כב' השופטת דליה גנות:
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בעבירות של נסיון לרצח - עבירה לפי סעיף 305(1)
לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "
החוק"); חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק ונשיאת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק.
כתב האישום
2. מכתב האישום המתוקן בשנית עולה, כי בתקופה הרלבנטית היה הנאשם חבר של אלכסנדר אלקון (להלן: "
אלקון") ואלעד בן חיים (להלן: "
בן חיים").
כשבועיים לפני האירוע נשוא כתב האישום, התגלע סכסוך בין אלקון ובן חיים לבין פלוני בנוגע לרכישת קטנוע, והם דרשו מהנאשם לגשת ביחד איתם לפלוני, בכדי להתעמת עמו בנושא הקטנוע. הנאשם סירב להתלוות לחבריו, או אז נאמר לו על ידי בן חיים
"תשמור על התחת שלך".
בהמשך, במועד לא ידוע, בשעה 04:30 הגיעו אלקון ובן חיים יחד עם שלושה אנשים נוספים שאינם מוכרים לנאשם לשכונת מגוריו של הנאשם וביקשו שירד לשוחח עמם. לאחר הפצרות, ניאות הנאשם לרדת ולשוחח עם הבאים. במהלך השיחה דרש בן חיים מהנאשם לעמוד לצדו בסכסוך שניטש בין בן חיים לבין פלוני, אך הנאשם עמד בסירובו. או אז היכו בן חיים ואלקון את הנאשם מכות נמרצות בנוכחות שלושת האנשים הנוספים שהיו במקום, ואלקון אף ירק על הנאשם. בטרם עזבו את הנאשם לנפשו, אמר בן חיים לנאשם:
"יש לך שעתיים להתארגן ואני בא לפרק אותך". הנאשם שחש מאויים, פגוע ומושפל גמר אומר בליבו לרצוח את אלקון.
בתאריך 09.09.07 בסמוך לשעה 02:00 הודיע חברו של הנאשם (להלן: "
החבר") לנאשם, כי אלקון ובן חיים מבלים בפאב
"יילו בר" ברח' הרצל 8 בנתניה (להלן: "
הפאב"). הנאשם נטל אקדח 9 מ"מ (להלן: "
האקדח") אותו החזיק ברשותו כ-4 חודשים ללא רשיון, ובו מחסנית שהכילה 10 כדורים לרבות כדורים מסוג "דום-דום", התקשר לחבר אחר (להלן: "
האחר"), אסף אותו בקטנועו, והשניים נסעו לקירבת הפאב והמתינו במרחק של כ-500 מ' מהפאב בסמוך לתחנת מוניות.
בסמוך לשעה 03:16 ובשעה 03:20 התקשר החבר לנאשם להודיע לו, כי אלקון ובן חיים יצאו מהפאב. למשמע ההודעה, התקרבו הנאשם והאחר אל איזור הפאב בעוד האחר נוהג בקטנוע עם אורות כבויים והנאשם יושב מאחוריו. כשהגיעו השניים אל הזירה, האט האחר את מהירות הקטנוע, והנאשם שלף את האקדח, ובעודו יושב על הקטנוע רוקן את המחסנית וירה 8 כדורים לעברו של אלקון, במטרה לרצוח אותו, ו-2 כדורים לעברו של בן חיים. מייד לאחר מכן ברחו הנאשם והאחר עם הקטנוע. לאחר מכן שרפו הנאשם והאחר את בגדיהם. הנאשם זרק את הקסדה שחבש, החביא את האקדח ולמחרת מכר את האופנוע.
כתוצאה מהירי, נפצע אלקון פציעה קשה בחזהו, ובן חיים נפצע ברגלו השמאלית.
3. בישיבת בית המשפט מיום 08.07.08 הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון בגידרו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, ובאשר לעונש הובהר, כי במסגרת הסדר הטיעון תעתור התביעה לעונש של 8 שנות מאסר בצירוף מאסר על תנאי, ואילו ההגנה תעתור לעונש של 5 שנות מאסר בצירוף מאסר על תנאי. כמו כן הוסכם על קבלת תסקיר שירות המבחן.
