שחר ואח' נ' דקו ליין הצללות בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית-חוזית להשבת כספים ששילמו התובעים לידי הנתבעים שעיסוקם, בין השאר, בהתקנת סוככים. לטענת התובעים, בחצרם מותקנת פרגולה מקורה בגג רעפים ומתחתיה משטח מרוצף. מאחר שהחצר משמשת גם את גן הילדים אותו מפעילה התובעת בבית, נתבקשו הנתבעים להתקין סגירת חורף על מנת למנוע חדירת גשמים ורוחות למשטח המכוסה בפרגולה. למרות שהתובעים ביקשו סגירת חורף והדגישו את חשיבות איטום המשטח מפני חדירת גשמים, הנתבעים התרשלו בביצוע העבודה ולא קיימו את התחייבויותיהם החוזיות ובפועל, גשמים חודרים למשטח.

לטענת הנתבעים, הם ביצעו את העבודה ברמה הגבוהה ביותר אולם בסופו של דבר, מבנה הפרגולה לא מאפשר תוצאה טובה יותר בתקציב שנקבע על ידי התובע עצמו. לטענת הנתבעת, התובע ידע אודות הבעיה עוד לפני ההתקנה והוצעו לו פתרונות טובים יותר אולם אלה לא התקבלו משיקולי תקציב. הנתבעת אם כן, לא מכחישה שהפתרון אינו מתאים ואת עצם חדירת המים אלא שהיא תולה את האשמה בתובעים

מעדויות הצדדים ומהתמונות, עולה תמונה לפיה מדובר בסגירה צידית של יריעת PVC אותה ניתן לגלול למעלה באמצעות ציר גלילה עילי. ציר הגלילה מותקן במנח אופקי על גבי הקורה החיצונית של הפרגולה כך שבין הקורה לבין הגלגלת ישנו רווח. המצאות הרווח היא בלתי נמנעת מטעמים טכניים אולם מי גשמים מתנקזים מהגג המשופע של הפרגולה כך שהם זורמים לאותו הרווח. ברור שלא מדובר בזרימה שניתן להתייחס אליה בביטול. גם הנתבעים מודעים לעובדה זו שכן, הם הצביעו על העובדה שהגג לא באחריותם וכי יש להזמין את בעל המקצוע שהתקין אותו כדי שיוסיף "אף מים" שיסיט את המים המתנקזים מהגג כך שלא יזרמו לאותו המרווח. אין מחלוקת שהנתבעים ידעו את המטרה שלשמה הזמינו התובעים את הסגירה. לתביעה צורפו קבלות מאת הנתבעים בהן מצוין כי מדובר "בסגירת חורף". הנתבעים ידעו לשם מה נדרשת העבודה וידעו, גם אם נקבל את הגרסה הנוחה להם, שהפתרון אותו הם עומדים להתקין אינו מתאים לייעודו. בנסיבות אלה, יש לדרוש מבעל מקצוע המכבד את עצמו פשוט לסרב לבצע את העבודה. בנוסף, ככל שהנתבעים העדיפו לקבל על עצמם את העבודה, היה עליהם להתמודד עם האילוצים הטכניים השוררים במקום ולא להתנער מהם. יתכן שניתן היה להתקין את הגלגלת בחלק הפנימי של הפרגולה, מתחת לגג, ולא בחלק החיצוני מעבר לגג נגמר. יתכן שניתן היה להשלים את הגג באמצעות פיסת PVC מתוח על מסגרת אלומיניום כדי לגשר על המרווח ולגרום למים לזרום אל מעבר לגלגלת. כך או אחרת, התוצאה היא שהעבודה שסופקה בפועל לא עונה על המטרה לשמה נכרת החוזה כעולה מכוונת הצדדים בעת כריתתו.

התובעים טוענים לכשל תמורה מלא, היינו, שלא קיבלו כלל את המוצר שאותו הזמינו ועליו שילמו. טענה זו אינה נכונה ואין מקום להורות על ביטול העסקה והשבת הכספים. התובעים קיבלו את המוצר שרכשו, אלא שנדרשות התאמות כדי שיענה על צרכיהם, למשל, ע"י התקנת "אף מים" (ענין שהיה בו כנראה צורך גם אלמלא הותקנה במקום פרגולה). על דרך האומדן מוערכת עלות ההתאמות ב – 2,000 ₪.

הנתבעים 2 ו – 3 הם לכל היותר אורגנים בחברה, הנתבעת 1, שהתקשרה בעסקה. לאור זאת התביעה נגדם נדחית. התביעה נגד נתבעת 1 מתקבלת והיא תשלם לתובעים 2,000 ₪.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.