אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית טבעון ואח'

שור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית טבעון ואח'

תאריך פרסום : 29/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
44074-09-11
25/09/2011
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
אריה שור
הנתבע:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית טבעון
2. אינגריד אירנה אבולעפיה

החלטה

1.בקשה למתן צו זמני האוסר על המשיבה 1 להגיש לרישום בלשכת רישום המקרקעין תוכנית חלוקה של מקרקעין שבבעלות משותפת של המבקש והמשיבה 2 (גוש 11391 חלקה 22), ולהורות למשיבה 1 להימנע ממתן היתרי בניה המתבססים על התוכנית האמורה. השאלה הראשונה בה יש לדון הינה סוגית הסמכות העניינית של בית משפט זה.

2.הבקשה הוגשה במסגרת תביעה אזרחית למתן סעדים קבועים שעניינם מניעת רישום תוכנית החלוקה.

מהבקשה עולה כי המבקש והמשיבה 2 (להלן "המשיבה") הינם בעלים משותפים של חלקה המצויה בטבעון והידועה כגוש 11391 חלקה 22. בין הצדדים לא נערך כל הסכם שיתוף אולם בפועל חולקו זכויות השימוש בחלקה, כך שהמבקש בנה בית דו משפחתי בחלק הקדמי של החלקה, הפונה לכביש, ואילו המשיבה בנתה בית מגורים בחלק האחורי של החלקה.

3.בשנת 2008 הגישה המשיבה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית טבעון (להלן "הוועדה"), בקשה לאישור תוכנית חלוקה שלא בהסכמה, בהתאם להוראות סעיף 122 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן "תוכנית החלוקה"). תוכנית החלוקה כללה "שרוול" גישה מהכביש לחלק האחורי, בו מצוי ביתה של המשיבה.

4.המבקש התנגד לתוכנית בעיקר בשל כך שביקש כי "שרוול הגישה" ישמש גם אותו, אולם התנגדותו נדחתה בהחלטת הוועדה מיום 15/3/09. על החלטה זו הגיש המבקש ערר לוועדת הערר מחוז חיפה (ערר 79/09), אולם זו דחתה את הערר בשל העדר סמכות (החלטה מיום 8/6/09). הוועדה מצאה כי אישור תוכנית החלוקה תואם במלואו את תוכנית המתאר החלה על המקרקעין (טב/97). הואיל וסעיף 140(ב) לחוק התכנון והבניה מעניק זכות ערר רק למי שנפגע מתשריט "שיש בו סטייה מתוכנית שאושרה", סברה כי התנגדות לתשריט חלוקה התואם תוכנית אינה בסמכותה. המבקש לא נקט בהליך נוסף ולא הגיש עתירה כנגד החלטת הוועדה (אף שעניין זה אינו נושא בקשה זו אפנה לדעות השונות בעניין הסמכות לדון בערר בגין תשריט או היתר תואם תוכנית בפסק דיני בעת"מ (חי') 391/08 תיאטרון הצפון מרכז אומניות הבמה נ' ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז חיפה (ניתן ביום 14/4/08) ודעות אחרות כפי שפורטו בעת"מ (י-ם) 8135/08 רוני בר-און נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה (ניתן ביום 28/2/08)).

5.בבקשה טוען המבקש כי רק לאחרונה גילה כי במסגרת אישור תוכנית החלוקה הורתה הוועדה על תיקון שרוול הגישה, כך ששטח בצורת משולש קטן, הצמוד לכביש הראשי יצורף ל"שרוול הגישה" (להלן "המשולש"). על כן פנה לוועדה וביקש ממנה שלא להביא את תוכנית החלוקה לרישום מהטעם שיש בנטילת אותו שטח משולש פגיעה בזכויותיו הקנייניות למחצית מהחלקה. הואיל והוועדה דחתה את בקשתו והפנתה אותו להחלטת הוועדה מיום 19/1/09 שבה אושרה תוכנית החלוקה, נזעק ופנה לבית המשפט זה בתובענה ובבקשה לצו זמני.

6.בהחלטתי מיום 21/9/11 בקשתי מהמבקש להבהיר מדוע הינו סבור שהסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי וכן להתייחס לטענת השיהוי. בתגובתו מבהיר המבקש כי הואיל והבקשה נועדה להגן על זכויותיו הקנייניות במחצית מהחלקה הרי שהסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים. לטענתו, גם הוועדה הבהירה כי הינה עוסקת רק בהיבטים תכנוניים ולא בהיבטים קניינים.

לעניין השיהוי נטען כי התשריט שהוגש לאישור הוועדה על ידי המשיבה לא כלל את "המשולש" בשרוול הגישה. למבקש נודע על הוספת המשולש רק משהוכן כתשריט לרישום בלשכת רישום המקרקעין. המבקש פנה למהנדסת הוועדה, אולם נענה בשלילה. מאז מאי 2011 עסק גם בא כוחו בניסיונות לשכנע כי יש לתקן את התשריט ומשאלו נכשלו הוגשה הבקשה.

