שוסברגר נ' עירית תל אביב המחלקה לחניה ולאכיפה

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 2.5.2010 (כב' השופטת מלכה ספינזי), לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מעיקול חשבון בנק שבוצע למבקש בשל אי תשלום דוח חניה על סך של 256 ₪.

המבקש טען "כי האישור החוקי להצבת התמרור ניתן מספר חודשים לאחר מתן הודעת הקנס ומכך שהוא מעיד על אי חוקיות התמרור" וכן כי "הודעת הקנס ששלחה העירייה לא הגיע לידי" ולפיכך גם הליכי העיקול בוצעו שלא כדין (ראו כתב התביעה נספח ב' וכן ס' 3 לבר"ע).

בפסק דינו דחה בית המשפט את התביעה. בית המשפט ציין שכבר הוגשה בעבר על ידי המבקש תביעה קטנה (להלן: "התביעה הקודמת") באותו עניין בדיוק שם העלה המבקש את אותן הטענות שבהליך זה. התביעה הקודמת נדחתה בנימוק שהסמכות העניינית לדון בטענות המבקש היא לבית המשפט לעניינים מקומיים (ת"ק 9311-12-08). המבקש לא הגיש בר"ע על ההחלטה לדחות את התביעה הקודמת אלא בחר להגיש את תביעה זו מבלי לציין דבר דחייתה של התביעה הקודמת. משום כך, וגם לאור הנימוקים שפורטו בהחלטה שדחתה את התביעה הקודמת, קבע בית משפט קמא כי הוא נעדר סמכות לדון בתובענה.

מכח סמכותי לפי תקנה 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיבה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לתת ביד הצדדים הליך יעיל, פשוט ומהיר, שמאפשר להביא לסיום המחלוקת ללא שיהוי, שאינו יקר, בתביעות אשר עלותן הכספית נמוכה, ולפטור את הצדדים בכל הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה רגילה (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09). 

תכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור תהיה מוצדקת רק במקרים חריגים בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

אין מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. הכרעתו של בית משפט קמא היא סבירה על פניה ואין למצוא בה כל טעות גלויה או שגיאה בולטת.

טענותיו של המבקש באשר לפיצויים המגיעים לו בגין ביצוע עיקול שלא כדין, נובעות מטענות לפיהן ניתן הדוח שלא כדין - בשל אי חוקיות התמרור (ראו סעיף 3 לבר"ע) - ולפיכך על פניו מקומה של התביעה, כפי שקבע בית משפט קמא, אינו בבית המשפט לתביעות קטנות (וראו גם סעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984).

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406 (א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אייר תש"ע, 13 מאי 2010. המזכירות תודיע לצדדים.