רת"ק 62883-11-15 גרר פיק אפ בע"מ נ' זייפרט ואח'

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (השופטת תמר לוי יטח) מיום 16.11.15 לדחות את בקשת המבקשת לבטל את פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה ביום 11.6.15. המשיבים מתנגדים לבקשה.

בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט לערעורים לשקול את מידת התערבותו, ולהתערב רק כאשר קיימת טעות משפטית או עובדתית בולטת המצריכה התערבות, או כאשר השאלה המתעוררת חוזרת באופן קבוע בבית המשפט לתביעות קטנות וקיים צורך להכריע בה, כדי לא להנציח טעות – בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990), בר"ע (מחוזי י-ם) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר (ניתן ביום 9.12.2003), רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008); רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה.

במקרה שלפני, אין מדובר כלל בערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות, אלא בבקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית המשפט לתביעות קטנות, שתחום הערעור בה מצומצם יותר מערעור על פסק הדין.

המבקשת טענה בבקשתה בפני בית המשפט קמא (שגם אותה הגישה באיחור) שלא קיבלה הזמנה לדין. טענה זו נדחתה כבר בהחלטת בית המשפט לתביעות קטנות ביום 28.6.15, על פי אישור המסירה המצוי בתיק, אשר לא נסתר על ידי המבקשת. בצדק הפנתה המבקשת את טענותיה בפני בית המשפט לתביעות קטנות לביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט, המבוסס על מתן הסבר לאי הגשת הגנה ואי הופעה לדין ועל סיכויים טובים להגנתה של המבקשת. לטענת המבקשת, השאלה הראשונה משנית, ואילו השאלה השניה עיקרית, ודי בה להראות הגנה אפשרית, ולא די בכך שיראה שההגנה איתנה ובטוחה.

השופטת המלומדת שמעה ראיות בטענות הצדדים, עוד קודם לביטול פסק הדין. המבקשים לא צירפו לבקשתם מסמכים (כגון כתבי בי דין, ופרוטוקול), והבסיס להכרעה זו הוא החלטתה של השופטת. כעולה מהחלטה זו, מדובר במקרה בו ניצת רכב המשיבים פעמיים. בפעם הראשונה באחריות נתבעת אחרת, על ידי תיקון רשלני וכבלים של הרכב שלא היו מחוברים כראוי, ובפעם השניה, באחריות המבקשת, שגררה את הרכב לאחר שהעלה עשן וגרמה להצתה חוזרת של הרכב, בהדלקת המתנע, שהיתה נמנעת אילו דיווח מנהל המבקשת לעובד שגרר, שהרכב העלה עשן וצפוי להידלק שנית.

השופטת המלומדת שמעה את עדויות העדים, וקבעה מסקנותיה העובדתיות לפיהן. היא דחתה את עדות מנהל המבקשת, שלא היה נוכח באירוע. המבקשת לא הביאה את עדות הגורר כדי לתמוך בטענתה שלא סובב את המתנע. בנסיבות אלה, לא נותר אלא לאשר את טענת המשיבים, שהשריפה השניה אירעה בשל מעשי הגורר, שמצא את מפתח הרכב שהושאר לו והחל לגרור אותו, עד אשר הוצת בפעם השניה. אין מקום להתערב בקביעה העובדתית של בית המשפט קמא, שעל פי הראיות שהובאו בפניה, המבקשת אחראית לשריפה השניה, ועל כן אין למבקשת סיכויי הגנה טובים.

אני דוחה את טענת המבקשת, כאילו היה עליה בשלב זה, שבו שמעה את העדים, לקבוע רק שמדובר בהגנה אפשרית. בית המשפט לתביעות קטנות מצווה לנהל הליכים קצרים ולא פורמליים, והוא יכול לשמוע את הראיות גם במסגרת בקשה לביטול פסק הדין ולהחליט לפיהם. הכללים הנוגעים לביטול פסק דין בתביעה ק רגילה אינם חלים במלואם בתביעות קטנות.

משקבע את האחריות, פנה בית המשפט לבדיקת הנזק. הוא פטר את המבקשת מאחריות לתיקון הראשון ולשריפה הראשונה, וצמצם את אחריותה לשריפה השניה. בית המשפט לתביעות קטנות היה רשאי לקבוע שהרכב השרוף היה במצב של אובדן מלא על פי עדות המשיבים, ללא חוות דעת מומחה, ולפי מחירון לוי יצחק.

על פי כל האמור לעיל, אין הצדקה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. בהתחשב גם בהחלטתי מיום 7.2.16, ובתקנה 512 המפנה לתעריף המומלץ, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 4,680 ₪. המזכירות תעביר למשיבים סכום זה מתוך העירבון שהופקד ותחזיר את היתרה למבקשת.