שוורצמן אייל נ' חברת השמירה בע"מ

פסק דין

התובע עבד כמאבטח על אסדת קידוח שבמימי הים התיכון. בפנינו תביעה שהגיש עם סיום עבודתו.

תשתית עובדתית

הנתבעת, חברת השמירה בע"מ – ששמה כיום ג'י פור אס פתרונות אבטחה (ישראל) בע"מ – היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה עבור גופים ומוסדות שונים.

התובע הוא חלק מקבוצת עובדים, רובם יוצאי יחידה מובחרת של חיל-הים, המועסקים כמאבטחים שכירים ביחידת "עטלף ים תטיס" (להלן: "יחידת עטלף") של הנתבעת, האמונה על אבטחת אסדת קידוח גז במימי הים התיכון הנמצאת בבעלותה של חברת האנרגיה נובל אנרג'י.

יחסי העבודה בין הצדדים החלו ביום 6.11.05 והסתיימו במועד ובנסיבות השנויות במחלוקת ביניהם. מכל מקום, אין מחלוקת שחודש עבודתו האחרון בפועל של התובע אצל הנתבעת היה מרץ 2009.

ביום 6.11.05, עם תחילת עבודת התובע, חתמו הצדדים על חוזה עבודה אישי "הסכם עבודה – מאבטחים חדשים" (נספח 2ה תצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת), שהסדיר את תנאי העסקתו. ביום 22.3.08 חתמו הצדדים על הסכם נוסף שבו התחייבה הנתבעת לתשלום זכויות ותנאים נוספים. הסכם זה נחתם עם התובע לאחר משא ומתן שהתנהל בין הנתבעת ועובדי היחידה, שיוצגו על ידי עו"ד, בעקבות תביעות שונות שהעלו האחרונים כלפי הנתבעת בינואר 2008, לתשלום זכויות שונות בעד עבודתם אצלה (נספח 2ו לתצהיר גילוי המסמכים).

להשלמת התמונה נציין שעובדי היחידה מאוגדים באיגוד העובדים "עטלף" – ארגון עובדי האבטחה, שהנתבעת הכירה בו כארגון עובדים יציג. בשנת 2011 עוגנו תנאי העסקתם של עובדי היחידה ב"הסכם קיבוצי מיוחד" (מספר 20120140) שנחתם בין איגוד עטלף והנתבעת, שתחולתו נקבעה החל מיום 1.6.11.

מהלך ההתדיינות

כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 29.12.09, בעקבותיו הוגש כתב הגנה ותביעה שכנגד ביום 22.2.10. דיון קדם משפט התקיים בפני כב' השופטת שרה מאירי ביום 11.11.10, ובעקבותיו נקבע התיק להוכחות בפני מותב זה. דיוני הוכחות התקיימו ביום 13.9.12, 26.12.12 ו- 5.2.13. העידו בהם מטעם התובע: התובע עצמו; מר רועי לוטן, שהועסק אצל הנתבעת החל מאוקטובר 2004 כמאבטח על אסדות קידוח ועל האסדה הנדונה החל מפברואר 2005 עד יוני 2012, ושימש בשנתיים האחרונות לעבודתו זו כיו"ר וועד המאבטחים באסדות קידוח שונות אצל הנתבעת; ומר יגאל חסון, יועץ ביטחון עבור חב' נובל אנרג'י. מטעם הנתבעת, העיד מר צביקה אלוני, ששימש מנהל יחידת עטלף בשנים 1995-1997, וסמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים של הנתבעת בשנים 1996-2011; ומר ליאור יעקובוביץ, המועסק כיום על ידי הנתבעת, ושימש בזמנים הרלוונטיים מנהל יחידת עטלף ממרץ 2007 עד ינואר 2009.

בתום דיוני ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

עוד קודם שנפנה לדון ברכיבי התביעה השונים כסדרם, נציין למען הסדר הטוב שעל אף שבהגנתה טענה הנתבעת שהאסדה עליה עבד התובע מצוייה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, ומטעם זה הדין הישראלי אינו חל עליה (ס' 42 לכתב ההגנה) הרי בפתח סיכומי הסכימה הנתבעת לתחולת הדין הישראלי על העסקת התובע. הדיון שלהלן ברכיבי התביעה השונים ייערך, אם כן, על פי הדין הישראלי.

גמול שעות נוספות

טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת בקשר לרכיב תביעה זה הינה שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 אינו חל על העסקת התובע, לאור החריג הקבוע בסעיף סעיף 30(א)(3), לפיו החוק אינו חל על "יורדי ים". איננו מקבלים את הטענה, ולהלן נסביר מדוע.

בית המשפט העליון עמד לאחרונה בפרשת גלוטן (דנגץ 10007/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה (18.3.13)), על הרציונאלים שביסוד החריגים הקבועים בסעיף 30 (א) לחוק, תוך שהוא מצטט בהסכמה מדברי ההסבר להצעת החוק, כדלקמן:

"הרציונלים שהנחו את המחוקק בהחרגת שישה סוגי העובדים המנויים בסעיף 30(א) הנ"ל פורטו בדברי ההסבר להצעת חוק שעות עבודה ומנוחה, תש"י-1950 (ה"ח 43 בעמ' 163), וכך נאמר בהם:

"על שני הסוגים הראשונים - (שוטרים, פקידי מכס ועובדי המדינה שתפקידם מחייב כי יעמדו לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות) -  אין החוק חל בגלל תפקידם המיוחד שאינו מאפשר להכניסם לתחום החוק ושעות עבודתם מוסדרות בדרך אחרת; על שני הסוגים שאחריהם - (יורדי ים, עובדי דיג ואנשי צוות אויר) - בגלל תנאי עבודתם המיוחדים, והסדר שעות עבודתם יבוא בחוק מיוחד בדבר יורדי-ים; על שני הסוגים האחרונים - בגלל היותם נתונים, לרוב, במצב מיוחד, ואין הם נזקקים להגנת החוק בדבר שעות עבודה, ולעיתים אין כל אפשרות מעשית לבצע ביחס אליהם את הפיקוח על שעות העבודה."

עם זאת, הלכה פסוקה היא שיש לפרש את החריגים לחוק בצמצום, על מנת "שפחות עובדים יוצאו מתחולתו של החוק ויותר עובדים ייהנו מההגנות שהחוק מעניק" (ע"ע 300271/98 טפקו נ' טל, פד"ע לה 703 (29.11.00)), על מנת לממש את תכליותיו הסוציאליות של חוק זה.

בפרשת נורדן (דב"ע מב/ 2-13 נורדן שירותי נפט בע"מ נ' מורי, פד"ע יג 368 (9.8.82)) דן בית הדין הארצי באופן ספציפי בחריג "יורדי הים". באותה פרשה הועסק עובד על אסדת קידוח נפט, וההלכה שנפסקה בעניינו נכונה וישימה אף למקרה שלפנינו: