שותפות זהבי פרטוק נ' תודוש (אינטרנשיונל) בע"מ

החלטה

המבקשת עותרת לסילוק התביעה על הסף מהטעם כי המשיבה, שותפות שאינה רשומה, אינה מהווה אישיות משפטית הכשרה לתבוע בנפרד משותפיה.

עסקינן בסכסוך עסקי סביב משלוח תוצרת חקלאית אשר המבקשת, חברה לייצוא, רכשה מהמשיבה, העוסקת בגידול שיווק וייצוא פלפלים, ולטענתה לא שילמה תמורתה עקב פגמים בתוצרת.

לטענת המבקשת מבחינה משפטית אין למשיבה זכות להגיש התביעה וכן מבחינה עובדתית אינה קיימת כלל נוכח פטירתו של השותף הקודם והצהרת מר פרטוק כי הינו המנהל היחיד של המשק.

לטענת המשיבה, הנסמכת על תצהירו של מר פרטוק, השותפות קיימת עם זהבי עירית, אלמנתו של השותף המנוח, וכל שותף מגיש דו"חות נפרדים לרשויות המס.

עוד נטען כי מספר עוסק המורשה של השותפות נתהווה לאחר מותו של השותף ולא פורקה או נסתיימה השותפות.

כן נטען כי המבקשת מנועה מלטעון כי השותפות אינה אישיות משפטית נוכח העובדה כי הוציאה הזמנות רכש "לפרטוק ראובן ואירית זהבי" ואף העבירה כספים לחשבון השותפות בפרטיו מצויין: " פרטוק ראובן ו/או זהבי עירית".

דיון והכרעה:

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה לא מצאתי מקום להורות על מחיקת התביעה, אולם מצאתי מקום לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהורות על הוספת בעלי דין לתביעה כתובעים, הם יחידי השותפות הנטענת פרטוק ראובן ועירית זהבי. טעם נוסף למסקנה זו הוא כי מקום בו ניתן לתקן את התביעה לא תימחק היא על הסף.

בניגוד לטענות הצדדים, אשר כל צד טען למעמדה של שותפות בלתי רשומה, שאלת מעמדה של שותפות בלתי רשומה כאישיות משפטית נפרדת טרם הוכרע בפסיקה.

עמד על כך כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, פ"ד מה (5) 670, 683:

"שאלת היותה של שותפות בלתי רשומה בגדר אישיות משפטית נפרדת מהשותפים המרכיבים אותה הינה שאלה מורכבת, אשר אין לגביה הכרעה ברורה בפסיקת בית-משפט זה

(ראה: ע"א 821/88 [2], בעמ' 780; בג"צ 194/84 [3], בעמ' 525; ע"א 367/73 [4], בעמ' 750; ע"א 268/54 [5], בעמ' 1887; ע"א 96/60 [6], בעמ' 1561; בג"צ 29/61 [7], בעמ' 1248).

גם בין המלומדים קיימת מחלוקת בשאלה זו (לדעות התומכות בהיותה של שותפות בלתי רשומה בגדר אישיות משפטית נפרדת, ראה: ג' פרוקצ'יה, התאגיד, מהותו ויצירתו (אבוקה, תשכ"ה) 173; י' כהן, דיני חברות (בורסי, כרך א, 1988) 45-46, וראה גם נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (רמות, תשנ"א) 462; לדעות השוללות היותה של השותפות הבלתי רשומה אישיות משפטית נפרדת, ראה: א' ברק, "חוק השליחות, התשכ"ה-1965" פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ה) 313ה"ש 18; ז' יהודאי, דיני שותפויות בישראל (תמר, תשמ"ט) 85).

הערעור דנן אינו מצריך הכרעה בשאלה זו, שכן בין אם נניח כי שותפות בלתי רשומה הינה אישיות משפטית ובין אם לאו, הרי, כפי שיבואר להלן, לא תהיה לכך השפעה על התוצאה הסופית. נפנה לנושא זה לעת מצוא, אם לא יוסדר בדרך החקיקה דבר הנראה כפתרון הטוב ביותר."

( על אי הבהירות המשפטית בנוגע למעמדה של שותפות כאמור והצעות לשיפור המצב בהיבט גביית חובות משותפים, ראה, ש' חנס, עיון מחודש באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד בדין הישראלי, עיוני משפט כח (1), יולי 2004).

די בחוסר בהירות משפטית כאמור כדי למנוע סעד קיצוני של סילוק על הסף.

גם אם בחיי המסחר מהווה השותפות הבלתי רשומה מושא לחובות וזכויות, ואף יש לה משמעות בדיני המיסים, אין הדבר מלמד בהכרח על אישיות משפטית הכשרה לתבוע.

(לעניין קיומה של שותפות לצרכי מס ראה, ע"א 2026/92 פקיד שומה פתח-תקווה נ' שדות חברה להובלה (1982) בע"מ, פ"ד נה (4) 89).

עיון בפסיקה מלמד כי שותפויות בלתי רשומות תובעות ונתבעות אולם ככלל, עם השותפות תובעים או נתבעים גם השותפים עצמם ולפיכך לא נדרש בית המשפט להכריע בדבר מעמדה של השותפות הלא רשומה כתובע עצמאי, או הורה על צירוף השותפים כבעלי דין (ראה ע"א 868/90 בנק ישראל נ' רגואן-שמחוני, שותפות בלתי רשומה , פ"ד מח (3) 416,