פסק דין
פסק הדין ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין סך של 875,500 ₪.
בכתב התביעה נטען כי במהלך שנת 2007 קיבל הנתבע מהתובעת 12 שיקים בסך כולל של 875,500 ₪ ערוכים לפקודת הנתבע בסכומים שבין 62,000 ₪ ל- 92,000 ₪, לפירעון החל מיום 1/2/07 ועד ליום 21/7/07 כמפורט בתביעה (להלן "השיקים"). כן נטען כי כל השיקים הופקדו בחשבונו של הנתבע במועדם, נפדו וכובדו על ידי התובעת. עוד נטען בכתב התביעה כי הוסכם בין התובעת לבין הנתבע כי בתמורה לשיקים הנ"ל ימסור הנתבע לתובעת שיקים לניכיון בסך כולל של 875,500 ₪ בצירוף עמלה, או לחלופין אם לא ייעשה כן ייחתם הסכם הלוואה בין התובעת לנתבע, אך הנתבע לא קיים את חלקו בהסכם.
בכתב ההגנה נטען כי אין יריבות בין התובעת לנתבע, וכי התביעה הוגשה בעקבות קריסתן של החברות אף. סי. אם. אירועים בע"מ ופוד קונקשיין בע"מ שנוהלו על ידי מר יוחאי פלג (להלן "פלג"), מי שהפעיל גם את גן האירועים הידוע בשם "גן אורנים" (להלן "גן אורנים").
הנתבע טען כי הוא צלם במקצועו שעבד עם גן אורנים, נקלע לסחרור שכולו גלגול שיקים והחלפות כספים בין גורמים שונים אצל גן אורנים ונפל קורבן למערכת הונאה משומנת שהפעילה קבוצת גן אורנים באמצעות מנהלה פלג והמנכ"ל שלה, מר ניסים בן נון. כן נטען כי פלג פיתח פרקטיקה שלפיה כל ספק נדרש לקחת חלק בגלגולי השיקים הרבים, כתנאי לעבודה בגן אורנים. הנתבע מתאר כיצד הופעלה עליו מערכת כבדה של איומים ממש וכיצד אגב כך "נדרש למסור לגן אורנים שיקים דחויים כנגד קבלת שיקים נגדיים של צדדים שלישיים כלשהם – לרבות של התובעת" (סע' 9 בכתב ההגנה). הנתבע הוסיף כי במקרה דנן לא זכה לקבל כל תמורה, למעט שיקים של צד ג', וביניהם שיקים של התובעת.
אשר לתובעת טען הנתבע כי מעולם לא הייתה לו היכרות כלשהי עמה, מעולם לא ניהל עמה קשרים עסקיים ומעולם לא פנה אליה כדי לקבל הלוואה. בסעיף 22 לכתב ההגנה נטען כי הנתבע מסר כנגד השיקים שיקים נגדיים משלו אשר כולם נפרעו במלואם, וכן הוסיף בסעיף 27 כי אותם שיקים נגדיים שמסר היו "לפקודת גן אורנים ו/או חברות המנהלות בו". עוד נטען בהקשר זה כי בעוד שכל השיקים הנגדיים שמסר הנתבע נפרעו, חלק מהשיקים שקיבל הנתבע חוללו באי פירעון. הנתבע הכחיש קיומו של הסכם למסירת שיקים לניכיון או הסכם הלוואה כפי שטענה התובעת.
מר חיים לוי, מנהל בתובעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה שבו חזר על כל טענות התובעת בכתב התביעה. מר לוי צירף לתצהירו צילומים של השיקים וכן העתק של הסכם מיום 5/2/04 אשר נחזה להיות חתום בין פלג לבין הנתבע שעניינו שיתוף פעולה עסקי ביניהם, שלפיו הוסכם כי הנתבע יצטרף כשותף בחברת פוד קונקשיין בשיעור של 15% מהבעלות בחברה כנגד העברת סכום להשקעה, ובתמורה יזכה הנתבע לקבל סכומים שונים בכל שנה, כפי שפורט בהסכם.
הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית שבו חזר על טענותיו הנ"ל. בסעיף 19 חזר הנתבע על טענתו כי "כל השיקים שנמשכו לפקודתי היו כנגד שיקים והעברות בנקאיות שאני בעצמי נתתי לגן אורנים – אשר נפרעו במלואם – על כן הייתי זכאי לפדות מנגד את השיקים שנמסרו לי (כולל אלו של הנתבעת)". כן נטען כי עד להליכים המשפטיים ולמכתב מיום 12/2/09 לא היו פניות כלשהן של התובעת לנתבע בעניין השיקים. בסעיף 35 לתצהירו חזר והצהיר הנתבע כי כל השיקים מפלג התקבלו כנגד שיקים שהנתבע מסר לו וכנגד העברות כספיות שביצע הנתבע לטובת גן אורנים. בסעיף 44 הצהיר הנתבע כי מהכרטסת של פוד קונקשיין עולה בבירור כי התובעת קיבלה ממנה כספים, ויש בכך כדי להוכיח בעליל כי הסכומים שבגינם הוגשה התביעה דנן הגיעו לידי התובעת על ידי חברות גן אורנים. האסמכתאות הנ"ל צורפו לתצהירו של הנתבע וסומנו באות א'. נוסף על כך צורפו לתצהיר תדפיסי חשבון בנק אשר לטענת הנתבע מוכיחים כי פרע את כל הכספים לחברות גן אורנים למיניהן (נספח ב') וכן קבלות בגין החלפת שיקים (נספח ג'), צילומי שיקים (נספח ד') ונספחים נוספים ה'-ז'.
המצהירים נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם.
מר לוי העיד בין היתר כי ההלוואה הנטענת לא נרשמה בספרי התובעת היות שמדובר בהלוואה אישית שלקח מהחברה והיה חייב לחברה בכרטיס של אשתו. כשנשאל מר לוי מדוע המספרים לא עולים בקנה אחד עם דו"ח כספי של התובעת, השיב מר לוי כי אם חסרים סכומים, זאת עילה לתביעה נוספת נגד הנתבע.
מר לוי נשאל מדוע לא הציג את מסמכי הנהלת החשבונות של התובעת בנוגע לפעילות מול חברת פוד קונקשיין והשיב: "אני תבעתי את פלישהקר, ואני לא צריך להראות לפלישהקר את העסקים שלי" (עמ' 12 ש' 4). לשאלה כיצד, אם כן, ניתן לדעת האם התובעת קיבלה כספים ואף בעודף מחברת פוד קונקשיין העיד מר לוי כי התביעה היא נגד הנתבע וחברת פוד קונקשיין לא קשורה אליה, וכן הוסיף כי חברת פוד קונקשיין לא החזירה לו את הכסף. עוד עלה מהחקירה כי בנו של מר לוי הוא בעל חברה אחרת בשם "שחר גת", ויכול להיות שאותה חברה העבירה שיקים במיליוני ש"ח לפוד קונקשיין. מר לוי נשאל כמה מיליונים חזרו לתובעת מחברת פוד קונקשיין והשיב כי התביעה שלו לא נגדה "ואני לא אתן לך תשובה" (עמ' 15 ש' 2). כשהתבקש מר לוי להגיב לטענת ב"כ הנתבע כי פוד קונקשיין שילמה לו תמורת השיקים, השיב "אתה יכול לטעון". לאחר מכן נשאל מר לוי מה נרשם בספחי השיקים והוא השיב שאינו זוכר, וכנשאל האם יש לו ספחים להצגה השיב "לא חושב שזה לעניין", והוסיף כי אם בית המשפט יחייב אותו להציג את הספחים אז הוא יציג אותם. גם כאשר בית המשפט הבהיר למר לוי כי כל שהתבקש לציין הוא היכן נמצאים הספחים, העיד: "זה עניין שלי, איפה הם".
