שגיא ברעם נ' בן שלמה

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

רקע עובדתי :

ביסודו של הליך זה, עומד סכסוך שכנים הנוגע לשימוש ברכש המשותף.

במהלך השמיעה הוגשו לביהמ"ש בהסכמה, פרוטוקול דיון שנשמע בפני המפקחת על מרשם המקרקעין ופסק דינה, שניתן ביום 21.11.12 (מש/2). מאלה עולה כי מדובר בבניין משותף ובו 3 דירות, שתיים מהן בחכירת המבקש ואחת חכורה בידי אימו של המשיב . החצר הסובבת את הבניין הינה חלק מהרכוש המשותף. נראה, כי עיקר המחלוקות כעת נוגעות לשימוש בחצר זו.

בין הצדדים שוררים יחסים אישיים קשים ועכורים, בעטיים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים שונים במספר ערכאות משפטיות.

למען הסדר הטוב ולפי שהדברים נחוצים אף להליך זה, אדרש בקצרה להליכים אלה.

בתאריך 21.11.2012, קבעה המפקחת על רישום המקרקעין בנצרת  כי יש לקבל באופן חלקי ביותר את תביעת אמו של המשיב כנגד המבקש ורעייתו. בתביעה עתרה האם לחייב את השניים להסיר שורה ארוכה של מפגעים הנובעים משימוש בלתי ראוי ברכוש המשותף, ובכלל זאת הקמת גגות ומרפסת בשטח הרכוש המשותף, גידור החצר, עקירת עצי פרי, ביצוע עבודות בנייה וחישוף הקרקע, התקנת ארובה בסמוך לדירת התובעת, התקנת מזגנים וכו'.

בסופו של יום מצאה כב' המפקחת לקבל אך ורק את תביעת האם בנוגע לדרישתה להסיט את הארובה אותה התקין המבקש, למרחק של 5 מטרים מהקיר הגובל בין שתי הדירות.

במסגרת החלטה זו נדרשה המפקחת גם ליחסי הצדדים לעוינות ביניהם ולהכבדה שמוצאים הללו להכביד זה על חיי זה (ראה פסקה 1 לפסק הדין וכן פסקה 12).

עוד קבעה המפקחת "כאשר מדובר בחצר משותפת ראוי ונכון שהצדדים יעשו שימוש בחצר בתיאום אחד עם השני ולא באופן מתגרה ומתנגח...." (פסקה 26 לפסק הדין).

הליך נוסף הנוגע לרכוש המשותף מתנהל בין הצדדים בבימ"ש זה בפניי כב' השופטת נאשף אבו אחמד.

כמו כן בתאריך 28.10.13 הוגשה תובענה נוספת על ידי המבקש ורעייתו כנגד אמו של המשיב לבית משפט השלום בנצרת. במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות למפקחת על רישום המקרקעין לתקן את רישום צו הבית המשותף, בנימוק שאינו משקף הלכה למעשה את החלוקה אשר נתהוותה בשטח הבניין עם חלוף הזמן. 

תובענה זו, כמו גם ההליך הנוסף בבית משפט זה, עדיין תלויים ועומדים.

ואלה טענות המבקש :

ביום 29.9.13, הגיש המבקש בקשה במעמד צד אחד למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בנימוק כי המשיב זרק עליו קרש ופגע בבטנו,  וכתוצאה מכך נגרמה לו חבלה.

לדבריו, מעשה זה של המשיב נעשה משום שהמבקש צילם אותו מפר צו שניתן ע"י ביהמ"ש, ולאחר שהמבקש פנה למשיב בבקשה שלא להשליך קרשים בסמוך לחלון חדר הילדים, מעשה שיש עמו מטרד.

המבקש פנה בגין מעשהו של המשיב למשטרת ישראל, ואף נזקק לטיפול רפואי.

באותו מעמד נעתרה הבקשה. כנגד המשיב ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת, תוך הרחקתו מהחצר המשותפת ואיסור על הימצאותו בכניסת ביתו של המבקש. הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

במועד הדיון הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיב, אולם בהעדר מסירה לצד שכנגד ביהמ"ש הודיע למשיב כי יתעלם ממנה וטענותיו לגוף ההליך נשמעו בעל פה.