שוורץ ואח' נ' קוגל

החלטה

עיינתי בתביעה.

התובעים יבהירו מדוע בית משפט זה הוא המוסמך לדון בתביעה זו!

רישום הערות מוסדר בסימן "ב" בפרק "ט" בחוק חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"); בסעיף 126 מסמיך את הרשם של המקרקעין לרשום הערת אזהרה ,וכך מורה למו סעיף זה:

"(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מלעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן - הזכאי), הערה על כך; לעניין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות הייתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם הייתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית.

(ב) נרשמה ההערה על-פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור."

לרשום הערה או להימנע מרישום הערה היא החלטה של רשם או מפקח וככזו היא ניתנת לערעור בפני הממונה על המרשם בהתאם להוראת סעיף 121 להוראות החוק שזו לשונו:

(א) הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח - למעט החלטת מפקח לפי סימן ד' לפרק ו' - רשאי לערור עליה לפני הממונה על המרשם תוך תקופה שנקבעה בתקנות.

(ב) הממונה על המרשם רשאי להחליט בערר על פי המסמכים שהיו לפני הרשם או המפקח בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכל כפי שימצא לנכון לבירור הענין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לערור על אישור עסקה לרישום לאחר שנרשמה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סעד אחר בקשר לרישום."

ומי שאינו מסתפק בהחלטת הממונה יוכל להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי המוסמך וזאת בהתאם לסעיף 122 לחוק הקובע: "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי סעיף 121, רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים."

זאת ועוד בית המשפט השלום מוסמך לפי הוראת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לדון בחלק מענייני המקרקעין וזו לשונו :

"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

גם אם לא היה המסלול הקבוע בחוק לעניין רישום הערה אזהרה והתביעה היא בעניין הבעלים הקודם שאינו חותם על מסמכים ביחס לרישום הערת אזהרה ספק רב בסמכות בית המשפט כאן,לדון בתביעה זו, מאחר ועניין זה אינו חזקה או שימוש או בדבר חלוקתם או חלוקת שימוש , מדובר בתביעה אחרת הנוגעת למקרקעין,וכאלו הם בסמכות בית המשפט המחוזי.

השופט בית המשפט המחוזי יצחק עמית (כתוארו אז) במסגרת בש"א (חיפה) 6576/08 - שרה שוייצר ואח' נ' אילן רפאל . תק-מח 2008(3), 1027 ,עמ' 1028, סקר חלק מסמכויות בית המשפט המחוזי בעניין רישום הערות וביטולן וכלשונו:

"רישום או ביטול הערות אזהרה, נדון כעניין שבשגרה בבית המשפט המחוזי, מבלי להידרש לטיבה של הערת אזהרה כזכות קניין או כזכות מעין קניינית (בפרשת גנז גרסה השופטת פרוקצ'יה כי בסיטואציות מסוימות, רישום הערת אזהרה כמוהו כשכלול זכות קניין). כך לדוגמה, ראובן רוכש דירה מקבלן במסגרת עסקת קומבינציה ונרשמה הערת אזהרה לזכותו. על הערת האזהרה הרשומה לזכותו מוטל עיקול, ומתעוררת סוגיה לגבי תוקפו של העיקול נוכח עסקה קודמת שביצע ראובן בזכויותיו. האם נאמר כי מאחר שלראובן זכות חוזית, הסמכות העניינית מסורה לבית משפט השלום לאור שווי הדירה מושא הערת האזהרה, או שמא הסמכות מסורה לבית המשפט המחוזי, וניתוח הסוגייה ייעשה לאור הלכות "הקניין שביושר" כפי שנפסק בע"א 189/95 בנק אוצר החיל נ' אהרונוב, פד"י נג(4) 199 (1999); ע"א 790/97 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' גדי, פ"ד נט(3) 697 (2004); ע"א 468/03 חברת יואב קיין בע"מ (בפירוק) נ' דוד דייני (נבו, ניתן ביום 5.12.2005). "

לאור האמור לעיל, ככל הנראה ,בית המשפט נעדר סמכות.

מאחר ולא נדרשה תגובת המשיבים ,התובעים יודיעו עמדתם תוך 15 ימים מיום קבלת החלטה זו, אם יש מקום למחוק את התביעה ויפעלו להגשת תובענה או הליך מתאים.

לתזכורת ומעקב.

ניתנה היום, ה' סיון תש"ע, 18 מאי 2010, בהעדר הצדדים.