בהמשך נשאל מר לוי היכן התקיימה הפגישה הנטענת בינו לבין הנתבע, והשיב כי זה היה יכול להיות באחד משלושה מקומות, "או אצלי במשרד, או אצל פוד קונקשיין או בברונו בעזריאלי" (עמ' 17 ש' 13-18). כשנאמר למר לוי שהוא אינו דובר אמת שכן לדבריו הפגישה הייתה בחודש אפריל אך יש שיקים שלו מחודש פברואר, השיב כי אם יגלה שהיו שיקים נוספים הוא יתבע גם אותם. בתגובה לטענה כי החברות המשפחתיות שלו גלגלו שיקים ונתנו מיליונים במשך שלוש שנים, השיב מר לוי כי מדובר ב"שנה וחצי" (עמ' 17 ש' 28-30). מר לוי נשאל מדוע לא תבע את הנתבע בגין ההלוואה וריבית הנטענת, והשיב כי עוה"ד שלו ייעץ לו לא לתבוע זאת ושהוא יתקשה להוכיח זאת.
לאחר מכן נשאל מר לוי פעם נוספת האם נכון שהתמורה בגין השיקים הועברה לתובעת באמצעות חברת פוד קונקשיין. מר לוי השיב על שאלה זו בשלילה והוסיף כי על הנתבע להוכיח שהחזיר את הכסף. בהמשך נאמר למר לוי שחשבוניות שנמצאות בידי הנתבע מוכיחות שפוד קונקשיין שילמה לתובעת בגין שיקים שלה לפקודת הנתבע, ומר לוי חזר על תשובתו שעל הנתבע להוכיח זאת.
מר לוי נשאל מדוע הוגשה התביעה רק לאחר קריסת חברת פוד קונקשיין, והשיב "כי האחראי על הכסף נעלם" (עמ' 23 ש' 10), ובתגובה לדברי ב"כ הנתבע כי מר לוי נתן כספים ליוחאי השיב: "גם הנתבע לא חתם".
הנתבע נחקר בחקירה נגדית והעיד כי ביצע החלפת שיקים עם גן אורנים וכי קיבל שיקים רק מגן אורנים ולא מהתובעת, קרי שיקים שעברו דרך גן אורנים וגולגלו אליו.
הנתבע נשאל האם קיבל את השיקים של התובעת אך ורק מגן אורנים והפקיד אותם לחשבונו, והשיב: "אני מאשר שקיבלתי את השיקים אך ורק מגן אורנים, בתמורה לשיקים שנתתי לגן אורנים בגלגול שיקים, ולא מהתובעת מעולם" (עמ' 25 ש' 18-20). הנתבע העיד כי השיקים הגיעו אליו מגן אורנים והוסבר לו שהם על שמו משום שהחברה איננה יכולה לגלגל ישירות מעל סכומים שונים, וכן הוסיף:
"גן אורנים לא היה יכול להסב אותם, להעביר אותם אליי, ולכן גן אורנים רשם אותם אליי, כדי שאני אוכל לתת אותם למישהו אחר. שאלתי למה זה על השם שלי, ונאמר לי חדֿ וֿחלק: מאחר ש...אי-אפשר להסב שיקים של חברה. ואלה לא השיקים היחידים שקיבלתי" (עמ' 25 ש' 24-27).
הנתבע נשאל לאחר מכן האם לא סבר שתהיה לו אחריות כלפי כל מי שנותן שיק לפקודתו והשיב "את השיקים קיבלתי מיוחאי פלג. הוא אמר שהוא ערב לכל שיק. הוא אמר: חייבים לעזור לחברה. נתתי שיקים ותמורתם קיבלתי שיקים אחרים. היו גם שיקים שחזרו, וניתנו שיקים אחרים" (עמ' 26 ש' 4-8) ובהמשך חזר והעיד כי השיקים שנתן לגן אורנים כובדו.
הנתבע נשאל האם היה שותף של פלג והשיב כי היה אמור להיות, אך פלג הפר את ההסכם ויש התנהלות משפטית בקשר לכך, וכן הוסיף כי מעולם לא קיבל מפלג כספים או מניות. בהקשר זה הדגיש הנתבע כי היה אמור להיות שותף של פלג ולא של פוד קונקשיין.