דיון

7.המחוקק הביא בחשבון את האפשרות שאישור תוכנית חלוקה, שלא בהסכמת הבעלים, תפגע או תגרע בזכויותיהם של אחד הבעלים וקבע הוראה מפורשת בסעיף 122 המטילה על המוסד התכנוני חובה לפעול לשמור על יחסיות שווי המגרשים. כן נקבעו הוראות בדבר תשלומי איזון בין בעלי הזכויות מקום שלא ניתן לשמור על שווי יחסי (סעיף 122(3)) ובדבר הפניית הצדדים לבוררות בעניין הזכויות (סעיף 122(4)). עם זאת, משניתנה החלטה של הוועדה לאישור תשריט, הרי שהחלטה זו נתונה לבקורת ככל החלטה של רשות בפני הגורמים המוסמכים.

8.כאמור לעיל, קיימת מחלוקת בפסיקה האם תקיפת החלטה לאישור תוכנית חלוקה, ובדומה לכך מתן היתר בניה, התואמים תוכנית מתאר, מסורה לסמכות ועדת הערר או לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים בגדרה של עתירה מינהלית. עם זאת, ברי כי תקיפה של ההחלטה תעשה במסגרות שנקבעו בדין המנהלי בלבד ולא בתובענה אזרחית.

המבקש ניסה כוחו במסלול הערר ונכשל בשל החלטת הוועדה בדבר העדר סמכות. לפיכך היה עליו להגיש עתירה מינהלית כנגד החלטת הוועדה ולא להגיש תביעה אזרחית.

9.בעובדה כי כתוצאה מאישור התוכנית נפגעות זכויות קנייניות אין כל רבותא לעניין הסמכות, שהרי ראינו כי עם אישור תוכנית החלוקה עשויות לקום למבקש זכויות נלוות לפיצויים בגין הגריעה מחלקתו (צריך לזכור כי הזכות לפיצוי נגזרת מפגיעה בשווי יחסי ולאו דוקא על פי מידות השטחים).

10.הואיל והמבקש תוקף את החלטתה של הוועדה לאשר תשריט חלוקה, אין מקום שבית משפט זה ידון בטענותיו במסגרת תביעה אזרחית. הסמכות לדון בטענות מסורה באופן בלעדי לבית המשפט לעניינים מינהליים במסגרת עתירה לביטול או שינוי ההחלטה (כפוף למחלוקת בעניין סמכות ועדת הערר). גם הטענות לעניין מתן היתר למשיבה אינן אלא טענות במישור התכנוני ולא במישור התביעה האזרחית.

11.משקבעתי כי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים נותר לבחון האם ראוי ליתן סעד זמני לתקופה מוגבלת, עד שתובאנה הטענות בפני בית המשפט לעניינים מינהליים .

דומני שבנסיבות המקרה אין מקום לסעד שכזה. כאמור, המבקש פעל להגשת ערר על ההחלטה לאישור התוכנית. ועדת הערר דחתה את עררו כבר לפני למעלה משנתיים, אולם המבקש לא עשה מאום. אם המבקש לא ידע על נטילת אותו משולש, אין לו אלא להלין על עצמו, שהרי בהחלטת הוועדה נאמר כי התוכנית מאושרת כפוף "לתיקון" והיה עליו לבחון מהו אותו תיקון.

זאת ועוד, על התיקון ידע המבקש לפני חודשים ארוכים וכבר בחודש 5/11, כלומר לפני 4 חודשים, פנה לבא כוחו. אין הסבר מניח את הדעת מדוע המשיך והמתין עוד חודשים כה רבים.

12.אזכיר גם כי הוספת המשולש לשרוול הגישה אינה אלא תיקון טכני לחלוטין, שנועד להרחיב את פתח הגישה מהכביש ל"שרוול". "המשולש" נשוא המחלוקת הינו קטן ביותר ואף שלא צורפו נתוני מדידה של שטח המשולש ברי שמדובר בשטח שאינו עולה על מטרים בודדים. מתברר כי בשטח המשולש מצויים עמוד של חברת "בזק", שני מוני מים ושסתום בית ראשי. משמע, לא מדובר בשטח בעל חשיבות פונקציונלית כלשהי לחצרו של המבקש ו"הנזק" שיגרם לו כתוצאה מרישום תוכנית החלוקה הינו שולי ביותר ואם בכלל.

13.מכל הטעמים דלעיל, איני מוצא ליתן כל סעד זמני במסגרת הבקשה הנוכחית, שכן לכאורה, גם אם תוגש עתירה מינהלית, סיכויי הצלחת הבקשה לצו זמני נמוכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