אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שוק העיר נתניה נ' צמח שלום

שוק העיר נתניה נ' צמח שלום

תאריך פרסום : 26/01/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נתניה
417-09
26/01/2011
בפני השופט:
יעל קלוגמן

- נגד -
התובע:
בע"מ שוק העיר נתניה
הנתבע:
צמח שלום
פסק-דין

פסק דין

1. התובעת, חב' שוק העיר נתניה בע"מ, עוסקת במתן שירותי ניהול במתחם שבשוק בנתניה כפי שהוגדר בסעיף 3 לכתב התביעה.

הנתבע, מר צמח שלום, רכש מאדם בשם פרידון זכויות חכירה לגבי יחידה מסויימת בתוך מתחם זה, וזאת על פי הסכם מכר בין הנתבע לבין פרידון, מיום 6.12.06 (להלן: ההסכם).

התובעת תובעת מהנתבע דמי ניהול לתקופה: 1.12.06 עד 1.10.07.

2.התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. בתצהירו בבקשת הרשות להתגונן טען הנתבע כי התובעת אינה נותנת כלל שירותי ניהול במתחם, וכי הוא מוזנח, מלוכלך, ולמעשה מושבת מפעילות, ועל כן אינו חייב לתובעת דמי ניהול כלשהם. בדיון בבקשת הרשות להתגונן טען ב"כ הנתבע כי ההסכם, שעליו בוססה התביעה, אינו מראה עילת תביעה כנגד הנתבע, כיוון שהתובעת כלל אינה צד להסכם זה, ואין מדובר בו כלל על דמי ניהול. מכאן - התובעת לא הראתה כל התחייבות של הנתבע כלפיה לשלם לה דמי ניהול. הכותרת "סדר דין מקוצר" אמנם נמחקה, ובכתב הגנתו כנגד התביעה חזר הנתבע על טענת חוסר היריבות, נוסף על טענתו כי התובעת אינה מספקת, בפועל, כל שירותים או ניהול שיזכו אותה בדמי ניהול. הנתבע הגיש אף תצהיר עדות ראשית לצורך הדיון בתביעה, נוסף על תצהירו בבקשת הרשות להתגונן.

איני מקבלת את טענת ב"כ התובעת, כי יש הרחבת חזית אסורה בהעלאת טענת חוסר היריבות על ידי הנתבע, רק כיוון שלא הועלתה בתצהירו בבקשת הרשות להתגונן.

טענה זו הועלתה כבר בישיבה הראשונה לגבי בקשה זו, ועל פיה אמנם נמחקה הכותרת "סדר דין מקוצר", והתביעה הועברה לפסים רגילים. טענת חוסר היריבות הועלתה, כאמור, בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית של הנתבע. בנסיבות אלה, איני סבורה כי יש בטענת חוסר היריבות הרחבת חזית אסורה.

איני רואה סתירה בין טענת הנתבע, כי התובעת לא נתנה כלל את שירותי הניהול הנטענים, לבין טענת חוסר היריבות. אלה טענות מצטברות, כל אחת לגופה.

3.כאמור, התובעת מבססת את תביעתה על ההסכם. אין מחלוקת כי התובעת אינה צד להסכם. זה הוא הסכם מכר בין פרידון לבין הנתבע, ולפיו רכש הנתבע מפרידון את זכותו להירשם כחוכר בנכס מושא ההסכם. ההסכם מסדיר את התנאים והפרטים של העסקה האמורה, בין פרידון לבין הנתבע. התובעת מבססת את תביעתה על סעיף 2.2.3 להסכם. בסעיף 2.2 להסכם מצויות מספר הצהרות של הקונה, וביניהן זו שבסעיף 2.2.3:

"ידוע לו כי העברת הזכויות בהתאם לחוזה זה מותנית בהסכמת אוריון (1942) בע"מ וחברת השירותים (להלן - וביחד הבעלים הרשומים) והוא מתחייב לחתום על כל המסמכים שיידרשו על ידם לצורך אישור העברת הזכויות ולשלם את כל התשלומים שיידרשו על ידי הבעלים הרשומים".

כפי שניתן לראות, שמה של התובעת אינו נזכר כלל בסעיף זה של ההסכם. בישיבה בעניין בקשת הרשות להתגונן אמרה ב"כ התובעת, כי התובעת היא-היא חברת השירותים, שנזכרת בסעיף זה של ההסכם, ונראה כי זהות זו של "חברת השירותים" אינה שנוייה במחלוקת.

עוד אין מחלוקת כי מעולם לא נערך הסכם כלשהו בין הנתבע לבין התובעת.

האם סעיף 2.2.3 של ההסכם מהווה התחייבות של הנתבע לשלם לתובעת דמי ניהול?

אני סבורה כי התשובה לכך שלילית. על פי הקשר הדברים בסעיף האמור, הוא עוסק בהסדרת העברת זכויות החכירה מפרידון לנתבע, ונאמר בו כי לשם העברת זכויות החכירה נדרשת הסכמתם של הבעלים הרשומים, שהתובעת היא אחד מהם, אף כי לא זוהתה שם בשמה. עוד נאמר שם כי הקונה (הנתבע) מתחייב לחתום על כל המסמכים שיידרשו על ידי הבעלים הרשומים לצורך העברת הזכויות; ובסיפא מתחייב הקונה לשלם "את כל התשלומים שיידרשו על ידי הבעלים הרשומים".

על פי הקשר הדברים, ניתן להבין כי מדובר בתשלומים שיידרשו לצורך העברת הזכויות אל הנתבע בהתאם לחוזה המכר שלו עם פרידון. אדם מן היישוב אינו אמור להבין כי התשלומים שנזכרים בסעיף זה, בהקשרו, כוללים גם דמי ניהול לחברת השירותים, שאינה נזכרת אפילו בשמה. ההקשר של ההסכם, בכללותו, הוא: מכירת זכויות החכירה מפרידון לנתבע. זו עסקה חד פעמית שנשלמת עם העברת הזכויות והתשלום עבורן, על פי ההסכם.

על פי פרשנות הגיונית ועניינית, אין להבין מתוך סעיף 2.2.3 האמור - שאינו אלא אחת מהצהרות הקונה בהסכם המכר - כי הוא מתחייב כאן, מעתה ולעתיד, לתשלומים עיתיים-נמשכים, אחת לחודש, שהם דמי ניהול לחברת השירותים. לו זו היתה כוונת הצדדים - והצדדים הם פרידון והנתבע - היה צריך להיכתב בהסכם כי הקונה מתחייב לשלם לחברת השירותים דמי ניהול חודשיים עבור ניהול המתחם שבו מצוייה היחידה שבה רכש את זכויות החכירה. סעיף 2.2.3, על פי לשונו, אינו מעמיד התחייבות כזאת של הקונה.

הנתבע טוען כי בעת כריתת ההסכם לא דובר עמו כלל על דמי ניהול, וממילא לא נמסר לו מה סכומם החודשי, ומה השירותים שיינתנו לו תמורת סכום זה. הכרטסת, נספח ב' לתצהירו של מנהל התובעת, מר שלמה כהן, נותרה רשומה על שמו של מר פרידון, החוכר הקודם, דבר שתומך בכך שלא היתה הסכמה, לגבי דמי הניהול, בין התובעת לבין הנתבע.

הנתבע העיד כי מר כהן פנה אליו כחודשיים לאחר שרכש את הנכס ודרש ממנו דמי ניהול. הנתבע השיבו כי יגיע לשמוע במה מדובר, וכי לאחר ששמע זאת, סירב לשלם את דמי הניהול שנדרשו ממנו. גם מכך עולה כי עניין דמי הניהול לא הועלה כלל בעת כריתת ההסכם. הדבר מחזק את מסקנתי כי אין לראות בסעיף 2.2.3 התחייבות של הנתבע לשלם לתובעת דמי ניהול.

אין מחלוקת כי בתקופה בת למעלה מארבע שנים, שהנתבע מחזיק בנכס, הוא לא שילם לתובעת דמי ניהול אפילו פעם אחת, וכי דחה את דרישתה לשלמם. בכתב התביעה לא צויין, משום מה, לאיזו תקופה נתבעים דמי הניהול. התקופה שלגביה נתבעו עלתה לראשונה רק מתצהירו של מנהל התובעת, שאליו צורפה כרטסת (נספח ב'). ב"כ התובעת הבהיר בעת הדיון, כי דמי הניהול נתבעים רק לגבי התקופה שאליה מתייחסת הכרטסת. לדבריו, התובעת היתה רוצה לתבוע את דמי הניהול גם לתקופה שלאחר מכן אך החליטה להסתפק בתקופה שנרשמה בכרטסת. "עצירת" הכרטסת ביום 1.10.07 נוטה לתמוך בטענת הנתבע, כי המתחם למעשה מושבת, ולא ניתנים בו שירותי ניהול, וכי אין נכונים דבריו של מנהל הנתבעת, כאילו פועלות במקום 70 יחידות.

ב"כ הנתבע צודק גם בטענתו כי ככל שהתובעת מבקשת להסתמך כאן על חוזה לטובת צד שלישי, הרי על מנת שתוכל לתבוע, כצד שלישי, על פי סעיף 2.2.3 להסכם, צריכה להיות מוקנית לה בהסכם זכות התביעה, דבר שלא נעשה. כל זאת - לו היה מדובר בתביעה לתשלום כלשהו שהיה נדרש על ידי התובעת לצורך העברת זכויות החכירה לנתבע, שהוא הנושא של סעיף 2.2.3. אולם ככל שמדובר בדמי ניהול - איני מקבלת את טענת התובעת כי סעיף 2.2.3 להסכם מהווה התחייבות של הנתבע לגביהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