תסקיר שירות המבחן
4. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן 24 שנים, רווק ובן למשפחה שמנתה בעבר 8 נפשות. הוריו התגרשו בהיותו בן 5 שנים, ושנה לאחר מכן נפטר אביו שהיה בעל מפעל יהלומים. הנאשם תיאר את מות אביו כאובדן טראומתי שנצרב בזכרונו, הן בשל חוויות ילדות משמעותיות שחווה עמו, והן בשל הפתאומיות בה נפטר האב. לאחר פטירת האב, נסעה האם לצרפת למשך 3 שנים, והנאשם תיאר את ההלם שאחז בו בשל נטישתה, והעברתו למשפחה אומנת עד חזרת האם. כיום סובלת האם מבעיות נפשיות ומתקימת מקיצבת הביטוח הלאומי.
אחד מאחי הנאשם הסתבך בפלילים ואף ריצה תקופת מאסר. אח אחר נהרג בתאונת דרכים באוסטרליה לפני שנתיים, והנאשם תיאר תופעות פוסט-טראומתיות שמלוות אותו מאז מות אחיו.
הנאשם בוגר 9 שנות לימוד, לא שירת בצה"ל עקב מעורבותו בפלילים. בשנת 1998 הופנה לראשונה לשירות המבחן לנוער והועמד למבחן, ובשנת 2005 הופנה לשירות המבחן למבוגרים בשל עבירות רכוש בהן הסתבך. באותה תקופה אושפז הנאשם במחלקה פסיכיאטרית סגורה למשך חודש ימים.
באבחון שנערך לאחר מכן, התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם השקיע מאמצים בנסיון לשקם את חייו במישורים הנפשיים, התעסוקתיים והתפקודיים, והשירות המליץ על העמדתו בפיקוח תוך הארכת עונש מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו. התסקיר מציין, כי באותה תקופה נהרג אחיו באוסטרליה, וחרף זאת עשה הנאשם מאמץ לשמור על תפקוד יציב.
באוגוסט 2006 אושפז הנאשם פעם נוספת במחלקה פסיכיאטרית סגורה, ובשנת 2007 הומלץ פעם נוספת להעמידו בפיקוח. במהלך תקופת המבחן עבר הנאשם את העבירות נשוא גזר דין זה.
קצינת המבחן מציינת, כי כיום מתאר הנאשם מצב רגשי ירוד, ומשחזר בכאב את אובדנם של אביו ואחיו. הנאשם ציין, כי הוא נמצא מזה כ-7 חודשים בתהליך של חזרה בתשובה.
הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו, אולם ציין כי לא התכוון לרצוח את אלקון, אלא להרתיעו ולהפחידו, מאחר שהוא עצמו היה מבוהל ומפוחד מאיומו של אלקון לרצוח אותו. הנאשם ציין כי הוא מתחרט על מעשיו, וכי פעל מתוך פחד, חרדה, תחושת איום קיומי, ותחושת איום על כבודו ומעמדו בתת התרבות העבריינית. קצינת המבחן הגיעה למסקנה, כי מדובר באירוע מתוכנן שהיה מאחוריו שיקול דעת וחשיבה קפדנית על הפרטים, ולא ברור האם דבריו אודות העדר כוונת רצח הינם כנים. הנאשם הראה גילויי אמפתיה כלפי הקורבן, וגילה ענין בפציעתו ובאופן החלמתו.
לסיכום קובעת קצינת המבחן, כי מדובר בבחור שבבסיס אישיותו קיימים חלקים רגישים, וכי התפתחותו הראשונית היתה תקינה ונורמטיבית, אולם המציאות הקשה עמה החל להתמודד בגיל 5: פרידת הוריו, מות אביו, נטישת אמו, מות אחיו בתאונה והמעבר למשפחת אומנה ולפנימיות, גרמו לפגיעה רגשית ונפשית עמוקה, אובדן האמון בדמויות מבוגרות, פיתוח נטייה חשדנית כלפי העולם, ופיתוח דפוסי התנהגות אנטי-סוציאלים. שירות המבחן המליץ על המשך טיפול רגשי ונפשי.
טיעוני התביעה
5. התביעה הציגה את הסדר הטיעון בגידרו הוסכם על טווח ענישה כאשר הרף העליון יעמוד על 8 שנות מאסר, והרף התחתון יעמוד על 5 שנות מאסר. התביעה הבהירה, כי הסכימה להסדר זה בעיקר בשל נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן וחוות הדעת הפסיכיאטרית, והדגיש את חומרת המעשים בהם הודה הנאשם.
עוד הבהיר התובע, כי טווח הענישה המוצע מהווה את האיזון הראוי בין חומרת העבירות בהן הודה הנאשם, לבין נסיבות חייו הקשות.