שבת נ' נעלי גזית-קיי-בי שיווק נעליים בע"מ

פסק דין

התובעת רכשה זוג נעליים אצל הנתבעת בסכום של 150 ₪. הנעליים נקרעו כחודשיים בלבד לאחר השימוש.

אין ספק שבמקרה כזה ראויה התובעת כי הנתבעת תפצה אותה.

כמו כן, כיוון שהנעליים נקרעו כחודשיים בלבד לאחר הרכישה, קשה לי לקבל את טענת הנתבעת כי היא יצאה ידי חובתה בתיקון הנעליים.

דומני כי במקרה כזה היה ראוי לה לנתבעת לאפשר לתובעת לקבל זוג אחר תחת זוג הנעליים שנקרעו.

איש מטעם הנתבעת לא התייצב לדיון על אף שהוגש כתב הגנה, ומכאן כי הנתבעת ידעה על הדיון.

במקרה כזה, לכאורה, זכאית התובעת לקבל פסק דין לטובתה, אולם גם בהעדר הנתבעת מצווה אני לבחון את התביעה לגופה, ובמקרה דנן הגעתי למסקנה כי התביעה מופרזת ומופרכת.

כאמור לעיל, ערך הנעליים הוא 150 ₪. התובעת טוענת כי נגרמה לה עוגמת נפש בעת שהנעליים נקרעו בעת ההליכה.

אכן אני מקבלת את הטענה שאירוע כזה כרוך באי נוחות, אולם מכאן ועד לסכום התביעה המרחק רב.

טוב היתה עושה התובעת אם היתה הולכת ורוכשת לעצמה זוג נעליים במקום אלה שנקרעו ובכך מקטינה את נזקיה וסכום התביעה היה מגיע בפרופורציה לנזק הריאלי שנגרם לתובעת – ערך הנעליים בתוספת סמלית של פיצוי, ותו לא.

התובעת טוענת שהיא פנתה פעמים רבות לנתבעת ונענתה בצורה בלתי הולמת ולא קיבלה כל שירות ראוי.

הנעליים נרכשו בחודש אוגוסט ורק בנובמבר הסכימה הנתבעת לתקנן.

כמו כן, טוענת התובעת כי עד היום לא קיבלה את הנעליים בחזרה.

הנתבעת מאשרת כי קיבלה את הנעליים על מנת לתקנן, וטוענת כי התובעת יכולה לבוא ולקבלן כשהן מתוקנות.

אני מקבלת את גירסת התובעת כי התנהגותה של הנתבעת היתה בלתי ראויה בנסיבות.

כבר הערתי לעיל שטוב היתה עושה הנתבעת אם היתה נותנת לתובעת נעליים חדשות, ובכל מקרה ראוי היה שהיתה מקבלת את הנעליים לתיקון מיד לכשפנתה אליה התובעת.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כלהלן:

1.התובעת תוכל לקבל את הנעליים המתוקנות בכל עת אצל הנתבעת, כפי שמציעה הנתבעת בסעיף 4 לכתב ההגנה.

ככל שהנעליים אינן אצל הנתבעת – אני מורה לנתבעת לפצות את התובעת בסך של 150 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.8.09 ועד ליום התשלום בפועל.

2.הנתבעת תוסיף ותפצה את התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך של 750 ₪. הסכום כולל את הוצאות ההליך דנן. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.