שולי ארט בע"מ ואח' נ' אלישי השקעות בע"מ

החלטה

השאלה הטעונה הכרעה, היא האם הסמכות להמשיך לשמוע את התיק נתונה לכבוד השופטת גלפז מוקדי או למותב זה?

שמיעתו של תיק זה החלה בפני כב' השופט רננה גלפז מוקדי. במהלך קדם משפט שהתקיים ביום 26/12/2010 ביקשה הנתבעת לזמן עד מטעמה, ובית המשפט החליט לקיים "קדם משפט מורחב" לצורך שמיעת העד. ביום 18/1/2011 הוגש תצהיר מטעמו של העד, ובישיבת 23/5/2011 התקיים "קדם המשפט המורחב" במהלכו שמע בית המשפט את עדותו, הוא נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ התובעים ולאחר מכן בחקירה חוזרת על ידי ב"כ הנתבעת. בסוף אותה ישיבה הודיע ב"כ התובעים כי הוא עומד על תביעתו והתיק נקבע לשמיעת ראיות הצדדים ביום 11/1/2021.

בין לבין, עברה כבוד השופטת גלפז מוקדי לבית המשפט השלום בנצרת והתיקים בהם טיפלה בבית המשפט בחיפה הועברו לטיפולי.

בישיבה שהתקיימה ביום 11/1/2012 טענה הנתבעת, כי הסמכות להמשיך לשמוע את התיק נתונה לשופטת גלפז מוקדי. לדבריו, העד שהעיד היה מהותי ומרכזי ועדותו משמעותית לעניין שבמחלוקת - פרשנות של חוזה, לפיו הצדדים התחייבו לא לתבוע זה את זה, אשר העד, שהוא עד נייטרלי, היה מעורב בנסיבות חתימתו ובניסוחו של החוזה. השופטת ששמעה את העדות התרשמה ממנה ומהניואנסים שלה היא זאת אשר מוסמכת להמשיך לשמוע את יתר הראיות בתיק.

התובע טען, כי שמיעת העד לא התקיימה במסגרת דיון הוכחות של ממש, כי שאלת פרשנות החוזה היא עניין משפטי גרידא, אשר העד איננו יכול להוסיף לו, ולכן, התרשמות מהעד בנסיבות אלה איננה רלוונטית. משכך, יש להתחיל את שמיעת הראיות בתיק לפני.

דיון והכרעה

הוראת החיקוק הרלוונטית היא סעיף 15(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, "סמכות שופט לסיים דיון" וזו לשונה:

שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

האם "קדם המשפט המורחב" אשר נוהל כאמור מהווה התחלת דיון, המקנה סמכות לשופט שדן בו לסיים את הדיון, למרות שחל שינוי בסמכותו?

בדנ"א 21/89 אורית כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"מ מה(3) 499 דן בית המשפט העליון בשאלה, אם לעניין סעיף 15(ב) הנ"ל שופט אשר ניהל הליכי קדם-משפט רואים אותו כמי ש"החל בדיון", ועל-כן עם סיום תקופת כהונתו בפועל יהיה מוסמך להמשיך ולסיים את שהחל בו ולנהל את המשפט עצמו עד תומו, או שלעניין אותו סעיף - אין רואים שופט שניהל הליכי קדם-משפט כמי שהחל בדיון במשפט עצמו, ועקב כך לא יהיה מוסמך לנהל את המשפט עצמו לאחר שנסתיימה תקופת הכהונה בפועל.

וכך נאמר שם (עמ' 508) מפי כבוד השופט ד' לוין, אשר כתב את דעת הרוב:

"לדעתי, קו הגבול בשאלה הפרשנית, מה המשמעות של הדיבור "החל בדיון", הוא זה המפריד בין הבירורים המקדמיים, שאינם כרוכים בשמיעת ראיות ובקביעת מימצאים לגביהן ושמעורבותו של השופט בהם היא עדיין בתחום הדיון המשפטי, הפרוצדורלי או העיוני, ולא בבירור העובדתי, לבין השלב שבו נוצרת המעורבות, הקושרת את השופט להליך המתקיים לפניו, במובן זה שהוא כבר החל לשמוע עדויות ונדרש להתרשם מהעדים ומהראיות לשם קביעת מימצאיו.

ככל שמדובר בשלב המקדמי, אין לראות צורך מהותי שהשופט, שהחל בהליך המקדמי, אפילו היה מורכב ומתמשך, הוא שימשיך בשמיעת הדיון לגופו ...

שונה המצב ככל שמדובר בשלב השני.

משנכנס השופט לדון לגופם של דברים והחל בשמיעת ראיות - החלפתו בשופט אחר, אך ורק משום שתמה תקופת כהונתו, אינה רצויה כלל ועיקר ועלולה היא ליצור בעיות קשות ולגרום לתקלות לא רצויות ולעינוי הדין. לפיכך הדין הוא, ששופט שהחל בדיון במובן הנ"ל יסיים את הדיון שהחל בו."

ובהמשך (בעמ' 511) –

"לדעתי, המקרה שבו שופט שומע עדויות במסגרת קדם-משפט - יוצא דופן וחריג הוא. גם התקנות רואות אותו ככזה, בהקצותן לו הוראה מיוחדת, בנפרד מכלל הסמכויות המוקנות לשופט בקדם-משפט. במקרה כגון זה גולש השופט העוסק בבירור המקדמי, המכשיר את ההליך לקראת הדיון גופו, אל תחום המשפט עצמו משהחל בשמיעת עדויות. משעשה שימוש בסמכות זו, עבר את קו ההפרדה והחל בדיון לגופו, על כל המשמעויות הנובעות מכך לעניינו."

נוכח ההליכים שהתקיימו בתיק זה במסגרת "קדם המשפט המורחב", שמיעת עדות של עד במלואה, כולל חקירה ראשית, נגדית וחוזרת, נכנס מקרה זה בגדר המקרים יוצאי הדופן בהם גולש הדיון בקדם המשפט אל תחום המשפט עצמו. התקיים ברור של עובדות, במהלכו הייתה לשופטת אפשרות להתרשם מהעד באופן ישיר.

השאלה אם העד הינו עד מהותי והאם עדותו טעונה הכרעות בנושא מהיימנות צריכה אף היא להעשות על ידי השופט אשר שמע את העד ולא על ידי.