רת"ק 32753-11-17 חמד נ' מועצה מקומית קרית טבעון

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו), מיום 31/10/17 בתיק ת"ק 5278-03-17 (להלן: "פסק הדין"), בו דחה בית משפט קמא את תביעת המבקש כנגד המשיבה – המועצה המקומית קריית טבעון וחייב את המבקש בהוצאות משפט בסך של 500 ₪.

2.כמפורט בפסק הדין, המבקש טען בכתב התביעה, כי ביום 22/5/15 הוא החנה את רכבו ברח' השקדים 61 בטבעון, שם הוא התגורר באותה העת וכשניגש לרכב הוא הבחין שהרכב ניזוק בצדו השמאלי האחורי, בגובה המקביל בדיוק לציר המתכת המותקן בעגלת הזבל השכונתי(להלן-"עגלת הזבל") ולטענת המבקש, הנזק נגרם בשל פגיעת ציר עגלת הזבל ברכבו.

3.המבקש פנה למשיבה ודרש פיצוי על נזקיו, אך לטענת המבקש המשיבה הפנתה אותו למפני הזבל, אך אלה "טרטרו" אותו, התעלמו ממנו ולא חזרו אליו. לפיכך הגיש המבקש את תביעתו ודרש פיצוי בסך של 5,386 ₪.

4.המשיבה הכחישה את אירוע התאונה וטענה, כי לנזק שנגרם לרכבו של המבקש יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות ומסקנתו של המבקש שדווקא ציר עגלת הזבל הוא שגרם לנזק, אינה מבוססת ואינה נתמכת בראיות מספיקות לצורך הטלת אחריות על המשיבה.

5.בית המשפט בחן את גרסאות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו בפניו וכן שמע את עדויות המבקש מצד אחד ואת עדויות המשיבה, אשר כללו את עדות מנכ"ל המועצה המקומית בטבעון וכן קבלן האשפה של המשיבה ומסקנתו הייתה, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח את תביעתו.

6.בית משפט קמא קבע, כי למעשה הראיה היחידה שהובאה על ידי המבקש לביסוס תביעתו, היו תמונות שהציג המבקש ומהן ניתן היה לראות כי לרכבו של המבקש נגרם נזק באותו גובה שבו מצוי הזיז שבעגלת הזבל של המשיבה ואולם, בית המשפט קבע כי מדובר בראיה חשובה אך לא די בראיה זו. בית המשפט הצביע על שורה ארוכה של ראיות שהיו חסרות לעמדתו, לצורך ביסוס התביעה ובכלל זה ראיה להימצאותה של עגלת הזבל ליד רכבו של המבקש בבוקר שבו הבחין בנזק, ראיה לקיומם של כתמי צבע שחור (צבע הרכב של התובע) על גבי הזיז של עגלת הזבל, ראיה לכך שהמבקש שמע את החבטה הנטענת של עגלת הזבל ברכבו וראיה לפניית המבקש בסמוך למועד האירוע הנטען, למשיבה.

7.בנסיבות אלו קבע בית משפט קמא, כי ניתן לעיתים לבסס תביעה אזרחית או פלילית על ראיות נסיבתיות ואולם, נדרש כי אותה מערכת ראיות נסיבתיות תוביל למסקנה אחת המתיישבת עם הנטען בתביעה ובית המשפט קבע, כי לא כך הם פני הדברים במקרה שבפנינו, שבו לאירוע הנזק הנטען יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות, כגון פגיעה ממקור אחר ובהעדר ראיות מספיקות מצד המבקש, לא ניתן לשלול תרחישים תאונתיים אחרים וממילא לא עלה בידי המבקש להוכיח כי דווקא התרחיש שהוצע על ידו, הוא שצריך להתקבל.

8.על האמור לעיל, הוסיף בית המשפט, כי גם העובדה שהמבקש לא פנה בכתב למשיבה, למרות היותו סוכן ביטוח הבקיא בנוהלי תביעות,והעובדה שפנה לשמאי שיעריך את נזקו רק שנה לאחר האירוע הנטען, פוגמים בגרסת המבקש.

9.לאור כל האמור, קבע בית משפט קמא, כי הוא אינו יכול לקבוע כי המבקש עמד בנטל הבאת הראיות המוטל עליו ולפיכך דין התביעה להידחות.