פסק דין
העניין שבפני, תובענת התובעת בנוגע למדיח כלים מתוצרת Miele אשר נרכש על ידה אצל הנתבעת מס' 2, מוצר אשר האחריות לגביו מוטלת על יבואנית המוצר, הנתבעת מס' 1.
על פי המתואר בכתבי הטענות, התובעת רכשה אצל הנתבעת מס' 2 (התובענה כנגד הנתבעת מס' 2 נמחקה בהסכמת הצדדים) בחודש מאי 2012 מדיח כלים אינטגרלי מדגם 5100 – G, ואולם במדיח הכלים נתגלו ליקויים ניכרים בפעולתו;
בחודש ינואר 2013 הוחלף מדיח הכלים על ידי הנתבעת 1 במדיח כלים מדגם 4300 של אותו יצרן, ואולם התובעת טוענת כי גם פעולתו של מדיח זה, הינה לקויה מאוד, ובהתאם דרשה את ביטול העסקה, וכן דרשה פיצוי בסך 3,000 ₪ נוספים, בגין השחתת הזמן, עוגמת נפש ועלות ייעוץ משפטי שקיבלה.
לאחר דיון אשר נערך בפני הסכימו הצדדים כי ההתקשרות תבוטל בהסכמה, וכי לתובעת ישולם מלוא הסכום אשר שילמה בעבור המוצר, כנגד השבת המוצר – ובכל הנוגע לשאלת החיוב בפיצוי נוסף, הצדדים טענו לגופו של עניין, תוך הותרת נושא זה בלבד, למתן פסק דין.
התובעת טענה בהקשר זה, כי הוטעתה בעת שבוצעה הרכישה מטעמה, ובהקשר זה, נמכר לה דגם מוצר אשר היה מיושן ולא עדכני, ובכל מקרה עברה דרך חתחתים ארוכה מאז רכישת מדיח הכלים, כאשר לדבריה פעולת מדיח הכלים לא הייתה תקינה מתחילת הדרך, והדברים שבו על עצמם גם כאשר סופק לה המוצר החלופי.
הנתבעת 1 טענה (באמצעות נציגה) כי אמנם נמכר לתובעת מוצר המצוי לקראת סוף חיי הדגם, ואולם אין בכך משום הפרת החובות המוטלות עליה. יתר על כן, הנתבעת 1 ציינה כי טכנאים מטעמה נשלחו לבדוק את מדיח הכלים הראשון, והגם שלא נמצאה בו כל תקלה, הסכימה הנתבעת 1, כמחווה שירותית ומתוך רצון להשביע רצון לקוחותיה, להחליף את מדיח הכלים בדגם עדכני יותר, ואולם גם זאת לא השביע את רצון התובעת.
לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורני כי מן הראוי לפצות את התובעת בפיצוי הנוסף, ואולם במקצתו בלבד, ואבהיר טעמי:
אין חולק כי לתובעת נגרמה עוגמת נפש של ממש; התובעת רכשה מוצר אשר נחשב (ועל כך הסכימו שני הצדדים) למוצר איכותי ויוקרתי, ואולם בפועל לא זכתה לקבל את ההנאה הנדרשת ממנו. יש לזכור כי מדובר במוצר המצוי בשימוש מתמיד ויומיומי, וניכר מהתמונות אשר הוצגו על ידי התובעת, כי לא עלה בידה להשתמש במוצר כפי שניתן לצפות ממוצר איכותי ויוקרתי.
אין חולק כי מעבר לעלות מדיח הכלים, נשאה התובעת גם בעלות הובלת המוצר, ובעלות אגרת ביהמ"ש, המתינה יותר מפעם אחת לביקור הטכנאי, ופעולות נוספות שיש בהן משום השחתת זמן הנובעת ממוצר אשר לטענתה אינו תקין ואינו פועל כפי שציפתה שיפעל.
מנגד, ראוי לציין כי הנתבעת 1 כמעט ויצאה מעורה בניסיונה וברצונה להשביע את רצון לקוחותיה. העובדה שהנתבעת 1 הסכימה להחליף את המוצר פעם אחת, שלחה טכנאים מטעמה לביקור בביתה של התובעת, והסכימה לביטול העסקה כאשר למעשה, משיבה היא את מלוא התמורה ונותרת היא עם 2 מדיחי כלים משומשים כתוצאה מהאמור לעיל, מלמדת כי הנתבעת 1 לא התחמקה מאחריות אלא נטלה אחריות תוך שהיא נושאת בעלויות משמעותיות בהקשר זה.
לאור האמור, איני סבור כי התובעת זכאית למלוא הפיצוי הנוסף (ולו בשל מאמצי הנתבעת 1 להשביע רצון לקוחותיה, כפי שניתן היה לצפות מיבואן של מוצר פרמיום), אלא מקצתו בלבד.
לפיכך אני קובע, כי בנוסף להשבת מלוא התמורה החוזית בכפוף להחזרת המוצר, הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 400 ₪ נוספים. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.