רת"ק 46701-01-16 בוסקיס נ' אופטיקנה האופטיסטור הראשון בע"מ ואח'

1.בפניי בקשה למתן רשות לערער, על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופטת פנינה לוקיץ') בת"ק 53920-01-15 מיום 09/01/16, לפיו התקבלה באופן חלקי תביעת המבקשת לחיוב המשיבות בתשלום פיצוי בגין עסקה לרכישת משקפי מולטיפוקל. המשיבים חויבו לשלם למבקשת פיצוי בסך של 750 ₪ והוצאות משפט בסך של 300 ₪. בסך הכל חויבו המשיבים לשלם למבקשת סכום של 1050 ₪.

2.התשתית העובדתית אשר הביאה להגשת התביעה נשוא בקשת רשות הערעור, הינה בתמצית כדלקמן: ביום 07/12/14 הגיעה המבקשת לסניף אופטיקה בקריון על מנת להחליף עדשה במשקפיים קיימות המשמשות אותה לקריאה. במהלך הביקור בחנות, הציעה נציגת המשיב 1 למבקשת להתאים לה עדשות מולטיפוקל, שהיו באותה עת במחיר מבצע של 1,350 ₪ והמבקשת הסכימה לכך. בחלוף 8 ימים קיבלה המבקשת את המשקפיים, ועל אף ניסיונותיה להתרגל אליהם, היא מצאה אותם בלתי מתאימים עבורה והשימוש בהם גרם לה לטשטוש בראייה וכאבי ראש.

החל מיום 04/01/15 פנתה המבקשת למחלקת פניות הציבור של המשיבים. בעקבות פניותיה של המבקשת פנה אליה האופטומטריסט שעבד אצל המשיבים וביקש לעשות התאמה של המשקפיים, אולם, המבקשת לא הייתה מעוניינת בכך וביקשה את ביטול העסקה והשבת הכסף. משבקשתה של המבקשת לא נענתה על ידי המשיבים, הגישה המבקשת את תביעתה נשוא בקשת רשות הערעור.

3.המבקשת העמידה את תביעתה על סכום של 14,000 ₪ הכוללים החזר עלות רכישת משקפי מולטיפוקל בסכום של 1,350 ₪; עגמת נפש בסכום של 650 ₪ ופיצוי נוסף בגין הפגיעה בעבודתה של המבקשת כמורה בשיעורים פרטיים בשל אי התאמת המשקפיים.

4.בעקבות הגשת התביעה, הגישו המשיבים כתב הגנה, בו טענו, כי מאחר והמשקפיים בוצעו לפי התאמה אישית לא ניתן לבטל את העסקה. עוד טענו המשיבים, כי לאור טענות המבקשת, הוזמנה המבקשת לחנות לקבלת שירות המשך וכן הוסברו לה תנאי העסקה, לרבות האופציה לפצל את המשקפיים לשני זוגות, וזאת ללא עלות נוספת בשל אי התרגלות המבקשת לעדשות מולטיפוקל ואולם המבקשת סירבה להצעה.

5.ביום 23/11/15 התקיים דיון בפני בית משפט קמא, בו השלימו הצדדים את טיעוניהם. במסגרת הדיון התגלה, כי בחודש פברואר 2015 רכשה המבקשת משקפיים חדשות לקריאה מרשת אחרת, עבורם שילמה המבקשת סך של 808 ₪. בנוסף, הגישה המבקשת מסמכים שונים ובכלל זה מסמכים רפואיים, המעידים לדעתה על אי התאמת המשקפיים למצבה.

6.בפסק דינו שניתן ביום 09/01/16 קבע בית משפט קמא, כי המבקשת לא הביאה כל ראיה לכך שהמשקפיים שרכשה מהמשיבים אינם תואמים (או ניתנים להתאמה) לצרכיה. נקבע, כי עצם העובדה שהמבקשת לא הצליחה להתרגל למשקפיים, אין בה כדי להעיד שאלו לא הותאמו לה בצורה מקצועית ונכונה, ובהקשר זה ידוע לכל שקיים לעיתים קושי בהתרגלות למשקפי מולטיפוקל בפעם הראשונה שמשתמשים בהם וכי ישנם גם צרכנים שמשקפיים אלו כלל לא מתאימים להם. הוסיף בית משפט קמא, כי מכתבה של הרופאה שצורף על ידי המבקשת, איננו קובע כי המבקשת, כטענתה, כלל לא זקוקה למשקפי מולטיפוקל, וגם אין בו קביעה, כי המשקפיים אינם מתאימים לצרכיה, אלא רק, כי נקודת הפוקוס אינה מצויה בגובה הנכון, דבר שיתכן וניתן היה לתקנו, באם המבקשת הייתה מראה נכונות מינימאלית לאפשר למשיבים לעשות כן.

בית משפט קמא התרשם, כי המבקשת גמרה בדעתה לבטל את העסקה ולמעשה לא אפשרה למשיבים לתקן את הטעון תיקון ולא הסכימה להצעת המשיבים לפיצול המשקפיים לשניים.

בנסיבות אלו, בהעדר ראיה מספקת לאי התאמת המשקפיים למבקשת, ומקום בו המבקשת בהתנהלותה סיכלה את אפשרות המשיבים ליתן לה שירות מתאים ולהביא לפתרון אי הסתגלותה לעדשות המולטיפוקל, הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי יש לראות את המבקשת כמי שלא קיימה את חלקה בעסקה.