פסק דין
הדיון אוחד, בהסכמה, הן באשר לבקשה לסעד זמני שהוגשה על ידי המבקשים, והן באשר להמרצת הפתיחה נשוא התיק העיקרי.
מדובר בסעדים שעניינם החלטת המשיב 1, יו"ר ועדת הבחירות של המשיבה 2, לפסול מועמדות המבקש 1, מהתמודדות על תפקיד יו"ר הארגון, בבחירות המיועדות להתקיים מחר, 10.6.13, כאשר המועמדות הוצגה בשני "כובעים", הן מטעם המבקשת 2, והן מטעם המבקשת 3.
יוטעם, שהבחירות הן גם להנהלת הארגון, ולבחירת חברי ההנהלה, אולם המרצת הפתיחה מכוונת עצמה רק למרכיב של בחירת היו"ר ולכך בלבד.
לאור סד הזמנים הנתון, וכאשר חקירת המצהירים ושמיעת הסיכומים הסתיימה רק בשעות אחה"צ של היום (9.6.13), ינתנו הנימוקים להכרעתי בתמצית בלבד.
המבקשים עותרים לסעד הצהרתי שלפיו החלטת המשיב 1 לפסול מועמדות המבקש 1 פגומה ודינה להיבטל, וכי זכותו לבחור ולהיבחר בבחירות הנדונות.
המבקש 1, מר ניסים שדה, הוא בעל זיקה ברורה לחברה המבקשת 2, חברת א.נ מידן בע"מ, והוא היה נציגה בארגון בעבר, ואף כיהן בתפקיד היו"ר. אין חולק, שאלמלא פסילת מועמדותו מטעם מבקשת זו, לא הייתה באה לעולם הצגת מועמדותו מטעם המבקשת 3 (להלן גם "חברת לוזון"), שזיקתו אליה כלל אינה ברורה.
על כן – יש לברר תחילה, אם המועמדות מטעם המבקשת 2 נפסלה כדין אם לאו, שהרי, אם כשר הוא להיות מועמד לתפקיד היו"ר בכובעו זה, כנציג מבקשת 2, שוב אין מקום להיזקק לאותו "כובע נוסף".
העילה לפסילת המבקש במישור זה, נעוצה בכך שעל פי סעיף 63 ג' לתקנון ארגון הקבלנים הנדון, יכול להיבחר כחבר הנהלה רק חבר בעמותה אשר שילם את מיסיו. על פי סעיף 63 א' לאותו תקנון, יו"ר העמותה אף הוא נחשב כחבר הנהלה. מכאן – ועל כך אין מחלוקת – שכן הדבר משתמע גם מסעיפים אחרים בתקנון (למשל סעיף 49 וסעיף 53) – שתשלום מיסי החברות השנתיים לארגון, הוא תנאי להצגת מועמדות להיבחר כיו"ר. יובהר – החברים בארגון, ככל הרלוונטי לענייננו, הם התאגידים עצמם, כלומר, המשיבות 2 ו 3 וכל תאגיד חבר ממנה נציג אחד מטעמו, שהוא זה הכשר לבחור ולהיבחר בשם התאגיד לכל משרת הנהלה או מוסד אחר של הארגון.
נטען, שהמבקשת 2 לא שילמה דמי החברות לארגון, החל מעת שהמבקש חדל לכהן כיו"ר המשיבה 2, בשנת 2010, שאז נבחר תחתיו מר אלי אביסרור. המבקשים 1 ו 2 אינם טוענים שדמי החבר שולמו בפועל, אלא טוענים הם לזכות קיזוז כנגד הלוואה בסך 20,000 ₪ שניתנה, כנטען, מכספו הפרטי של מבקש 1, לטובת הארגון, בתקופה הרלוונטית.
טענת הקיזוז הועלתה ונשקלה על ידי גורמי הארגון החל משנת 2011, והודע, יותר מפעם אחת, למבקש, שטענה זו אינה מקובלת על המשיבה 2, מטעמים שונים. הגם כך, והגם התראות כתובות שקיבלו מבקשים אלה על אי תשלום דמי החבר, לא פנו המבקשים הללו לבחינת העניין בביהמ"ש או בדרך מחייבת אחרת, ואף לא שילמו, ולו תחת מחאה, ותוך שמירת זכויות, את חוב מיסי החבר. גם כאשר, תוך מודעות מלאה לבעייתיות זו, בהקשר הצגת המועמדות כעת, הניח המבקש 1 את טופס המועמדות להיבחר כיו"ר, במשרד הארגון, לא ראה לנכון "לכסות עצמו" מפני טענה זו, על ידי ביצוע התשלום, ולו תוך שמירת הזכויות, עד שתתברר טענת הקיזוז במישור העובדתי והמשפטי כנדרש. אין זה הפורום הנכון, כעת, לליבון טענת הקיזוז לגופה, ואומר רק, בלי לטעת מסמרות, שבוודאי אין מדובר בזכות מובהקת וברורה לקיזוז, אלא בתיזה מורכבת ולא נטולת ספקות שמעלה המבקש 1. יצויין, רק להמחשה, שההלוואה הנטענת לא ניתנה ישירות לארגון כלל, אלא להתאחדות הארצית, שאליה משולמים כספים מידי שנה על ידי המשיבה 2, אין התאמה ברורה בין גובה מיסי החבר הרלוונטיים לשנים האמורות ולבין גובה ההלוואה הנטענת, כך שכלל לא בטוח שקיים קיזוז מלא, אפילו לשיטת המבקשים, וכן - ההלוואה הלכאורית – לא נדרש על ידי המבקש להחזירה כלל, בשום שלב, וגם לא הוצג רישומה בתור שכזו בספרי הארגון, או בספרי הנהלת חשבונות של מי מהמבקשים 1 או 2.
