רת"ק 43850-05-16 יחיא נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה מיום 01.05.16 (כב' השופט ה. גרובס).

2.רקע והכרעת בית משפט קמא –

כאמור בפסק הדין, המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה לפיצוי עונשי בסכום של 10,000 ₪ בגין הטעיה, הבטחה כוזבת וחיוב יתר.

בחודש אוקטובר 2014 נמכרה למבקש חבילת "טריפל" הכוללת אינטרנט, תשתית וספק במהירות של 100 מגה, וכל ערוצי הטלוויזיה תמורה 109 ₪ לשלושה חודשים. לטענת המבקש, מאחר ולא סופקה מהירות הגלישה כנדרש, הוא דרש ביום 14.02.15 להתנתק ממסלול "טריפל". לטענתו הוא גילה שחוייב בסכום מעבר ל-109 ₪ לחודש, כמוסכם, ולפיכך הגיש תביעתו לבימ"ש קמא בה עתר לפיצוי עונשי כנגד המשיבה, וכן עתר להחזר הסכומים ששילם ביתר, לטענתו.

מנגד, טענה המשיבה כי בחודש נובמבר 2014 בוצע ניוד של קו הטלפון של המבקש, פעולה אשר נתקה את שירותי הטלפון ופגעה בשירות "הטריפל", והדבר אף שינה גם את סכומי החיוב למבקש, כאשר הוא קיבל על כך הסברים. לטענתה, המבקש ביקש להמשיך את חבילת "טריפל" במחיר מוזל לשלושה חודשים נוספים, וכל השינויים והדרישות החוזרות של המבקש גרמו לקשיים. מכל מקום, היא שילמה החזר למבקש בסך של 857.97 ₪.

בפסק הדין נקבע כי המבקש ביקש להתנתק מהמסלול אליו היה משוייך, אך בחודש אפריל 2015 חזר בו מבקשתו זו. עוד נקבע כי שינויי התעריף נבעו מכך שהמבקש נייד קו אחד ולאחר מכן הקו הוחזר ולפיכך חישוב החשבונות עברו למחיר מחירון. בימ"ש פסק כי אין בסיס לקבלת טענת ההטעיה או הפרה של חוזה ההתקשרות- אשר מייחס המבקש למשיבה- כי חיובי היתר הוחזרו למבקש באופן מלא, ואילו המשיבה ויתרה על סכומים המגיעה לה עפ"י חוק. לפיכך הורה בימ"ש קמא על דחיית התביעה. כן העיר בימ"ש קמא כי המבקש מוכר לו מתיקים אחרים, וכי הוא נוהג "להגיש תביעות לסכומים גבוהים בגין הפרות מינוריות של חברות סלולר, כך גם במקרה דנן".

3.תמצית טענות הצדדים –

לטענת המבקש, שגה בית משפט קמא עת דחה את תביעתו. לטענתו, בתמצית, המשיבה הפרה את הסכם ההתקשרות ולא ניתקה אותו משירותיה; המשיבה לא סיפקה למבקש שירותי טלפון מלא ולא סיפקה לו חבילת גלישה במהירות של 100 מגה; ההבטחה שנתנה המשיבה הינה הבטחה כוזבת; הוגש כתב תביעה מתוקן והתביעה בבימ"ש קמא הינה ע"ס 33,800 ₪; בימ"ש פסק עפ"י הטענות בתביעה המקורית ולא עפ"י התביעה המתוקנת; מעולם לא נטען ע"י הנתבעת כי החיובים הינם בגין ניוד הקו; המבקש הקליט ותמלל שיחות עם המשיבה מהם עולה כי המשיבה גבתה כספים שלא כדין ולא נטענה כל טענה בדבר ניוד קו הטלפון; מאחר וקו הטלפון נויד, המשיבה היתה חייבת להפסיק את החיובים בגין הטלפון; המשיבה לא החזירה למבקש את חיובי היתר באופן מלא; הובטח למבקש כי חיובי היתר יוחזרו לו וכי יוכל לגלוש במהירות 100 מגה ולמבקש יש תמליל שיחות התומכים בטענותיו; המבקש נדרש להמציא את כל הדיסקים למשיבה אך בימ"ש קמא לא הורה למשיבה להמציא למבקש את ההקלטה מיום 13.02.15; המבקש לא זנח את בקשתו לצירוף תמלילי שיחות; המבקש נותק רק ביום 02.08.15 כאשר הניתוק היה צריך להתבצע ביום 13.02.15 ולמשיבה הקלטה בעניין זה והיא מסרבת לחשוף את ההקלטה. המבקש הגיש בקשה לחייב את המשיבה לחשוף הקלטה זו; המבקש הסכים להיות לקוח של המשיבה עד לחודש יולי 2015 בתנאי שהמשיבה תתקן את הפרותיה; כב' השופט גרובס פסל את עצמו מלדון בתיק אחר בו המבקש צד להליך ויש חשש שגם הכרעתו בתביעה בבימ"ש קמא ניתנה מתוך דעה קדומה והשיפוט לא היה אובייקטיבי.

מנגד טענה המשיבה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לטענתה, בתמצית, בקשת המבקש לחשיפת הקלטת השיחה מיום 13.02.15 הועלתה ע"י המבקש בבימ"ש קמא ונזנחה על ידו ואין מקום כעת להיעתר לבקשתו; גם אם ישנה הקלטה של השיחה, המבקש לא מנמק כיצד יש בהקלטה זו כדי להוכיח טענותיו וכדי לשנות את האמור בפסה"ד; לא נפלה כל טעות בפסק הדין ואין מקום להתערב בהכרעת בימ"ש קמא; במסגרת הסיכומים הועלו טענות חדשות המהוות "הרחבת חזית" אסורה ואין להידרש להן; המבקש הודה כי חזר בו מבקשת הניתוק במסגרת השיחה שהתקיימה ביום 31.03.15; המשיבה אינה מנסה להתחמק ו/או להסתיר שיחת מוקלטת כלשהי; המבקש פנה למשיבה ביום 13.02.15 וביקש להתנתק ובהתאם לבקשתו, הופסקו החיובים, אך במסגרת תהליך שימור לקוחות חזר בו המבקש מבקשת הניתוק וזאת לאחר שהמשיבה ניאותה להעניק לו הטבה למשך שלושה חודשים נוספים; המבקש הודה שחזר בו מבקשת הניתוק; המשיבה החזירה למבקש כספים.