החלטה
1. בפני בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום בחיפה בשל העדר סמכות מקומית .
2. לטענת הנתבע, כל החלופות המפורטות בתקנה 3(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 מובילות למסקנה שאין לבית משפט זה סמכות שיפוט בתיק.
לטענת הנתבע מקום מגוריו בעת ההתקשרות עם התובע היה ביקנעם וכך גם מקום מגוריו הנוכחי.
לטענתו, אספקת הסחורה ( המחשב) בוצעה במקום מגוריו ביקנעם, שם גם סוכמו כל פרטי העסקה הסופיים, שם נמסר לידיו המחשב, הותקנו כל התוכנות ושם גם קיבל התובע את התשלום הראשון.
3. בסעיף 10 לכתב התביעה טוען התובע כי לבית המשפט סמכות מקומית לברר את התביעה נוכח מקום ביצוע העסקה עם הנתבע.
לטענת התובע, כפי שהיא מפורטת בסעיף 3 לכתב התביעה, ובתגובתו מיום 12.1.11, עסקת המכירה בין התובע לנתבע סוכמה בשיחה טלפונית עת היה התובע בראש העין בבית הוריה של אשתו. לטענת התובע מאחר ומקום ה"הקיבול" מטעמו היה בראש העין הרי שלבית המשפט יש סמכות שיפוט לברר את התובענה. לחילופין סבור התובע שאם לא תתקבל טענתו הרי שבכל מקרה יש להעביר את בירור הסכסוך לבית משפט השלום בנצרת שכן גם אם תתקבלנה טענות הנתבע הרי ש"יקנעם" שייכת לסמכות השיפוט של בתי משפט השלום בצפון ולא בחיפה.
4. בתשובת הנתבע לתגובת התובע, מכחיש הנתבע את טענות התובע ביחס למקום יצירת ההתחייבות וכן מבהיר כי הוא אינו מתנגד להעברת התיק להמשך בירור בבית משפט השלום בנצרת.
5. לאחר בחינת טענות הצדדים, נחה דעתי שיש מקום להעביר את התיק להמשך בירור בבית משפט השלום בנצרת.
בהתאם לחוק החוזים ( חלק כלי) תשל"ג- 1973, נכרת חוזה על ידי הצעה וקיבול. עיסקה טלפונית, ע"פ הדין החל, נכרתת במקום בו התקבלה הודעת הקיבול.
התובע מבקש להיבנות מכך ש"הקיבול" של העסקה מבחינתו נעשה כאשר היה בראש העין ואולם נדמה כי בסיסה של הנחת התובע שגויה שכן התובע שעיסוקו הוא במכירה ותיקון מחשבים, הינו זה שהציע את "מרכולתו" ובמקרה זה את המחשב והתוכנות, לנתבע ולכן ה"קיבול" ככל וקיים הינו מצידו של הנתבע ולא של התובע . בנסיבות אלו, למקום "הקיבול" הנטען מצידו של התובע אין כל משמעות רלוונטית.
בע"א 11180/08 עיריית מודיעין – מכבים- רעות נ' ארד הנדסה בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים), עמד בית המשפט העליון על שיקולי המדיניות שעמדו ביסוד הלכת פולג (שאליה הפנה התובע בתגובתו), באשר לסמכות המקומית.
"לסמכות המקומית תכלית כפולה: 1. ניתוב תיקים בין בתי המשפט השונים למניעת עומס יתר על בית משפט זה או אחר ; 2. קידום נוחות הצדדים בניהול הדיון [רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן פ"ד נז(4), 473, 477 (2003) (להלן: עניין מפעל הפיס)]. לענייננו רלוונטית התכלית השניה לפיה הסמכות המקומית נועדה לקידום נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, הסמכות המקומית בתקנה 3 לתקנות סדר הדין מפורשת באופן כזה שהיא נועדה לשרת את נוחות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) 78). ברם ברוב המקרים, מקהה המרחק הגיאוגרפי הקצר שבין נקודות שונות על מפת הארץ תכלית זו ומתמעטת נחיצותה [ בג"ץ 7067/07 חיים נתנאל בע"מ נ' שר המשפטים - פרופ' דניאל פרידמן (לא פורסם, [פורסם בנבו], 30.8.2007)]. הפיחות שחל במעמד הסמכות המקומית, ככלי לקידום נוחות של המתדיין, מצא ביטויו גם בהלכת פולג, אשר כנגדה טוענות המשיבות, לפיה "במדינה קטנה כמדינתו אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר" (הלכת פולג, 734)".
יחד עם זאת, יפים לענייננו דברי כב' השופט אור בבש"א 4666/02 ד"ר גוכלר נ' עזבון המנוח ז'ק אזואוילוס פ"ד נ"ו 6 817, בעמ' 819:
" כבר נפסק בעבר כי "...בית משפט זה...ייטה להורות על העברת הדיון, כאשר התביעה הוגשה בתחום סמכותו של בית המשפט, אשר בידיו סמכות מבחינה פורמאלית, אך אין זיקה מוחשית אחרת כלשהי בין העניין לבית תחום סמכותו של בית המשפט..." (ב"ש 885/82 לוי נ' אוחנונה [1], בעמ' 307; בש"א 3930/02 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' סדן (להלן – פרשת טמפו [2])). הלכה זו יפה גם למקרה שהזיקה הפורמאלית בו היא של קיום סניף של מי מהנתבעים באזור השיפוט של בית המשפט (פרשת טמפו [2]; בש"א 8302/00 עמותת בית חולים שערי צדק – ירושלים נ' שלמה [3]). בנסיבות המקרה שלפנינו ברור הוא כי הזיקות של המקרה לאזור הצפון הן בעוצמה מכרעת."
בעניננו, עיון בטענות הנתבע בכתב ההגנה ובתצהיר ביחס לסמכות המקומית, טענות שלא הוכחשו ע"י התובע בתגובתו, מלמד כי מירב הזיקות בתיק הינם ליקנעם ולפיכך מסורות לבית משפט השלום בנצרת שלו הסמכות המקומית לברר את התובענה.
בשים לב לעמדת הצדדים בבקשה ובתגובה אני מקבל את בקשת הנתבע ומורה על העברת התיק להמשך בירור בבית משפט השלום בנצרת.
אינני מוצא מקום בשלב זה ליתן צו לעניין הוצאות.
ניתנה היום, י"א שבט תשע"א, 16 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.