלה שהיא מבוססת על שני אדנים שונים. הראשון, מתמצה בטענה שהעותרים כשלו בהעמדת תשתית עובדתית מספקת על-מנת שיעלה בידם להרים את הנטל המוטל עליהם להוכחת קיומם של "חיים משותפים", והיותם "ידועים בציבור"; והשני, כי משעה שהעותרים לא הרימו את נטל ההוכחה החל עליהם, שיקולים נוספים – ובכלל אלו, סתירות ואי דיוקים במסגרת הראיונות, הסכם הממון, פער הגילאים והיסטריית השהייה של העותרת בישראל – כל אלה מצביעים על כך שלא מתקיים קשר כן בין העותרים.

ראיות העותרים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