ר' נ' ויה גני אירועים בע"מ ואח'

בפני תביעה ע"ס 33,800 ₪, לפיצוי בגין כאב וסבל, אשר לטענת התובעת חוותה כתוצאה מנפילה וחבלה בגן האירועים שבבעלות הנתבעת 1, במהלך אירוע משפחתי בו נטלה חלק.

התובעת טענה, כי הנפילה אירעה כתוצאה מהתרשלות הנתבעת 1 או מי מטעמה וכי על כן יש לחייבה, יחד ולחוד עם החברה המבטחת אותה, הנתבעת 2, בגין נזקיה.

מנגד, הכחישו הנתבעות הן את עצם האירוע, הן את האחריות לו כמו גם את הנזקים שנתבעו והקשר הסיבתי בינם לבין האירוע.

בדיון שהתקיים בפני היום העידו התובעת ובעלה, מר אלי רם וכן מנהל הנתבעת 1. כמו כן, טען לפרוטוקול נציג הנתבעת 2.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (תשל"ז 1976), פסק הדין שלהלן יהיה מנומק באופן תמציתי.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל בחלקה. ואלו נימוקיי:

לשאלת עצם התרחשות האירוע – אני קובעת כי עלה בידי התובעת להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי הנפילה אכן אירעה אצל הנתבעת 1. התובעת העידה כי מעידתה וחבלתה, בפניה ובקרסולה, אירעו במהלך השתתפותה באירוע משפחתי אצל הנתבעת 1. עדותה חוזקה בעדות בעלה, וכן הוצגו בפני ביהמ"ש תמונות אשר צולמו במועד הרלוונטי להתרחשות האירוע (עפ"י תיעוד אלקטרוני בטלפון הנייד בו צולמו התמונות).

לשאלת האחריות – אני קובעת כי הוכחה, במאזן ההסתברויות, אחריותה של הנתבעת 1 לנפילה של התובעת ולחבלתה כתוצאה מכך. ואפרט:

התובעת העידה אודות נסיבות נפילתה – ולפי עדותה, נתקלה בשטח מוגבה (מעין קוביית אבן מכוסה ביריעות דשא סינטטי) אשר לא הייתה מוארת, שלא כמו "קוביות" אחרות באזור החופה ואשר התמזגה למראית עין עם פני הקרקע.

גם העד מטעם התובעת, בעלה, העיד כי הבחין ברעייתו כאשר היא מתקרבת אליו ומועדת וכי כאשר ניגש אליה הבחין כי נתקלה בשטח מוגבה.