שביט נ' קייטרינג כיפת הזהב

החלטה

1.המבקשת הגישה בקשה ביום 14/2/10, להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 20/7/10.

2.ביום 20/7/10 ניתן פסק דין ולפיו התביעה נמחקה.

3.ביום 27/6/10 התנהל דיון בתביעת התובעת, כאשר במהלכן קבעתי כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ ובהחלטה בסוף הדיון קבעתי כי ב"כ הנתבעת תעביר עותק מההמחאה (שהיתה במחלוקת היכן הופקדה) לידי ב"כ התובעת, וב"כ התובעת ישיב תוך שלושה ימים האם בכוונתו להמשיך לנהל את ההליך והעדר התייחסות תוך המועד שנקבע יחשב כהסכמה למחיקת התביעה.

4.ביום 12/7/10 הגישה ב"כ הנתבעת את עותק ההמחאות שנפדו על ידי התובעת בחודשים יוני ויולי 2008.

5.משלא ניתנה כל הודעה מטעם ב"כ התובעת, התביעה נמחקה ביום 20/7/10 ללא צו להוצאות, גפי שקבעתי בהחלטה בדיון, שהעדר התייחסות תוך שלושה ימים ייחשב כהסכמה למחיקת התביעה.

6.בבקשת ב"כ התובעת מיום 14/2/11 הוא ביקש להאריך המועד להגיש בקשה לביטול פסק הדין מאחר ולדבריו, התברר שהתובעת לא קיבלה את שכר חודש מאי ולא כפי שנטען קודם לכן מתוך טעות של בא כוחה הקודם בדיון, ובכתב ההתביעה, עת טען שלא קיבלה את שכר חודש יוני. כן מתאר ב"כ המבקשת כי לאחר פסק הדין פנתה המבקשת ללשכה לסיוע משפטי, (אשר ב"כ הקודם מונה ע"י הלשכה לסיוע משפטי) לטענת ב"כ המבקשת ביום 31/1/11, התיק הועבר אליו מהלשכה לסיוע משפטי ולכן העיכוב בבקשה.

7.המשיבה מתנגדת לבקשה הן לגופו של עניין והן מאחר והבקשה הוגשה באיחור של למעלה מ- 7 חודשים.

8.לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. פסק הדין ניתן בחודש יולי 2010, התובעת היתה מיוצגת והבקשה לביטול פסק הדין מחמת טעות של בא כוחה לשעבר, כ- 7 חודשים לאחר מתן פסק הדין, פוגעת בעקרון סופיות הדיון והאינטרסים הקשורים בו.

9.כמו כן, גם לגופו של עניין, מכתב התביעה עצמו בסעיף 10, נכתב על ידי ב"כ התובעת כי לא קיבלה את שכר חודש יוני 2008 ולא את חודש מאי שלגביו טענה שלא קיבלה סך של 740 ₪ בלבד.

10.לאור האמור, הבקשה נדחית. מאחר והמבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי אסתפק בפסיקת הוצאות ושכ"ט בסך 1,000 ₪ בלבד אשר ישולמו לנתבעת תוך 60 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

11.המזכירות תעביר ההחלטה עוד היום לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"א, 27 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.