שבתאי נ' הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 25/11/09, המאשר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים במהלך הדיון.

2.התובעים רכשו מהנתבעת חבילת טריפל הכוללת כבלים, אינטרנט וטלפון, לטענתם בעלות של 319 ₪ לחודש. כעבור מספר חודשים גילו לטענתם, כי הנתבעת מחייבת אותם בסכומים גבוהים מהמוסכם. התובעים ביקשו להתנתק מהנתבעת וכן להשיב להם את קו הטלפון שמספרו היה בשימושם עוד מהתקופה בה היו לקוחות "בזק". קו הטלפון מזוהה עם העסק המנוהל על ידי התובע ואי השבתו מסב לו נזקים כבדים.

התובעים עתרו לסעדים לפיהם הנתבעת תשיב להם את כל הסכומים שגבתה ביתר, תמחק חוב שכביכול הצטבר אצלה לחובת התובעים ותשיב לתובעים את קו הטלפון. כמו כן עתרו לחייב את הנתבעת לפצות את התובע על עוגמת הנפש שנגרמה לו, פגיעה בעבודה והוצאות נלוות.

3.בבקשתם לביטול פסק הדין טוענים המבקשים, כי בפסק הדין נפלה טעות והמבקשים לא הבינו את תוכנו. הצדדים הגיעו להסכמה רק ביחס לחלק מהסעדים שנתבעו, הסעד החשוב ביותר, הינו שחרור מספר הטלפון שהנתבעת החזיקה בו, ואשר פגעה בפרנסתם של התובעים. פסק הדין הופר ע"י הנתבעת ולא כובד על ידה אלא לאחר מספר פניות.

הואיל ובית המשפט לא התייחס לכל הסעדים אשר נכללו בכתב התביעה, מן הדין לבטל את פסק הדין.

למען הזהירות טוענים המבקשים, כי על בית המשפט לראות בפסק הדין כפסק דין חלקי, הואיל והסכמת הצדדים התייחסה אך לאחד הסעדים המבוקשים.

מבוקש להורות על ביטול פסק הדין וזימון הצדדים ל"משפט חוזר".

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המחלוקת בין הצדדים נדונה והוכרעה במסגרת פסק הדין. בהתאם לפסק הדין פעלה המשיבה לביטול חוב המבקשים כלפיה בסך 257 ₪. המבקשים מבקשים פעם נוספת לפתוח את פסק הדין לדיון מחודש בניגוד לדין ובניגוד לעקרון סופיות הדיון.

נטען בנוסף, כי התובעים הגישו בעבר תביעה נוספת באותו ענין, תביעה אשר נמחקה בשל מעשה בית דין נוכח פסק הדין בתיק זה.

למבקשים עמדה האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ומשלא עשו כן, אין להם אלא להלין על עצמם.

דיון.

5.פסק דין שניתן במעמד שני הצדדים, אינו ניתן לביטול בדרך המבוקשת. תקנות סדרי הדין מאפשרות הגשת בקשה לביטול פסק דין, אם הוא ניתן במעמד צד אחד, וגם זאת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. לא זה המקרה שבפני.

6.בפסק דין בהסכמה ממוזגות שתי תכונות, של הסכם ושל פסק דין. בעל דין הרוצה לבטל פסק דין שניתן בהסכמה, בעילה של פגם בהסכם המונח ביסוד פסק הדין, עליו להגיש תביעה נפרדת על כך. לא ניתן לעתור לביטול פסק הדין, בדרך של בקשה לביטולו באותו תיק בו ניתן פסק הדין. מנגד, אם נפל פגם בפסק הדין, כפי שטוענים המבקשים, הדרך להשיג עליו הינו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

די בכך כדי לדחות את הבקשה.

7.גם אילו נהגתי לפנים משורת הדין, תוך התעלמות מתקנות סדרי הדין, לאור העובדה שבית משפט לתביעות קטנות רשאי לחרוג מהם, דין הבקשה להדחות לגופה.

8.על פי דיני החוזים, אם פסק הדין יבוטל, חלה חובת ההשבה. במקרה כזה, על המבקשים להחזיר למשיבה את קו הטלפון שקיבלו על פי ההסכם. ברי, שהמבקשים אינם מעוניינים להחזיר את הקו. עיקר תביעתם היתה להשבת קו הטלפון אשר לטענת המבקש היה הסעד החשוב ביותר. המבקשים הגישו את תביעתם הנוספת לקבלת הסעדים הכספיים, רק לאחר שהנתבעת קיימה חלקה עפ"י ההסכם, החזירה למבקשים את קו הטלפון ומחקה את חובם של המבקשים אצלה. במלים אחרות, המבקשים מבקשים "לאכול את העוגה ולהותירה שלמה".

9.המבקשים טוענים, כי בית המשפט טעה כאשר התייחס רק לחלק מהסעדים הנתבעים וכי הם לא הבינו את משמעות פסק הדין.

לענין הטעות של בית המשפט, הפרוטוקול אינו משקף את כל מהלך הדיון הבלתי פורמלי אשר קדם להסכם הפשרה. בין היתר, תשומת ליבם של התובעים הופנתה לעובדה, שכתב התביעה אינו מפורט דיו ביחס לרכיבי התביעה והסעדים המבוקשים. כך למשל, לא הונחה כל תשתית חשבונאית בדבר הסכום בו חויבו התובעים ביתר לטענתם, וכיצד חושב סכום זה על ידם. כפועל יוצא, לא ניתן היה לדון עניינית בתביעה, מבלי שיוגש כתב תביעה מתוקן, הכרוך בקיום דיון נוסף ובהגשת כתב הגנה מתוקן. אלה היו כרוכים בהטלת הוצאות על התובעים.

יתירה מכך, המבקשים עתרו לסעד של צו עשה, להורות לנתבעת להשיב להם את קו הטלפון, סעד שאינו בסמכותו של בית משפט לתביעת קטנות. לולא התיק היה מסתיים בהסכם פשרה, סעד זה היה נמחק, או שהתיק היה מועבר לבית משפט שלום, דבר שלבטח היה מכביד על המבקשים.