רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
34831-11-15
02/12/2015
|
בפני השופטת:
בטינה טאובר
|
- נגד - |
מבקשים:
מוטי אפריאט
|
משיבים:
1. יאיר אדרי 2. אגד נוסעים - מחלקת ביטוח
|
החלטה |
1.בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ידי מר מוטי אפריאט (להלן: "המבקש"), על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, אשר דחה את תביעת המבקש וקיבל את התביעה שכנגד, אשר הוגשה על ידי אגד נוסעים-מחלקת ביטוח (להלן: "המשיבה"), וחייב את המבקש בתשלום סך של 2,224 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29/03/15, בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.
2.מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא עולה, כי ביום 29/03/15 ארעה תאונה, בה היו מעורבים מונית שירות, אשר הייתה נהוגה על ידי המבקש, ואוטובוס של המשיבה, אשר היה נהוג על ידי מר יאיר אדרי (להלן: "המשיב"). בתאונה נגרמו נזקים קלים לשני כלי הרכב.
3.התאונה ארעה בצומת מרומזר בקריית אתא, הצטלבות של שני כבישים מרכזיים בעיר, אשר חוצים את העיר מצפון לדרום וממזרח למערב. שני כלי הרכב עמדו ברמזור בשני נתיבים סמוכים, המתינו להתחלפות הרמזור לירוק והתכוונו לפנות שמאלה. שני כלי הרכב החלו בנסיעה ובמהלך הפנייה שמאלה פגעו אחד בשני.
4.המבקש טען, כי במהלך הפנייה שמאלה האוטובוס סטה ממסלול נסיעתו ופגע ברכבו, ואילו המשיבה טענה, כי היה זה המבקש אשר סטה ממסלולו ופגע באוטובוס, זאת לאחר שנהג האוטובוס ניסה להימנע מהפגיעה ואף סטה שמאלה.
5.בית משפט קמא, לאחר ששמע את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, שוכנע להעדיף את גרסת נהג האוטובוס, זאת בהסתמך על הנזקים שאירעו לרכבו של המבקש ומיקומם וכן לנוכח התרשמותו מן העדויות שהובאו בפניו. בית משפט קמא ציין, כי טענות המבקש, לפיהן הנזק נגרם לחלקה האחורי של המונית ולצד המונית, ובהינתן כי אין סימני מעיכה בחלק האחורי של המונית ואף הפנס נותר שלם, פוגעות במהימנות גרסתו של המבקש, מה גם שהמבקש ניסה להתחמק ממתן תשובות לשאלות הנמצאות בלב האירוע.
6.המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא. במסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש טען המבקש, כי בית משפט קמא התעלם ממכה בקורה העליונה של המונית, שיכולה הייתה להיגרם מהמראה של האוטובוס, כן התעלם מן העובדה, שלא הוצגו תמונות מכל זוויות האוטובוס, וכן מן העובדה, כי קיימים סימני פגיעה לצד הפנס השמאלי, הגם שהפנס לא נשבר.
עוד טען המבקש, כי אמנם זיכרונו אינו טוב כפי שהיה, ואולם, זו אינה סיבה לקבוע ממצאי מהימנות כנגדו.
עוד טען המבקש, כי בית משפט קמא לא נתן משקל לכך, שהמשיב איים על עד שהיה במונית וכי המשיבים נמנעו מלזמן לעדות נוסעים שהיו באוטובוס בעת אירוע קרות התאונה.
7.לאחר ששבתי ועיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בבקשת רשות הערעור ובנספחיה וכן בתיקו של בית משפט קמא, לא ראיתי לבקש את תשובת המשיבים.