שואף ואח' נ' הופס תעשיות בע"מ ואח'

החלטה

ביהמ"ש ביקש מספר פעמים מאת ב"כ הנתבעים 4-6 שלא לחזור בטיעוניו על הטיעונים במסגרת כתב הטענות, שכן זה איננה מטרתו של קדם המשפט וכאשר ביהמ"ש חזה כי עוה"ד שב וממשיך בטיעוני כתב הטענות וביהמ"ש העיר על כך פעם נוספת, העיר הפרקליט כי אם ביהמ"ש חרץ את התיק ...

אודה ולא אבוש כי לא ירדתי לסוף דעתו של הפרקליט ואני סבורה כי ההערה אינה במקומה וזאת במילים זהירות. ביהמ"ש מנהל קדם משפט שלא על מנת לשמוע מהפרקליטים חזרה על כתבי הטענות. אין בין זה לבין עמדתו של ביהמ"ש בתיק ככל שיש לו (ואין לו) ולא כלום.

ככל שיש למי מהפרקליטים המלומדים בקשה או טיעון נוסף בענין מקדמי, יואיל ויביא אותה עכשיו במסגרת הדיון, שאם לא כן ביהמ"ש יתן הוראות להמשך.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

תמר אברהמי, שופטת

החלטה

התובע הוא בעל זכויות במבנה בן שתי קומות בישוב אזור.

ביום 6.8.06 נחתם הסכם שכירות בין התובע לבין הנתבעת 1. הנתבעים 2 ו-3 הינם ערבים לפי הסכם השכירות.

ביום 25.3.08 הגיש התובע תביעה לפינוי לפי סדר דין מקוצר וביום 17.11.08 ניתן בהסכמה פסק דין לפינויה של הנתבעת 1.

כיום (ויהא המועד בו הדבר התגלה, אשר יהא) כבר ידוע כי בשלב מסוים קיבלה הנתבעת 4 חזקה בנכס מאת הנתבעת 1.

בהסכם מחודש יוני 2008 מכרה הנתבעת 1 את ציוד העסק (לחמרי נקיון) לנתבעת 4. ובאותו חודש גם נחתם לכאורה בין הנתבעת 1 לנתבעת 4 הסכם המתייחס לשכירות הנכס.

בין הנתבעת 1 לנתבעת 4 קיימת מחלוקת עסקית המתנהלת בבוררות בפני כב' השופט בדימוס גלדשטיין.

הנתבעים 5 ו-6 הינם ככל הנראה מנהלים או בעלי שליטה של הנתבעת 4.

ביום 17.11.08, שהוא היום בו ניתן פסק פינוי בהסכמה כנגד הנתבעת 1, הגיש התובע תביעת פינוי כנגד הנתבעים 4-6. ביום 12.2.09 ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה ולפיו הנכס יפונה עד ליום 31.5.09 תוך שמירת הטענות הכספיות.

במסגרת כתב התביעה טוען התובע כי יש כלפיו חובות הן במישור של דמי שכירות, הן נוכח קיומם של חובות כגון ארנונה ומים והן נוכח נזק לנכס ופסולת שהיתה בו עת הוחזר.

עמדתו של התובע, בתמצית, היא כי הוא זכאי לתשלומים האמורים בעניינו של הנכס וכי המחלוקות בין הנתבעים ובין עצמם אינן מעניינו ובלבד שישופה בגין ההוצאות והנזקים.

הנתבעים דוחים את טענות התובע מכל וכל, כאשר הנתבעים 1-3 טוענים בין השאר ובפרט כי ככל שיש חוב כלשהו, הרי הוא חובם של הנתבעים 4-6. כמו כן, מעלים הנתבעים 1-3 גם טיעונים כלפי התובע, ובכלל זה, בענין מצגים שהיו עובר להתקשרות, נזקים שנגרמו ואשר לנתבעים יש זכות לקזזם, דחיות שנעשו בתיאום, ועוד.

הנתבעים 4-6 טוענים בין השאר כי אין לתובע יריבות כנגדם, כי לאחר חתימת ההסכם עם הנתבעת 1 שולם לה סך של 250,000 ₪ כמלוא דמי השכירות, כי אין עילה אישית נגד הנתבעים 5 ו6, כי הנתבעת 4 השאירה את הנכס במצב שקיבלה אותו מהנתבעת 1, כי התובע סירב לאפשר לנתבעת 4 לבצע פינוי על חשבונה, ועוד.

מובהר ומודגש כי אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים, אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.

הצדדים התייצבו היום לקדם-משפט שהוא למעשה קדם ראשון בנוכחותם (ביום 9.11.10 התייצב רק עו"ד מישוק והנתבע 5). יוער כי הדיון התחיל באיחור של קרוב לשעה בשל איחור ב"כ הנתבעים 4-6. ב"כ התובע באדיבותו ניסה להתנצל בשמו של הפרקליט, אך נסיונו לבצע התנצלות זו נדחתה. יש לקוות שהפרקליט אשר איחר, ימצא את הדרך להתנצל בפני חבריו, גם אם לא מצא לנכון להתנצל בפני ביהמ"ש בפתח הדיון. תוך כדי הכתבת החלטה זו, ב"כ הנתבעים 4-6 מבהיר כי לא הבין את הערתו של ב"כ התובע והוא מתנצל בפני ביהמ"ש וחבריו.