רת"ק
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
46564-06-15
03/07/2015
|
בפני השופט:
הנשיא ד"ר אברהם אברהם
|
- נגד - |
מבקשת:
ריקונספט - צימר באהבה בע"מ
|
משיב:
אורי פונדק
|
פסק דין |
1.המשיב מנהל חדרי אירוח. הוא התקשר בחוזה עם המשיבה, העוסקת בפרסום אתרי נופש, על מנת שזו תפרסם את חדרי האירוח שבבעלותו. תקופת החוזה עמדה על שנה אחת, והמשיב שילם עבור שנה זו. אלא שבחלוף כחצי שנה הוא ביקש להפסיק את ההתקשרות כשהוא מזכיר למבקשת, כי בעת ההתקשרות הוסכם ביניהם, כי יהא בידו להפסיק את ההתקשרות מידי רבעון. המבקשת התכחשה להסכמה זו ועמדה על המשכת ההתקשרות עד סוף השנה. מכאן באה תביעת המשיב לבית המשפט קמא, ובה הוא עתר להשיב לו את הכספים ששילם מעבר לחצי השנה שמיום שהודיע על סיום ההתקשרות. המבקשת התגוננה בטענה, כי החוזה הינו שנתי, ומעולם לא ניתנה למשיב זכות להפסיק את ההתקשרות מידי רבעון.
2.בית המשפט קמא אימץ את גרסת המשיב, קיבל את התביעה וחייב את המבקשת בהשבת הכספים להם טען המשיב. השופט קמא הנכבד קבע, כי חוזה ההתקשרות שנקצב לשנה אחת איננו חתום, ולכן אין הוא מחייב את הצדדים. ההתקשרות ביניהם נעשתה על־פה, ואת תוכנה קבע השופט קמא על יסוד עדותו של המשיב, אותה מצא מהימנה, מה גם שמנגד לא הובאה עדותו של נציג המבקשת, שקבע את תנאי ההתקשרות עם המשיב.
3.בבקשת רשות הערעור שהניחה לפניי מלינה המבקשת על פסיקה זו של בית המשפט קמא. היא טוענת, כי גדרי ההתקשרות נקבעו בהסכם הכתוב, ועל פיו יש לנהוג. היא קובלת על שבית המשפט קמא ביכר את גירסת המשיב, בלא ששמע את גירסת נציגה. היא מבקשת כי הנציג יוזמן עתה למתן עדות.
4.לאחר ששקלתי בטענותיה של המבקש לא ראיתי כי בקשתה צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בבקשתה מבקשת המבקשת לשנות מקביעותיו העובדות על ידי בית המשפט, אלא שזו אינה דרכה של ערכאת הערעור, לא כל שכן כאשר הקביעות נסמכות על התרשמות בלתי אמצעית מן העדים. הדברים יפים שבעתיים כאשר עניין לנו בתביעה קטנה, שם ההתערבות נעשית עוד יותר במשורה (בר"ע 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח (3.4.08). בעניין שלפנינו ביכר השופט קמא את גירסתו העובדתית של המשיב, כשהוא נותן בעדותו אמון, ומנגד נמנעה המבקשת להביא את הנציג שסיכם עמו את תנאי ההתקשרות. בקביעה זו של בית המשפט קמא אין כל מקום להתערבות ערכאת הערעור.
אשר להעדתו של הנציג אומר, כי למבקשת אין להלין כי אם על עצמה, שבחרה שלא להביאו לעדות. אין צריך לומר, בקשתה להביאו עתה, משמע בהליך הערעור, על מנת שישמיע את עדותו, אינה ממין העניין.
5.אשר על כן הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, לא אתן צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ה, 03 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