ניתן לומר, שסירוב הארגון לראות בטענת הקיזוז משום סילוק מלא ותקין של מיסי החבר בעבור המבקשת 2 לאורך השנים האמורות, נשען על אדנים מוצקים, די הצורך, בכל האמור בדיון כעת, ומחדלי מי מהמבקשים 1 או 2 לפרוע מיסים אלה, ולו תחת מחאה, טרם הגשת טופס המועמדות שבמחלוקת, רובצים לפתחם הם.
כאשר קבע יו"ר ועדת הבחירות, המשיב 1, שלא קויימה הדרישה התקנונית שלפיה החבר בעמותה, שנציגו הוא המועמד, שילם את מיסי החבר כסדרם, קביעתו זו בדין יסודה, ובוודאי אין לומר עליה שהיא בלתי סבירה או מקפחת את זכויות המבקשים.
על כן, נדחית הטענה שהעלתה המבקשת 2, כלפי פסילת נציגה בארגון, המבקש 1.
כאמור, מתוך מודעות לבעייתיות שבהצגת המועמדות מטעם מבקשת 2, פעל המבקש 1 להצגת מועמדותו בכובע נוסף, זה של נציג המבקשת 3, חברת לוזון.
על פי סעיף 45 לתקנון, יו"ר הארגון, או חבר הנהלה, יכול להיות רק חבר הארגון אשר הינו בעל זכות חתימה בחברה לפחות שנה קודם. טופס המועמדות הוגש, פורמאלית, ביום 26.5.13 (למעשה נשלח הטופס בפקס עוד ביום 23.05.13 לאחר סגירת המשרדים, ובשל ימי סוף השבוע התקבל והוחתם כדין רק בבוקרו של היום האחרון להגשה, הוא 26.05.13). אל טופס המועמדות צורף מסמך, הנחזה להיות פרוטוקול של חברת לוזון מיום 4.4.12, כלומר כשנה וחודש טרם הגשת טופס המועמדות, ולפיו מונה המבקש 1 "להיות בעל זכות חתימה נוסף על בעלי זכות חתימה בחברה". בכך, ביקשה המבקשת 3 למלא אחר דרישת סעיף 45. מאחר שעד יום הגשת הטופס לא היתה מוכרת כל זיקה שהיא, ניהולית או אחרת, בין המבקש 1 לבין חברת לוזון, הועלו ספקות על ידי יו"ר ועדת הבחירות לגבי האותנטיות של פרוטוקול זה, והתבקשו הבהרות ומסמכים התומכים במצג שלפיו מזה למעלה משנה המבקש 1 הינו בעל זכות חתימה בחברת לוזון. מידע כזה לא סופק, ואף בהליך הנוכחי לא הוגש תצהיר מטעם מבקשת 3 ולא ניתנו כל מסמכים המאששים אמיתות המסמך והתאריך הנכון של אותו פרוטוקול. יש ממש בחשש שהועלה על ידי המשיבים, על כי מדובר במהלך תכסיסני וטקטי בלבד, שנועד להכשיר הצגת מועמדות המבקש 1 מטעם המבקשת 3, למקרה שבו תיפסל מועמדותו מטעם המבקשת 2, כפי שאכן נעשה.
אולם, הגם החשש האמור, הטעם העיקרי לפסילת מועמדות מר שדה בכובע זה, וכפי שנומק על ידי המשיב 1 במכתבו לבא כוחה של מבקשת 3, מיום 27.5.13, אינו נעוץ בכך. הסיבה שהוא הציג באותו מכתב, והיא זו הנתונה במחלוקת בין הצדדים, ואף נשוא ההכרעה כעת, עניינה בסעיפים אחרים של תקנון המשיבה 2.
על פי סעיף 19, לכל חבר יהיה נציג אחד בלבד בארגון. לפי סעיף 15, תאגיד המתקבל לארגון, צריך למנות, מיד עם קבלתו, נציג מטעמו, והוא זה הנדרש להיות בעל זכות חתימה בחברה לפחות שנה לפני המינוי. לפי סעיף 34 בתקנון, רק "נציגה הרשום של ישות משפטית זו, יהיה זכאי לבחור, להיבחר או להתמנות למוסד כל שהוא בארגון..." אין מחלוקת שהנציג היחיד שהיה מוכר לארגון ושפעל מטעם המבקשת 3, היה מר מוטי לוזון עצמו, יו"ר המבקשת 3. כך, למשל, הוא מופיע כחבר ההנהלה בפרוטוקול הנהלת הארגון, שצורף לתגובת המשיבים, ותאריכו הוא 9.1.13. יוצא, שכאשר טופס המועמדות של מבקש 1 נמסר למשרד הארגון ביום 26.5.13, ואליו, כאמור, צורפה ההחלטה מיום 04.04.12, למנות אותו כבעל זכות חתימה נוסף, לא היה המבקש 1 נציג המבקשת 3 בארגון, כי אם היה זה מר לוזון.
לכאורה, בהיעדר חילופי נציג ומאחר שלכל חבר יכול להיות רק נציג אחד, והוא זה הרשאי לבחור ולהיבחר למוסדות השונים, לא היה המבקש 1 כשר להיבחר לתפקיד היו"ר, אפילו אם לא נפל שום פגם ולא הוטל כל ספק באמיתות מינויו כבעל זכות חתימה במבקשת 3 כשנה קודם לכן.
ב"כ המבקשים מנסה להתגבר על קושי זה בשתי טענות.