שבקס נ' בית היתומים ציון בלומנטל ירושלים

פסק דין

הנתבעת הנה עמותה המפעילה פנימייה בה שוהים ולומדים ילדים ונערים (בנים בלבד), כולל בעלי צרכים מיוחדים. במסגרת הפנימייה פועלות ארבע מסגרות שונות: הפנימייה בלומנטל (לילדים בגילאים 4-7), שתי מסגרות לחינוך על יסודי (מתוכן אחת מקצועית והשנייה תורנית) ומסגרת תורנית.

התובע, מר דניאל שבקס (להלן: "התובע"), הועסק אצל הנתבעת כמורה למקצועות חול וכן כאחראי על חוגים ופעילויות שהתקיימו אחר הצהריים (לרבות ימי סיור ופעילויות התנדבותיות) בנתבעת. בנוסף לתפקידים אלה, שימש התובע החל מחודש 09/06, כמחנך כיתה במסגרת ישיבת "שיבתי" המופעלת על ידי הנתבעת.

לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים הגיש התובע (ביום 14.12.09) תביעה זו להפרשי שכר, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, גמול בעד עבודה ביום המנוחה השבועי, הפרשים בגין הפרשה לגמל בחסר, השבת סכומים שנוכו מהשכר, דמי נסיעות והפרשי פיצויי פיטורין. כן עתר התובע לצו המורה לנתבעת לשחרר את כספי הפיצויים שהופרשו עבורו למגדל חברה לביטוח בע"מ.

הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את זכאות התובע לסעדים שנתבעו על ידו בכתב התביעה.

העובדות

התובע הועסק אצל הנתבעת החל מחודש 9/05 ועד לחודש 08/09.

בין הצדדים נחתמו שני הסכמי עבודה שהסדירו את תנאי עבודתו של התובע.

הסכם העבודה הראשון התייחס לתקופת עבודתו של התובע מיום 6.9.05 ועד סוף שנת הלימודים תשס"ו (ת/2 לכתב התביעה, ולהלן: "הסכם העבודה הראשון" או "ההסכם הראשון"). בתקופה בה חל הסכם העבודה הראשון (להלן: "התקופה הראשונה") הועסק התובע בתפקיד מורה למקצועות חול וכן כאחראי על החוגים והפעילויות המתקיימים אצל הנתבעת בשעות אחר הצהריים (כגון: ספורט, מחשבים ואלקטרוניקה). בנוסף לכך, ליווה התובע תלמידים בימי סיור והתנדבות שהתקיימו מחוץ לשטח הנתבעת (כגון: ביקור במוזיאון או פעילות התנדבותית בעזר מציון). בגין עבודתו של התובע כמורה למקצועות חול שולם לתובע שכר חודשי בסך 1,700 ₪. בגין עבודתו כאחראי על חוגים ופעילויות אחר הצהריים (לרבות ליווי והתנדבות) שולם לתובע שכר שעתי בסך 35 ₪.

התובע לימד את מקצועות החול בימים א'-ה', לאחר שעת ארוחת הצהריים, בין השעות 14:30- 16:30 (עדות הרב אברהם ברוך רקובסקי מטעם הנתבעת (להלן: "הרב רקובסקי") המקובלת עלינו וסעיף 4 להסכם העבודה הראשון).

מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי התובע עבד כאחראי על החוגים ופעילויות אחר הצהריים, בימים א'-ה' בין השעות 17:00- 19:00.

בסיום שנת הלימודים תשס"ו נחתם עם התובע הסכם עבודה נוסף מיום יב' באלול תשס"ו (5.9.06) למשך שנת הלימודים תשס"ז (ת/3 לכתב התביעה, להלן: "הסכם העבודה השני" או "ההסכם השני"). בהסכם קיימת הוראה לפיה ניתן להאריך את ההסכם לשנים נוספות- שנה בכל פעם.

בהתאם להוראות הסכם העבודה השני הועסק התובע בשעות הבוקר כמחנך כיתה במסגרת ישיבת "שיבתי" המופעלת על ידי הנתבעת. זאת, בנוסף לתפקידיו כמורה למקצועות חול ואחראי על החוגים ופעילויות אחר הצהריים. כן נדרש התובע להשתתף בסבב תורנות שבת (בו השתתפו גם הממונה הישיר של התובע, הרב חיים פרל והרב ארגמן שהועסקו אף הם כמחנכים).

התובע עבד כמחנך כיתה בימים א'-ה' משעה 9:10 עד לאחר סיום תפילת מנחה (על פי העדויות שהובאו בפנינו, תפילת מנחה התקיימה בדרך כלל בין השעות 13:00-13:30). ביום ו' הלימודים הסתיימו בשעה 11:00 בחורף, או ב-12:00 בקיץ.

שכרו המוסכם של התובע על פי הסכם העבודה השני היה שכר חודשי בסך 9,000 ₪ נטו. בנוסף, הוסכם בין הצדדים כי "המעסיק יפתח לעובד קרן פנסיה, באופן שהמעסיק יפריש 5% מהשכר והעובד יפריש 5% מהשכר..". הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה אם שיעור ההפרשות המוסכם הינו מגובה שכר הנטו או הברוטו ואם משמעות ההסכמה בדבר תשלום שכרו של התובע בערכי נטו הנה כי על הנתבעת לשלם גם את חלקו של התובע בהפרשות.

התובע למד בקורס הסמכה להוראה (כולל התמחות בחינוך מיוחד) במכון רות בשנות הלימודים תשס"ז -תשס"ח. הלימודים התקיימו פעמיים בשבוע החל משעה 18:00. אין מחלוקת שהתובע נעדר מעבודתו לצורך לימודיו, מבלי שנפגע שכרו.

אין מחלוקת שבמשך תקופת עבודתו למד התובע בישיבת "חברון" שבשכונת גאולה בירושלים.

בחודש 07/08 התקיימה שיחה בין התובע למנהלו הישיר, הרב חיים פרל, בה הודע לתובע על החלטת הנתבעת שלא להמשיך להעסיקו בשנת הלימודים תשס"ט בתפקיד אחראי על החוגים ופעילויות אחר הצהריים ולהפחית את שכרו בהתאם. מקובלת עלינו עדותו של הרב רקובסקי לפיה ההחלטה התקבלה על רקע היעדרויותיו של התובע מעבודתו בשעות אחר הצהריים שבהן היה עליו להיות נוכח בנתבעת, בשל לימודיו במכון רות ובישיבת חברון.

אין מחלוקת שבתחילת שנת הלימודים תשס"ט (מחודש 09/08) חדל התובע מלמלא תפקיד של אחראי על החוגים ופעילויות אחר הצהריים בנתבעת. עם זאת, שכרו של התובע הופחת בפועל מחודש 10/08 (לטענת הנתבעת המקובלת עלינו, ההפחתה נעשתה רק בחודש 10/08 בשל התחשבותה בתובע ובתקופת החגים).

בין הצדדים התקיים דין ודברים המלווה בחליפת מכתבים בעניין ההפחתה משכרו של התובע וכן בעניין חוב נטען של התובע לנתבעת (בסך 14,870.15 ₪) שנבע, לטענת הנתבעת, מטעות שחלה בביצוע ההפרשות הפנסיוניות משכרו ברוטו של התובע במקום משכרו נטו המוסכם. לטענת הנתבעת, הטעות התגלתה בחודש 06/08. החל מחודש 10/08 בוצעו ההפרשות הפנסיוניות משכרו הנטו של התובע.