עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
46544-02-11
30/07/2012
|
בפני השופט:
יצחק כהן
|
| - נגד - |
התובע:
1. ארגיל חפירות בע"מ
2. מחצבות ציפורי בע"מ
3. נוריס לפיתוח והובלות בע"מ
|
הנתבע:
עיריית נצרת עילית
|
| פסק-דין |
בפני עתירה מנהלית המופנית נגד דרישה לתשלום ארנונה ששלחה המשיבה לעותרות (להלן: "דרישת התשלום") בגין אחזקתם בשטח הממוקם באזור התעשייה ציפורית.
העובדות הרלוונטיות לדיון:
- המשיבה הינה רשות מקומית, הפועלת מכוח פקודת העיריות (נוסח חדש).
- העותרת 3 (להלן: "נוריס"), חברה פרטית אשר זכתה במכרז ממשלתי לפיתוח והקמת המחנה הצבאי ציפורית, מחנה המצוי בתחומה של המשיבה. נוריס נדרשה לסלק ממתחם המחנה כמויות גדולות של פסולת חציבה כאשר הותר לה למוכרו ולשווקו לצדדים שלישיים.
- נוריס התקשרה עם חברה פרטית נוספת - העותרת 1 (להלן: "ארגיל") לביצוע עבודות המכרז.
- ארגיל התקשרה עם חברה פרטית שלישית - העותרת 2 (להלן: "מחצבות ציפורי"), לשם ביצוע חלק מעבודות המכרז.
- ביום 05.01.2011 התקבלה דרישה לתשלום ארנונה מאת המשיבה בסך 14,409,263 ש"ח, לטענת העותרות, דרישה נטולת פירוט לעניין המקרקעין נשוא החיוב, מהות השימוש ותקופת החיוב (להלן: "דרישת הארנונה").
טענות העותרות:
- לנטען ע"י העותרות, בהיותן קבלן מבצע של עבודות הבינוי במחנה ציפורית, אין הן ברות חיוב בארנונה בקשר לאתר זה, כולו או חלקו. ניסיונה של המשיבה לגביית ארנונה בנסיבות אלה, פסול מעיקרו באשר השטח הינו ברשות מערכת הביטחון.
העובדה כי חלק מעודפי החפירה נמכרו (בהתאם להרשאה מאת המזמין), אינה מקנה סמכות להטלת ארנונה ויהיה זה "חידוש גדול" בדיני הארנונה אם "פעילות מסחרית" תהווה תבחין להטלת או שלילת חיוב ארנונה.
באם ניתן היה לחייב קבלן מבצע בסכומי ארנונה מעין אלה, התוצאה היא הכפלות העליות למדינה ולכל מזמין אחר והפיכתן בלתי כדאיות מבחינה כלכלית.
זאת ועוד, עפ"י כל הפסיקה הנוהגת, לרבות מבחן הפונקציונאליות, קבלת טופס 4 וכו', לא מתקיים הרציונאל הבסיסי שבהטלת ארנונה בפרט כאשר לא נמצא בצו הארנונה הוראה או סיווג מתאים לחיוב כאמור.
- בדרישת הארנונה צרפה המשיבה את העותרת מס' 3, חב' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, אשר שמשה במסגרת הפרויקט כקבלן ראשי אך מעולם לא החזיקה במקרקעין. נוריס מעולם לא קיבלה שומת ארנונה ביחס למקרקעין ואין לה נגיעה למחלוקת.
- עוד נטען למניעות - המשיבה עצמה טענה במסגרת דיון בת.א 3216/05 ובע"א 2617/00 כי העותרות הן "קבלן מבצע" של העבודות וכי אתר ביצוע העבודות אינו נכס בר חיוב בארנונה. פינוי עודפי החפירה הם לב ליבה של עבודת בניית המחנה הצבאי, כאשר המשיבה עצמה טענה בהליכים אלה שלא יגיעו לה תשלומי ארנונה, אלא לאחר השלמת בניית המחנה הצבאי.
- נטען כי המשיבה נמנעה במפגיע מהגדרת "הנכס" נשוא החיוב. אין חולק כי "מפעל עתיר שטח" הוא שטח בן 400 דונם לפחות, העותרות טוענות כי גודל השטח הרלוונטי הוא 362 דונם, נסחי רישום המקרקעין מעידים על חלקה בגודל 776 דונם ואם כן, לא ברור מניין קביעת המשיבה כי מדובר בשטח של 362 דונם (ואף במסמך של ממ"י צוין כי השטח הרלוונטי הוא 10 דונם בלבד).
- נטען כי שטח הקרקע במחצבה הינו נרחב מאוד, כאשר בפועל מתקיימת חציבה בחלק מצומצם מאוד ולא בכלל המחצבה.
- מוסיפות העותרות ומציינות כי גם בעבר העלתה המשיבה דרישה דומה כלפי המשיבים, בעטיה של דרישה זו הוגשה עת"מ 1046/06, אשר נמחקה לאחר שהעירייה חזרה בה מדרישתה.
- לחלופין, טוענות המשיבות כי מאחר ואתר ביצוע העבודות הנו "קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח", על כן, שיעור הארנונה החל הוא 1700 ש"ח לשנה או לחלופין יש להורות כי 80% מהאתר משמש כ"רחוב", ועל כן יש לפטור שטח זה מתשלום הארנונה.
- בסיום השלמת טיעוני העותרות הן מציינות כי בהתאם לנסחי רישום המקרקעין, ה"נכס" מצוי בתחום שיפוטה של המועצה המקומית משהד ולא בתחומי המשיבה.
טענות המשיבה:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת