רת"ק 34480-04-16 ספיאשוילי נ' בוזנח

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (ת"ק 1629-12-15), כב' הרשמת הבכירה ליאורה ווינשטיין, מיום 05.04.2016. 

המשיב, מתווך במקצועו, תבע בבית משפט לתביעות קטנות את המבקש בגין תשלום דמי תיווך, אשר לטענת המשיב מגיעים לו עבור שירותי תיווך שהעניק למבקש. לטענת המשיב בעזרת שירותי התיווך שלו נמכרה דירתו של המבקש לקונים, אשר הגיעו למבקש דרך המשיב באמצעות שיתוף פעולה של המשיב עם מתווך אחר. לטענת המשיב, הוא ניסה להחתים את המבקש על טופס "הזמנת שירותי תיווך", אך זה סירב ואמר למשיב כי יסמוך עליו שכן יש ביניהם יחסי קרבה כמשפחה, וכי הוא ישלם לו את המגיע לו. לאחר שהמבקש לא שילם למשיב, הגיש המשיב תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בה תבע בגין שירותי תיווך אלו סך של 14,514 ₪ (המהווים שני אחוזים מהמחיר בו נמכרה הדירה בתוספת מע"מ).הרקע וטענות הצדדים

1. המבקש מצדו הכחיש כי בינו לבין המשיב נערך הסכם תיווך, בין בעל פה ובין בכתב, ועמד על כך שהוא אינו מחויב לשלם לו. המבקש הדגיש, כי מאחר ולא קוימה הדרישה להזמנה בכתב כנדרש בסעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים") המשיב אינו זכאי לדמי תיווך ולכן עתר לדחות התביעה כנגדו.
2. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעת המשיב במלואה. בפסק הדין ציין, כי המבקש לא שלל בכתב ההגנה את העובדה שהמשיב אכן תיווך במכירת דירתו ורק טען להגנתו כי הוא אינו חתום על הזמנה בכתב לבצע פעולות תיווך. בית המשפט הוסיף, כי הוא מודע לכך שלפי חוק המתווכים במקרקעין על מתווך להחתים את לקוחותיו על הסכם כתוב ואי חתימה יכולה להוות עילה לאי תשלום דמי תיווך. עם זאת קיבל את גרסת המשיב כי ביקש מהמבקש לחתום מספר פעמים על הסכם וזה סירב בתואנה שהם מכירים ואין לו מה לדאוג, וכי המבקש אישר אף הוא, שהמשיב בן בית אצלו.
   עוד ביסס בית המשפט את קביעתו על הקלטה שהושמעה בפניו על ידי המשיב, בה נשמע, לכאורה, המבקש כשהוא מתחייב לשלם למשיב את דמי התיווך, אם לא במועד החתימה על הסכם מכירת הדירה, לפחות במועד בו יקבל את הכספים בגין מכירתה. בית המשפט סבר כי הקלטה זו כמוה כהסכם תיווך שכן היא מעידה על גמירות דעתו ורצינותו של המבקש בדבר תשלום דמי תיווך למשיב, וכי פרשנות אחרת תהווה ניצול לרעה של החוק.

על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

4. בבקשת רשות הערעור טען המבקש, כי לא הייתה כל הסכמה בין בכתב ובין בעל פה על ביצוע פעולת התיווך. לטענתו, טעה בית משפט קמא עת לא נתן משקל ונימוק ראוי לעובדה כי לא נחתם כלל טופס "הזמנת שירותי תיווך", שכן על מנת שמתווך יהא זכאי לדמי תיווך עליו לענות על התנאים הנדרשים בסעיף 9 לחוק המתווכים, ובין היתר - חתימה בכתב על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך ומקרקעין. משלא עשה כך אינו זכאי לקבלת דמי תיווך.

            בנוסף, טען המבקש, כי המשיב הפר את הוראות סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין בעת שערך את זיכרון הדברים בין המבקש לקונים. זאת שכן סעיף 12 לחוק הנ"ל  אוסר על מתווך במקרקעין לערוך או לסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין, והמשיב חטא בכך שערך את זיכרון הדברים, כאשר מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך.

5. בתגובתו המשיב חזר על עיקרי טענותיו בבית המשפט קמא. בין היתר הדגיש כי ביקש להחתים את המבקש על הזמנה לשירותי תיווך אך זה סירב בטענה שיש ביניהם יחסי קרבה וכי אין לו מה לדאוג לעניין התשלום; כי מטרתו של סעיף 9 לחוק המתווכים היא למנוע ניצול לרעה על ידי המתווך כאשר אין המדובר במקרה מסוג זה, אלא להיפך - אי קבלת תביעתו של המשיב משמעותה ניצול לרעה של החוק על ידי המבקש, אשר התחייב לשלם את דמי התיווך. עוד טען המשיב, כי לא היה מעורב בכתיבת זיכרון הדברים והוא יכול להוכיח זאת.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי כי יש מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וכי יש מקום לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט ולהשיב את הדיון בתיק לבית המשפט קמא.

7. אין חולק כי תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא להקל על האזרח הפשוט ולחסוך את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים הרגילים. על כן ובשים לב למיוחדות ואופן ההליך נקבע, כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה. עם זאת מצאתי, כי מקרה זה נופל בגדר אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותו של בית המשפט של ערעור.
8. עיון בפרוטוקול בית המשפט ובפסיקת בית המשפט קמא, מעלה מספר קשיים ביחס לקביעותיו של בית המשפט קמא ובאשר לבסיס לקביעות אלו, הן בפן הדיוני והן בפן המשפטי.
9. אכן בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-976, נקבעו בסעיפים 13- 15 לתקנות, סדרי דין מיוחדים על מנת ליעל את ההליך, ובכלל זה סמכות לבית המשפט לקבוע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו; וכן כי פסק הדין יינתן דרך כלל בתום הדיון בתביעהמיום 14.7.2006

תק' תשס"ו-2006

ק"ת תשס"ו מס' 6490 מיום 14.6.2006 עמ' 837

13. (א) בית המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו.