שוקרון ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

בקשת החייבים למתן הפטר, היא הבקשה שלפני.

החייבים, היו בני זוג עת נכנסו להליכי פשיטת הרגל.

במהלך ההליכים "הם עברו מהפך נפרדו והם כבר לא דתיים" (עמ' 3 לפרוטוקול).

לבני הזוג 5 ילדים, 3 מהם קטינים ("אחת נשואה, ילד אחד לומד בישיבה ושאר הילדים בגילאים 8, 9 ו-14 לומדים בבית הספר" (סעיף 2 לתסקיר הנאמן).

החייבת ניהלה "משפחתון המונה 4 ילדים וממומן בחלקו על ידי התמ"ת כאשר ההורים משלמים לפי הכנסתם בין 500 ל-800 ₪ לחודש ואילו התמ"ת משלים לסך של 1,400 ₪ לכל ילד. הכנסתה החודשית... 4,000 ₪ לחודש" (סעיף 6 לתסקיר הנאמן).

אלא שמאז נכתב התסקיר השתנו הנסיבות "החייבת סגרה את המעון לפני שנה היא מובטלת כיום גרה אצל אמה ואינה מתפרנסת בכלל. זה המצב היום" (עמ' 3 לפרוטוקול).

החייב עובד "במפעל פיקניק לייצור סלטים כמחסנאי. בשל בעיה רפואית ברגליו וקיצוצים בכח אדם במפעל הוא עובד במשרה חלקית בלבד. החייב משתכר גם הוא כ-4,000 ₪" (סעיף 7 לתסקיר).

הנאמן דיווח כי החייב הצהיר על 12 נושים אך מתוך 4 תביעות חוב שהוגשו אושרו תביעות חוב בסך 169,968 ₪ כי "לבעל שלושה נושים בלבד בסכום כולל של 170,000 ₪ שמתוכם צביאל מהווה 106,000 ₪ ולחייבת 3 נושים בסכום של 114,000 ₪ שצביאל נמצא גם כן שם ב-106,000 ₪. מדובר באותו חוב".

לדברי הנאמן שיתפו החייבים פעולה עם ההליך, הגיעו לחקירות והגישו דוחות.

הנאמן לא מצא חוסר תום לב בהתנהלות החייבים בהליך ובאופן יצירת החובות שקדמו להליך, וכאמור דיווח כי החייבים היו תמי לב במהלך ההליכים, והתנהלו כנדרש ממי שמצוי בהליכי הפש"ר.

לדיון בבית המשפט הוזמנו כל הנושים והתייצב נושה אחד, נושה פעיל שהוא גם הנושה הגדול של החייבים, נושה שהיה פעיל במהלך כל ההליכים (כך מדברי הנאמן).

תחילה לציין כי מהעובדה שאף נושה אחר לא התייצב אני מסיקה כי אין לאיש מהם ענין בהליך ולא בתוצאותיו.

הנושה שהתייצב לדיון התנגד התנגדות נמרצת להפטר (תרתי משמע, קרי, התנגדותו הובאה באופן שאינו מקובל ולא ראוי בדיונים בבית משפט, כך במהלך הדיון קרא קריאות ביניים קולניות ובלתי פוסקות, עד כי נאלצתי לעזוב את האולם); לטענת הנושה הסתבכותם הכלכלית של החייבים לא נעשתה בתום לב, כי הם הצהירו תצהירים שקריים, וכי העלימו כספים רבים ואין לאפשר להם לצאת מההליך כשהם מופטרים מחובותיהם ולתת להם "פרס לאומי על מעלליהם" (עמ' 2 לפרוטקול), לדבריו "כל הנושים התיאשו מכל ההליכים ומכך שהחייבים הוכרזו פושטי רגל. ביטלו להם 84 אחוז בערך מתביעות החוב משראו שהפשע משתלם במדינת ישראל ועם התמדה ומאמץ קטן נוסף אפשר למחוק גם את הסכום שאושר ע"י הנאמן" (עמ' 2), לדבריו הוא הסובל העקרי מהתנהלות החייבים שגרמו לו נזקים וחסרון כיס ממשי.

הנאמן סבר כי לנוכח נסיבותיהם כפי שתוארו לעיל יש לאפשר לחייבים לקבל הפטר לאחר שכל אחד מהם יוסיף לקופת הכינוס סך של 5,000 ₪.

בהתייחס לנושה ציין הנאמן כי "נכון שהאדון צביאל הוא נושה עיקרי, אבל כפי שלמדתי, הוא הנושה שהביא אותם לפשיטת רגל בכלל מלכתחילה" (עמ' 2 לפרוטוקול), קרי, יחסי החייבים והנושה הם בבסיס קריסתם הכלכלית של החייבים, שכן הם שכרו ממנו קראוון לניהול עסקי פיצה אך המקום נשרף ובכספים שקבלו מחברת הביטוח שיפצו את המקום "ולאחר מכן נתברר שלמקום אין רשיון ואי אפשר לנהל שם עסק נאלצו לסגור את העסק" (עמ' 3) מאחר שהנושה טען כי השיפוץ שערכו החייבים אינו ראוי הגיש נגדם תובענה על הנזקים שנגרמו לו אך ההליכים עוכבו בגין ההליך דנא.

הנאמן המליץ על מתן הפטר מותנה לחייבים בהיקף שהוצע על ידי בא כוחם ובהתחשב בנסיבותיהם.

הכנר הצטרף לעמדת הנאמן וסבר כי לנוכח נסיבותיהם האישיות, חלוף 4 שנים מאז ניתן צו כינוס, העובדה כי אין צפי לשינוי מהותי בהשתכרות מי מהחייבים לנוכח נסיבותיהם, ואף לטעמו ניתן להסתפק בהוספת סך של 5,000 ₪ על ידי כל אחד מהחייבים ולהפטירם.

אכן אין ספק שהדיבידנד הצפוי להשתלם לנושים הוא זעום ביותר. יחד עם זאת, כבר נפסק לא פעם כי "מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת רגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב" (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח (1) 45, 55- 56; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206).

לאחר ששקלתי הנסיבות, נתתי דעתי לגילם של החייבים, למצבם הכלכלי, הבריאותי, לעובדה כי לא הונחה תשתית עובדתית לאפשרות לשינוי בכושר ההשתכרות גם לא לשיפור משמעותי, לעובדה כי הם שוהים כבר 4 שנים בהליך מאז מתן צו כינוס, לכך שהנסיבות הכלכליות הביאו למשבר בחייהם האישיים, גרמו לפירוד ביניהם ולאחר שאיזנתי בין האינטרס הציבורי והפרטני אני סבורה כי ראוי בעת הזאת לקבל את המלצת הנאמן אליה הצטרף הכנ"ר ולאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם כשהם מופטרים מחובותיהם (לאחר מילוי התנאי שלהלן) וזאת אף אם מביאים בחשבון שהדיבידנד שישולם לנושים הוא זעום למדי.