ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
14848-06-11
10/10/2011
|
בפני השופט:
ורדה פלאוט
|
| - נגד - |
התובע:
יוסף שאהינו
|
הנתבע:
1. עדן תעשיות חלבה
2. טחינה
3. ממתקים ומזון (1992) בע"מ
4. עוזי שהינו (פורמלי)
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפני ערעור על פסק דין (חלקי, אשר הוכתר בכותרת "החלטה") שניתן ע"י בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ס. קולנדר-אברמוביץ) ביום 26.05.11, הקובע (בסעיף 5): "משהסכימו הצדדים למנגנון כפי שפורט לעיל ולאור תוצאת הבדיקה יש מקום לקבל התביעה" (נקבע המשך לשמיעת טענות הצדדים לעניין ההוצאות, כאמור בסע' 5 להחלטה, והסכום לתשלום, כאמור בעמ' 2 שורה 16 בפרוטוקול הדיון מיום 09.02.11).
אין חולק כי בדיון שנערך ביום 09.02.11 הסכימו הצדדים כי תערך בדיקת פוליגרף אשר תוצאותיה יכריעו את גורל התביעה, וזאת לנוכח המחלוקת העובדתית שהיתה בין הצדדים בשאלה האם המערער (הנתבע 2) הסכים לערוב לחובות בנו - הנתבע 1. וכך ניסח בימ"ש קמא את הסכמת הצדדים:
"אנו מסכימים שתוצאות הפוליגרף הינן מכריעות וכי התובע ישא בעלות שתי הבדיקות גם יחד.
השאלות שישאל נציג התובעת (המשיבה ו.פ) הם:
1. אם שוחחת עם הנתבע 2 בטלפון כאשר הבן הגיע יחד עם אשתו כדי לחדש את הפעילות?
2. האם נתבע 2 אמר לך בטלפון שהוא ערב לכל חובות הבן בכל הנוגע לסחורות ממך?
השאלות שישאל הנתבע 2 הן:
1. האם שוחחת עם ירון בטלפון במהלך פגישה שהיתה לבן שלך אצל ירון?
2. האם אמרת לירון באותה שיחה כי אתה תהיה ערב לכל חובות הבן כאשר יקבל סחורה כעת מירון".
להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה והצדדים הופנו למכון הישראלי לפוליגרף (להלן "המומחה").
ביום 07.03.11 הוגשה חוות דעת המומחה, לפיה אובחן נציג המשיבה כדובר אמת, ואילו המערער אובחן כדובר שקר.
טען המערער בפני בימ"ש קמא כי אין להתחשב בבדיקת הפוליגרף ובחוות המומחה הן משום מצבו הפיזיולוגי, והן לנוכח ניסוח השאלות בעת הבדיקה, ניסוח שלא תאם את המוסכם בין הצדדים.
קביעת בימ"ש קמא-
בימ"ש קמא דחה את טענות המערער.
באשר למצבו הפיזי של המערער נקבע כי מצבו נבדק ונקבע ע"י המומחה כי אין מניעה לערוך לו בדיקת פוליגרף.
באשר לאופן ניסוח השאלות ע"י המומחה נקבע כי מדובר בשאלות "דומות עד מאד בעיקרן לשאלות שהוסכם בין הצדדים".
על כך הערעור שבפני.
לטענת המערער, סטה המומחה בשאלותיו את המערער באופן ניכר ומהותי מהשאלות עליהן הוסכם. כך, הוסכם כי המערער ישאל האם אמר בטלפון לנציג המשיבה "שהוא ערב לכל חובות הבן", ואילו המומחה שאל אותו "... האם זה נכון שיוסף אמר לך מילים שמשמעותן שהוא ערב לכל החובות של בנו" (ההדגשה שלי ו.פ). מטעים המערער וטוען כי התוספת "מילים שמשמעותן" אינה יכולה להיחשב כאמירה חד משמעית כי המערער אמר לו כי הוא ערב לחובות בנו, וכי למעשה בהבדל זה מתמצה מהות המחלוקת בין הצדדים.
עוד נטען כי המערער אינו כשיר להיבדק בפוליגרף, וכי עניין זה כלל לא עלה בחוות הדעת.