רת"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
43995-11-16
20/11/2016
|
בפני השופטת:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
המבקש:
אוהד צוויק
|
המשיבה:
לאומי קארד בע"מ
|
| החלטה |
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה (כב' השופט אמיר ויצנבליט) מיום 12/10/16 בת"ק 605-07-16 ולפיו נדחתה תביעת "ספאם" שהוגשה ע"י המבקש לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התקשורת").
2.המבקש – התובע הגיש תביעה קטנה לקבלת פיצוי על סך 33,000 ₪ בגין משלוח 33 הודעות דוא"ל בניגוד לסעיף 30 א' לחוק התקשורת.
3.בית משפט קמא, בפסק דין מפורט ומנומק דחה את התביעה לאחר שבחן את העובדות והנסיבות והגיע למסקנה ולפיה במקרה דנן, אין מקום לפסוק פיצויים לדוגמה נגד המשיבה – הנתבעת.
4.סעיף 30 א (י) לחוק התקשורת קובע:
"שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה";
כלומר – המחוקק הותיר לשיקול דעת בית משפט קביעת פיצוים לדוגמה. ("רשאי") ולא חייב בכל מקרה פסיקת פיצויים שכזו. על כן בחן כב' השופט קמא אם בנסיבות המקרה דנן יש מקום לפסוק פיצוים לדוגמה על מנת להגשים תכלית כלשהי מתכלית הפיצוי שניתן לפסוק לפי חוק התקשורת.
5.באשר לשאלה – אם הנתבעת מקפידה ככלל לקיים את הוראות חוק התקשורת ולקבל הסכמה מראש של הלקוחות לקבלת הודעות:
בית משפט קמא שוכנע מהחומר שהונח בפניו, כי הנתבעת פועלת לפי סעיף 30 א' (ב) לחוק התקשורת ומקבלת הסכמה מפורשות מראש של הנמען למשלוח דברי פרסומת.
נקבע, כי במקרה דנן, בשל העובדה שהתובע חרג מן האופן השגרתי, שבו מתבקש לקוח למלא את הטופס, אזי הוביל נתון זה לטעות אנוש, והתובע סומן במערכת של הנתבעת, כמי שהסכים לקבל דברי פרסומת.
בית משפט קמא לאחר שמיעת עדותו של התובע, גם הגיע למסקנה ולפיה באופן מילוי הטופס בחר התובע לפעול באופן שבו הוא גם הכביד על עצמו. (ולא רק הוביל לטעות של הנתבעת).
6.בית משפט קמא בחן לא רק את אופן פעולתו של התובע אלא גם את התנהגות הנתבעת ואת כיבוד רצון לקוחותיה להסיר עצמם מרשימת תפוצה: